ישיבת כרם ביבנה

שִׁירוּ לַה'

יעקב עמיחי סופר


שם, על הים, עולם הפוך ראיתי,


כאשר הרוכב דבק לגב סוסתי[1],


ומראות נבואה כולם ראו אִתי[2].


לאחר מכן, כאשר ליבשה עליתי


שירה לא-ל גומר עלי אמרתי.


 


'שירו לה' כי גאה גאה' שם נאמר,


וליושבי נף ותחפנחס[3] היה רע ומר,


כך עלה במחשבה לפני הבורא במאמר[4],


ישתבח ויתעלה שמו בפי כל משמר,


וקרא זה אל זה ואמר:


 


בקשו מלאכי השרת לומר לפניו שירה,


מיד שוכן מעונה שִתקם בגערה,


האזינו לשירת בָּנַי אשר להם הבכורה,


כי עתה להם יאתה גדולה וגבורה,


שמעו ופסקו אופנים מזמרה[5].


 


עובּרים במעי אמם ראוהו,


ואמרו: זה א-לי ואנוהו[6],


א-להי אבי, דייקא[7], וארוממנהו,


אף שפחה התנבאה שם כאליהו,


לא היה כדבר הזה ולא יהיה כמוהו.



(פורסם בזמורות 140 - שבט תשע"ו)






[1] מכילתא דר"י (בשלח, מסכתא דשירה פרשה ב) על הפסוק 'סוס ורכבו רמה בים'. שדרך העולם שהרוכב מנהיג את סוסו ומכוונו ככל העולה על רוחו, ואילו כאן הסוס הנהיג את רכבו [ועיין עוד בנפש החיים (שער א' פרק ט') שמבאר ע"פ מדרש זה את הפסוק בשה"ש (א, ט) 'לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי].




[2] כמאמר הזהר הקדוש (כרך ב, בשלח, דף סד ע"ב): "ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל וישעיה, שיחזקאל וישעיה לא ראו אלא במראות ומתוך שראו שרפים וחיות הקודש לא היו מכירים כבוד יוצרם, אבל כשנגלה הקב"ה על הים לא נגלה עמו לא מלאך ולא שרף ולא חיות הקודש לפיכך רואין בראיית נשמה ובראיית הלב וכו'". וברש"י עה"ת איתא בנ"א: "ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים.




[3] מצרים, ע"פ ירמיה (ב, טז) "גם בני נף ותחפנחס ירעוך קדקד".




[4] בזוה"ק (כרך ב, בשלח, דף קע ע"א) הובא, שבא רהב שרו של מצרים ואמר לפני הקב"ה מה נשתנו אלו מאלו – הללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז וכו'. עד שראה הקב"ה בזכותו של אברהם שהשכים לעשות רצונו ולכן הצילם וקרע להם את הים.




[5] במדרש שמות רבה (כג, ז): בקשו מלאכי השרת לומר שירה בקריעת ים סוף. אמר להם הקב"ה: בני נמצאים בצרה ואתם רוצים לומר שירה?! לאחר שעלו מן הים בקשו שוב לומר שירה, אמר להם הקב"ה: בני יקדמו תחילה, הה"ד 'אז ישיר משה' – שר לא נאמר אלא 'ישיר', מלמד שהקב"ה אמר' ישיר משה ובני ישראל'.




[6] הגמרא בסוטה (דף ל סע"ב) אומרת, שגם תינוק היונק משדי אמו אמר שירה, ואפילו עוברים במעי אמם אמרו שירה, שנאמר "במקהלות ברכו א-להים ה' ממקור ישראל" (ונעשה להם כרס כאספקלריא המאירה וראו את השכינה), ועי' כתובות ז ע"ב.




[7] לענ"ד אפשר ללמוד שהעובּרים אמרו שירה מדיוק בלשון הפסוק: מדוע נאמר "א-להי אבי" – היה לו לומר "א-להַי"? מכאן אתה למד שהעובּרים, שעדיין לא יצאו לאויר העולם, הם שאמרו משפט זה, ולכן יותר שייך לומר "א-להי אבי".



 

 

השיעור ניתן בא' שבט תשע"ו

קוד השיעור: 6846

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר לפרשת בשלח (זמן חורף תשע"ו)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב בן-ציון אלגזי
הרב בן-ציון אלגזי
ע 2
הרב בן-ציון אלגזי
הרב בן-ציון אלגזי
ע 2
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
ר' אהוד שלמה פיקסלר
ע K
אבי אורגלר
ע K
ר' דור חי דוייב
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב משה אמסלם שליט"א
ע K