ישיבת כרם ביבנה

סגולת ישראל

יעקב אביעד דואני


אנו נמצאים כעת בליבה של תקופה קשה של פיגועים רבים ה"י והרבה מתח. הערבים תולים את עוינותם הרבה והשנאה משום שאנו מחללים את 'אל אקצא'. כל בר-דעת השומע זאת ומעורה מעט במציאות מבין שלטענה זו אין כל בסיס. מדינת ישראל מאפשרת כניסה חופשית של ערבים לשם , גם מיהודה ושומרון ואפילו מרצועת עזה מדינת האויב. אם כן, נשאלת השאלה מה פשר התנהלותם הלא אנושית?


משחר ההיסטוריה, עם ישראל ספג מהלומות רבות, ומלחמות עד אין מספר. בכל מערכה נטענה טענה זו או אחרת להצדקת רוע המעשים. עם כל זה, אימפריות עלו ונפלו ועם ישראל תוקע אוהלו בקרקע, נשאר איתן ויציב וממשיך במה שהתחיל זקנו אברהם אבינו ומקיים את הציווי האלוקי "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" וכמאמר הנביא ישעיה "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו".


בחקירתנו בדבר צריכים אנו לקיים הציווי "זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור". פרשת השבוע 'לך לך' חשובה היא ביותר להצדקת דרכנו ובפרט במאבקנו העקוב בדם על נחלת האבות ולהבנת שורש שנאת הגוים.


חוץ מהבטחת הארץ לאברהם אבינו "כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד עולם" ולחזקה שהוסיף אברהם בקרקע בהילוכו עליה לארכה ולרחבה כמאמר רבותינו (עיין בבא בתרא ק ע"א) נכרתת לה הברית בין אברהם לקב"ה - ברית בין הבתרים.


מפורסמת היא השאלה - שכל  הראשנים טרחו בה - אם הקב"ה גוזר שלעתיד לבוא תבוא אומה ותשעבד את עם ישראל מדוע הוא אומר שיענשו ככתוב "וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי" הרי קיימו הם ציווי אלוהי? רב הדיו הנשפך בסוגיא זו. הרמב"ם בהלכות תשובה פ"ו כתב, כי טעם חיובם הוא שלא אמר הקב"ה אומה פלונית תשעבד והמצרים קמו מעצמם. כבר השיגוהו הרמב"ן והראב"ד, הרי סוף סוף מצוות המלך עשו הם? מכל מקום שיטת הרמב"ן משום שהוסיפו עינוי יותר מהדרוש. ולכן יוצא על פי דבריו שאין האומות נענשים אלא על תוספת עינוי אך מהמצופה מהם לעשות אין יבואו במשפט.


אור החיים הקדוש מרחיב רבות בשאלה חשובה זו הן על מקרה זה בפרט והן בהסתכלות כללית יותר. קובע הוא בצורה ברורה כי "כל האומות חייבין ליענש על כל העינוי והצער אשר יריעו לנו". מוסיף ומבאר אודות סיבת שנאת הגוים אותנו "כי האומות אשר יעונו הוא לצד הבדלתנו מהם וקיום המצות אשר אנו מקיימין, וצא ולמד אם היו ישראל עובדים לטלה והיו לעם אחד במצרים לא היו המצריים משתעבדים בהם והיו כאחיהם המצריים, וכן בכל אומה ואומה אשר תשעבד ישראל ותריע, הטעם לצד היותנו נחלת שדי".


אם כן, רבינו חיים בן עטר תולה הדבר מצד היותנו עם מיוחד. עם סגולה הקרוב קרבה רבה לבורא העולם יוצר כל. וכמו שמגדיר הרב ב'אורות התחיה' (עמ' סד): "רוח ה' ורוח ישראל אחד הוא".


ממילא, כל טענות הגוים במהלך שנות ההסטוריה לא יועילו להם כי שקר וכזב הם דוברים. למצרים לכאורה הייתה הצדקה לשעבוד - קיום צו ה' אך אם כל זה נענשו בדבר. וכי למה? ממשיך האור חיים: "כי אני יודע מחשבות אדם ותחבולותיו וטעם העינוי שאינו לצד קיום מצות ה' שגזר עליהם כן".


לעת קשה זו, נחתום בדברי חיזוק של הרב במאמר שכתב פעם "מחאה נגד חילול שבת וחג" אך נראה שהדברים נכתבו אף לעת שלנו: "לא בפעם הראשונה פוגשים אנו בדברי ימינו מצב איום ומדולדל במובנו החומרי, וביחוד במובנו הרוחני... אבל אנו איננו נפחדים, איננו נואשים מכל ירידה. בטוחים אנו כי 'נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם' ומאופל וממחשך אור ישועה יזרח".


(פורסם בזמורות 138 - חשון תשע"ו)

 

 

השיעור ניתן בט"ו חשון תשע"ו

קוד השיעור: 6663

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר לפרשת לך לך (זמן חורף תשע"ו)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




ר' ישי רוזנבלט
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב אריה שטרן
הרב אריה שטרן
ע K