ישיבת כרם ביבנה

איש האמונה הבודד - המיזוג המתאים

שמואל פינסון


עד כה דיברנו על שני הטיפוסים השונים בהם נפגש הלומד את פרקים א' וב' של ספר בראשית. הראשון, המכונה "האדם הראשון" הוא הטיפוס השאפתן, הרוצה להכניע את הטבע ולהביס את הסביבה, בכדי לשלוט עליה. הוא מעוניין רק בתועלת המעשית המגיעה בעקבות חקירתו בטבע, ואינו מנסה להבין את תעלומת הקיום. כל קשריו עם בני אנוש אחרים יהיו תועלתניות, דהיינו, הוא זקוק לעזרה בכדי שיוכל לקדם את האינטרסים האישיים שלו. כך גם נישואיו עם חווה, אינם ביטוי לקשר עמוק אלא לקשר רדוד ושטחי, המשמש אך ורק למטרות פרקטיות.


מנגד, הצגנו את דמותו של האדם השני, המתואר בפרק ב'. האדם השני שונה בתכלית מהאדם הראשון. הוא מביט בטבע סביבו, ועומד ומשתומם לנוכח מראה עיניו. הוא איננו מנסה לכבוש את הטבע, אלא מנסה להבין, ולא זו בלבד, אלא שהוא מחפש אחר הבורא של כל מה שהוא רואה. הוא עוסק בחיפוש נואש אחר האלוקים. האדם הזה נקרא בודד, משום שהוא איננו מוצא מקום בו יוכל להשתלב. הוא איננו יכול להשתלב אצל הקהילה הטבעית של האדם הראשון, משום שהלה איננו מעוניין לספק את הקשר העמוק בו חפץ האדם השני. הוא מבין שהוא נעלה מכל שאר הבריאה, שהוא בחיר הנבראים. בשלב זה, האדם השני מגיע לשלב של ייאוש, שהוא מבין שהוא איננו מסוגל להבין את הבריאה, ואיננו מסוגל להבין את מהותו של הבורא. האדם השני מבין שהוא בעצם כלום, שהוא עפר ואפר, והוא נסוג, ונכנע לנוכח הבורא. פעולת כניעה זו נקראת "גאולה" משום שמשמעותה של כניעה זו היא שהאדם תולה יהבו בגורם שהוא אינו מבין, גורם שהוא גדול ממנו-בקב"ה.


האמת היא, שלא מדובר כאן בשני אנשים שונים, אלא בשני פנים שנמצאים בתוך כל אחד מאתנו. בכל אדם יש תנועה נגדית תמידית בין שני הקיצונים הללו. האדם מצד אחד אנו נמצאים תמיד במרדף של שליטה, של חיצון, בו אנחנו שואפים, חולמים, בוראים ועושים. אנחנו מפתחים חברויות תועלתניות שיסייעו לנו לקדם את הפרוייטים האישיים שלנו, אך אנו איננו מביטים פנימה לחקור אחר מהותנו.


מצד שני, אנו לעיתים נסוגים, ומבינים שאנו איננו הריבון, אלא בסך הכל יצירי כפיו של הקב"ה. אנחנו לעיתים מבינים בחוש שאת הבריאה, ואת הבורא, לא נוכל להשיג כלל וכלל. אנו מבינים גם ששאר העולם לא חולק אתנו את ההתעניינות במהות הבריאה. את השאלות הקיומיות הנוקבות אנחנו שואלים את עצמנו. מתוך הבדידות הזו אנחנו נכנעים לקב"ה, ונסוגים אחורה.


תנועה נגדית זו איננה מוגבלת לזמנים מסוימים. היהדות מעולם לא הפרידה בין חיי החולין לחיי הקדושה. אנחנו נדרשים להבין שבכל מקום שאנחנו עומדים- אנו בעצם נמצאים מול הקב"ה. אין אצלנו דת רק בבתי הכנסיות, או רק בזמנים מסוימים. אנחנו נמצאים עם הקב"ה 24 שעות ביממה, ללא הפסקה. אנחנו נדרשים לשלב בין שני הפנים האלו באישיות שלנו בכל רגע נתון. אנו תמיד נעים בין שני הקיצונים הללו. שמעתי פעם אדמו"ר אחד שאמר שכל יהודי צריך להסתובב עם שני ניירות בכיסיו. על אחד מהם יהיה כתוב שכל העולם נברא בשבילי. לעומת זאת, על השני יהיה כתוב "מה אדם ותדעהו". האדם להבל דמה, אך מצד שני, "ותחסרהו מעט מאלוקים".


לסיום, מעיר הרב סולובייצ'יק, שבתקופה שלנו הוא מרגיש את הבדידות הזו בצורה חזקה מאד. האדם המודרני זונח את האדם השני, את הכמיהה לחיפוש אחר הבורא, את הענווה והנסיגה, ולוקח רק את האדם הראשון בתור המודל שלו. החברה הסובבת אותנו איננה מעוניינת להקשיב לקול החרישי הקורא להם "שאו מרום עיניכם, מי ברא אלה?" אל לנו לזנוח לא את האדם הראשון, ולא את האדם השני, אלא למלא את הייעוד המורכב אותו ייעד לנו הקב"ה.


(פורסם באשכולות 354 # חיי שרה  תשע"ו)

 

 

השיעור ניתן בכ"ג חשון תשע"ו

קוד השיעור: 6681

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמרים מתורת הגרי"ד סולביצ'יק זצ"ל (זמן חורף תשע"ו)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע 2 P
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע 2 P
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע 2 P
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע 2 P
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע 2
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע 2 P