ישיבת כרם ביבנה

פרה אדומה מכפרת (ישראל ותחייתו י)

הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה

השבת נקרא בעז"ה פ' פרה. כהכנה להקרבת קרבן פסח יש צורך להיטהר מטומאת מת, והדרך התורנית המיוחדת לישראל, היא הטהרה ע"י אפר פרה אדומה. הכול יודעים שטהרה זו היא מכבשונה של תורה. "זאת חוקת התורה – "לפי שהשטן ואומוה"ע מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה, לפיכך כתב בה חוקה, גזירה היא מלפני, אין לך רשות להרהר עליה".


והנה הרב זצ"ל מרחיב את יריעת הפרה. היא איננה רק אמצעי לטהרה מטומאת מת, כדי שאפשר יהיה לאכול קדשים, אלא הוא נועץ את הפרשה בראשית הבריאה, והיא מגעת עד לתכליתה, בתיקון העולם לע"ל.


 "חוק הטהרה, העברת רוח הטומאה ע"י שמו של משיח שקדם לעולם, פרה אדומה מכפרת, והיא מטהרת מטומאת מת, נעוץ בסילוק המיתה מיסודה, בהעלאת העולם מעומק חטאו, מחטא הארץ, מקטרוג הלבנה, מנפילת התיאוריה העולמית ביסוד מציאותה, מהנמכת האידאל העולמי במציאות, מה שהכשיר את החטא האנושי וכל הצרות הרבות הבאות ממנו" (אורות ישראל י).


"פרה אדומה מכפרת", הרי פרה מטהרת ולא מכפרת?! אומרת הגמ' במס' מו"ק כח. שאכן הפרה מכפרת על חטא העגל – "תבוא האם ותקנח צואת בנה". אך מה הקשר בין חטא ע"ז של העגל לטהרה מטומאת מת?


"ישראל שעמדו רגליהם על הר סיני פסקה זוהמתן". איזו זוהמה הייתה בהם? אמרו חז"ל שבשעה שהנחש בא על חוה הטיל בה זוהמה. מכאן נמשכה גזירת המיתה על האנושות. כשקיבלו ישראל את התורה, נאמר שניתנו עשרת הדברים "חרות על הלוחות". ודרשו חז"ל "אל תיקרי חרות אלא חירות" – חירות ממלאך המוות. משום שבהר סיני תוקן חטאו של אדם הראשון, פסקה הזוהמה, ושוב אין מלאך המוות שולט בהם.


אך עלובה כלה שמזנה תחת חופתה, וישראל חטאו בעגל הזהב, ושוב חזרה ונגזרה עליהם המיתה. "אני אמרתי אלקים אתם ובני עליון כולכם, אכן כאדם תמותון" (תהילים פ"ב). ופירש"י: אלקים, מלאכים. כשנתתי לכם את התורה, נתתיה לכם ע"מ שאין מלאך המוות שולט עוד בכם, אכן כאדם הראשון תמותון – אחרי שחיבלתם מעשיכם כמוהו", ושוב חזרה המיתה לעולם.


א"כ הפרה באה לכפר על חטא העגל שהחזיר את גזירת המיתה לעולם. משום כך "פרה אדומה מכפרת, והיא מטהרת מטומאת מת, נעוץ בסילוק המיתה מיסודה, בהעלאת העולם מעומק חטאו", מיסוד ושרש החטאים שבעולם, שהם חטא הארץ – שלא הוציאה עץ שטעמו כפריו, ומחטא הלבנה – שהטיחה כלפי מעלה שאין שני מלכים משמשים בכתר אחד. וכל זה שייך לקלקול שבמציאות, שאידאל גדול היורד לעולם ומבקש להתגשם, הוא נתקל בהתנגדות ובקושי, וע"כ הוא יורד מהמרומים המחשבתיים ומטהרתו, ויש בו נפילה גדולה, שהרב בס' אורות התשובה מגדיר כ"מיתה". "ההוויות מתגלות בתור ירידה מאלוקיות לעולמיות, שהיא כמו השפלה ומיתה נוראה" (פי"א ד). והוא יסוד המוות של הנשמה היורדת לגוף. ומכאן כל הצרות שבעולם. "המציאות אין לה כנפיים מהירים כאלה אשר לחזיון" (אורות התחיה ג).


וזוהי שאיפתה של כנס"י "לתיקון העולם בכל מילואו, לסליחה מקורית מטהרת, שבאה לא רק מישועת נפש האדם... כי אם תיקון כולל לסיבת החטאים". הפרה לא באה רק לעשות פעולה טכנית של הסרת הטומאה, אלא מטפלת בסיבת החטאים, בהסרת המוות בכלל, ולא רק בתוצאה של החטא המתבטא בטומאה.


(פורסם באשכולות 374 # שמיני תשע"ו)

 

 

השיעור ניתן בכ"ב אדר שני תשע"ו

קוד השיעור: 7056

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר לפרשת פרה מתורת הראי"ה קוק זצ"ל (זמן חורף תשע"ו)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K