ישיבת כרם ביבנה

בן סורר ומורה - שמא יעשה תשובה?

יעקב אביעד דואני


בפרשתנו מופיע דין בן סורר ומורה: "כי יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אתו ולא ישמע אליהם". ידועים דברי רש"י: "בן סורר ומורה אינו חייב, עד שיגנוב ויאכל תרטימר בשר וישתה חצי לוג יין וכו', ובן סורר ומורה נהרג על שם סופו, הגיעה תורה לסוף דעתו, סוף שמכלה ממון אביו ומבקש לימודו ואינו מוצא, ועומד בפרשת דרכים ומלסטם את הבריות, אמרה תורה ימות זכאי ואל ימות חייב". ישנו ילד קטן הנוהג בחוצפה. הוא לא שמע בקול הוריו, אוכל בשר ושותה יין.


יש להעלות כמה שאלות:


ראשית, הוא עדיין קטן, ומדוע באים אליו בטרוניא, והרי קטן פטור מן המצות? אמנם, המשנה בסנהדרין (סח ע"ב) אומרת שהביא שתי שערות. אך עדיין בקטן עסקינן!


בנוסף, כל אדם בקטנותו עושה קצת 'שטויות' ואחרי שמתבגר הוא בדרך כלל מפסיק, אז מדוע כאן קובעים שהוא עתיד ללסטם את הבריות? הרי גם גדול שליסטם את הבריות בפועל, אם עשה תשובה מוחלים לו, ואין פוסקים דינו למיתה מחשש שמא יחזור ללסטם, א"כ קטן שעוד לא לסטם כל שכן שראוי לתת לו הזדמנות?


אולי ניתן להוסיף ולשאול, גם בהנחה שיגדל וילסטם כמו שאכן ניבו שיקרה, לא מגיע לו עונש מוות על כך אז ק"ו כשלא ליסטם עדין, מדוע להרוג אותו?


בנוסף כתוב: "ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אתו אל זקני עירו ואל שער מקומו... ורגמהו כל אנשי עירו באבנים ומת". אלו הורים ברי-דעת באמת ישלחו את בנם למוות כה אכזרי בגלל שגנב קצת בשר ויין?


נראה לכאורה כאילו דין זה לא רלוונטי בכלל ולא מעשי, וכמו שאומרת הגמרא בסנהדרין (עא ע"א) שבן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות!


ולעניות דעתי הקושיא החזקה ביותר, היא מסיפור אברהם וישמעאל. בפרשת 'וירא' כשאברהם שילח מביתו את הגר וישמעאל כמצוות שרה אשתו כתוב בהמשך הדברים: "ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחים". ישמעאל עומד למות ואמו הגר איננה יודעת מה לעשות, ואז: "וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם".


ורש"י על אתר מביא מדרש: "לפי מעשים שהוא עושה עכשיו הוא נדון ולא לפי מה שהוא עתיד לעשות, לפי שהיו מלאכי השרת מקטרגים ואומרים רבונו של עולם, מי שעתיד זרעו להמית בניך בצמא אתה מעלה לו באר? והוא משיבם עכשיו מה הוא, צדיק או רשע? אמרו לו צדיק, אמר להם: לפי מעשיו של עכשיו אני דנו, וזהו 'באשר הוא שם'". והנה, אם ביחס לישמעאל, שעשה פשעים חמורים עד כדי שאברהם אביו גירשו מביתו, הקב"ה מסתכל על מצבו הנוכחי - מאי שנא הכא?


לנוכח שאלות אלו נקדים ונאמר, שכידוע, תורתנו הקדושה תורת חיים היא. היא נכנסת בעובי הקורה ממש לכל הוויתו של היהודי. דבר זה בולט במיוחד במסכת שאנו עוסקים בה, 'כתובות', רואים אנו שהתורה משפיעה גם על הדברים האישים ביותר שבינו לבינה. התורה הקדושה מציעה מגוון פתרונות לשלל תחומי ומקרי החיים.


ניתן לומר, שהקב"ה בחכמתו הרבה ידע שיכולה להיווצר מציאות של ילד קטן שיהיה עז פנים ולא ישמע בקול הוריו, ויש לחשוש גם שיהיה מספיק חכם לטעון שהוא קטן והוא פטור מהמצוות ולא זאת בלבד, כשינסו להוכיח אותו הוא יסרב מתוך גאוותו, ולא יקבל 'שמועס' ותוכחה.


לכן, סיפקה התורה להורה ולמחנך פתרון.


כידוע, כבר מגיל רך מתחילים צעירי הצאן ללמוד מקרא, כמאמר המשנה בפ"ה דאבות "בן חמש למקרא". אולי הקטן, מתוך גאוותו אולי לא ישים ליבו אל הוריו ומחנכיו, אך לתורה יש לשער שכן יטה אוזנו.


לכן, כשהקטן יגיע לפרשת בן סורר ומורה, ויראה שיש אפשרות להוריו להוציאו לזקנו עירו ושם יסקלו אותו, דבר זה יעורר אצלו רגשות יראה ופחד ויגרום לו להקשיב להוריו, וכמו שמודגש "וכל ישראל ישמעו ויראו".


כשם שהתורה יוצרת כח מרתיע במגוון מקרים, כמו למשל אשה סוטה ש"צבתה בטנה ונפלה ירכה", כך גם כאן יוצרת לנו התורה הרתעה לילד הקטן, שהעז פניו ולא הקשיב להוריו, גם אם בפועל דין זה לא באמת יתממש.


דבר זה מראה לנו כמה התורה מקיפה את מגוון החיים ומתאימה עצמה אף למציאויות המורכבות שעתידים להזדמן ולבוא במהלך הדורות, וכך, קמעא-קמעא נזכה להגיע ל"ובערת הרע מקרבך"!


(פורסם באשכולות 347 - כי תצא תשע"ה)

 

 

השיעור ניתן בי"ג אלול תשע"ה

קוד השיעור: 6586

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר לפרשת כי תצא (זמן אלול תשע"ה)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K