ישיבת כרם ביבנה

חיזוק לקראת ראש השנה

עזרא לרר


ת"ר: עני עשיר ורשע באים לדין: אומרים לעני מפני מה לא עסקת בתורה? אם אומר עני הייתי וטרוד במזונותי, אומרים לו כלום עני היית יותר מהלל?!...


עשיר אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה? אם אומר עשיר הייתי וטרוד בנכסיי, אומרים לו כלום עשיר הייתה יותר מר' אלעזר?!...


רשע אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה? אם אמר נאה הייתי וטרוד בייצרי אומרים לו כלום נאה הייתה יותר מיוסף הצדיק?...


נמצא הלל מחייב את העניים ר"א בן חרסום מחייב את העשירים ויוסף מחייב את הרשעים (יומא לה ע"ב).


הקב"ה מצפה מכל יהודי, במקום שלו ובעבודה האישית שעומד בה כעת בחייו, דבקות מוחלטת בקב"ה - באשר הוא שם. והעבודה המרכזית שדרכה עובדים את הקב"ה הוא שימור התורה הקדושה, דהיינו שדעתנו תהיה נתונה על דברי תורה בכל עת שנוכל. כלל נקוט בידינו מכל גדולי ישראל שליהודי אין זמן פנוי אין זמן מת זמן בטלה. "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" יהיו עוסקים ב"ודיברת בם"- בם ולא בדברים בטלים ליתן על זה לאו ועשה כאחד (יומא יט ע"ב), והגמרא דורשת "ודברת בם" ילמד לבניו התורה כדי שיגרסו בה (ברכות יד ע"ב).


הגמרא במגילה (ד ע"א) מספרת, שהמלאך התגלה ליהושע, ואמר שהקב"ה הקפיד עליהם על שלא עסקו בתורה באותו לילה שהיו פנויים מעסקי המלחמה ויכלו לעסוק בתורה, ועל זה בא והוכיחם. והשאלה נשאלת: הרי כל היום היו טרודים במלחמה עם העי, וכי לא מגיע להם מעט זמן מנוחה?! תשובה- לא על עצם ביטול התורה הוכיחם המלאך, אלא על ביטול הרצון שלהם להתחברות עם הקב"ה. שכאשר אוהבים משהו מאוד מחכים ישר להתפנות כדי לעסוק באשר חפצנו, ומזה שהיו פנויים אז מעסקי המלחמה ולא פנו לעסוק בתורה, גילו דעתם שאין החיבור האלוקי הדבר הכי חשוב ומעניין אותם כדי שירוצו לעסוק בה כל עת שיתפנו. על זה הוכיחם המלאך- על עצם הרצון שהיה צריך להיות להם לחיבור האלוקי, והם חסרו בו.


ועוד למדנו שבח הפלגת כח לימוד התורה, עד שאמר רב יוסף (מגילה טז ע"ב) שגדול ת"ת יותר מהצלת נפשות! וקיימא לן שכל המציל נפש אחת מישראל נחשב כאילו הציל עולם מלא הוא וצאצאיו לדורי דורות (גיטין מד ע"ב). וזה מובן עפ"י הגמרא במכות: "אמר ריב"ל, 'עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים' - מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה? שערי ירושלים שהיו עוסקים בתורה".


הקב"ה אמר: הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו, שהמאור שבה תחזירם למוטב. עלינו להשתדל, בתור חיילים בצה"ל ובתור חייליו של ה', להרבות בעיסוק התורה, ואף במחנה הצבא, על מנת לקיימה ושיתקדש שם שמים על ידינו.


כתיב בגמרא (יומא פו ע"א) אם ראית ת"ח שלמד הרבה, ומשאו ומתנו בנחת עם הבריות, ונוהג ביושר, הרי זהו מקדש שם שמים ומאהיב את התורה על הבריות. ואם ההיפך, חלילה, התוצאה בהתאם. וזהו חילול ה' שאיננו מתכפר לאדם כל ימיו עד יום מותו, אעפ"י שעוסק בתיקוני התשובה. אלא אם כן יעשה תשובת המשקל וירבה במעשים של קידוש ה', שזהו תיקון מידה כנגד מידה.


יהי רצון, שהקב"ה יפיח רוח חכמה וגבורה בלב כל חיילינו היקרים, ונרבה לנו זכויות לקראת יום הדין הגדול הממשמש ומתקרב, שבו הקב"ה יקצוב לכל אחד מאתנו את רמת ההצלחה שלו לשנה הבאה עלינו לטובה.


וידוע שלפום צערא אגרא. האריז"ל אמר לתלמידו הגדול רבי חיים ויטאל זצ"ל, שכל מעשה קטן שיעשו בדור ההוא שקול להמון תעניות וסיגופים של הדורות הקודמים. אעפ"י שאומרים שראשונים כמלאכים, בימינו נתרבה הקושי בעבודת ה' לאור הנסיונות המתרבים עם התקדמות הדורות, ובמיוחד בצבא ששם נפגשים עם כל הנסיונות במוחש. יה"ר שזה יעורר אותנו לתשובה, ושנזכה שיתקדש שם שמים על ידינו כמה שאפשר, שע"ז אומר הרמב"ם שזהו המצווה הכי גדולה בתורה כל אחד ברמתו יוכל לקדש שם שמים.


באהבה וגעגועים, מישיבת כרם ביבנה. יום דין מוצלח, שתכתבו ותחתמו בספר החיים. שנה טובה!


(פורסם בזמורות 137 - אלול תשע"ה)


 

 

 

השיעור ניתן בי"ג אלול תשע"ה

קוד השיעור: 6588

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר לראש השנה (זמן אלול תשע"ה)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K
הרב משה סתיו
הרב משה סתיו
ע K
הרב משה סתיו
הרב משה סתיו
ע K
הרב בן-ציון אלגזי
הרב בן-ציון אלגזי
ע 2
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K