ישיבת כרם ביבנה

וימאסו בארץ חמדה

אלמוג כהן


חטא המרגלים מבטא את הבגידה הגדולה ביותר שנעשתה לא"י ע"י העם היהודי. ולא סתם בגידה, בגידה שלא נעשתה ע"י האספסוף והערב רב, אלא בגידה שנעשתה ע"י גדולי האומה – "ראשי בני ישראל המה".


עוד בטרם קשיים כלכליים והצורך בתקופת צנע, ולפני גזירות שמד של 'ממשלת זדון' ו'בית של גויים', ואפילו לפני חקיקה משפטית של 'עמלקים' ו'זרע המן', בחרו זקני האומה להפנות עורף לארץ המובטחת.


הדיאלוג הקבוע בין הקב"ה לאבות היה בעניין ירושת הארץ והבטחת הזרע. ותמיד עניין הארץ קיבל תוקף חזק יותר מאשר הבטחת הזרע.


החל מאברהם אבינו - בברית בין הבתרים, על ריבוי הזרע אברהם בוחר להאמין, "והאמן בה' ויחשבה לו צדקה" (בראשית טו, ו). אבל בעניין הארץ, אברהם לא בוחר להאמין 'על-עיוור', אלא דורש הוכחה (רש"י שם: 'אות'), "במה אדע כי אירשנה" (שם טו, ח).


כן יצחק, שהקב"ה כופל את עניין הבטחת הארץ, "כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל... ונתתי לזרעך את כל הארצות האל" (שם כג, ג-ד). וכלה אצל יעקב, שהקב"ה מבטיחו במראה הסולם, "הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך..." (שם כח, יג).


אם כן השאלה זועקת, מדוע המרגלים חטאו? וכי הם לא גדלו על הציפייה להיגאל ממצרים ולעלות ל'ארץ זבת חלב ודבש'? וכי לא זכרו את ההבטחות של הקב"ה לאבות שכל נושאם היה ארץ ישראל?


ישנו ביאור של הרב קוק זצ"ל על חטא המרגלים, שמיישב דברים אלו. הרב מסביר שאכן המרגלים ידעו את טיב הארץ ומן הסתם גם למדו על ההבטחות של הקב"ה לאבות אבל, הם פחדו. שהרי עכשיו במדבר לא חסר כלום. יש אוכל שיורד מהשמים, מים מבארה של מרים, ענני כבוד ששומרים ומגנים עלינו, מה רע? אפשר לשבת וללמוד תורה בבטחה, בלי דאגות על הראש. אבל כשניכנס לארץ לא יהיו לנו את הפריבילגיות שיש לנו עכשיו. נצטרך לחרוש, לזרוע ולקצור כדי לאכול. נצטרך להציב שומרים בגבולות, להקים מבנים ולתחזק אותם. ותורה מה תהה עליה? בקצב הזה תהיה מונחת בקרן זווית. לכן העלייה רק תפגע בנו.


וזה היה חטאם, שלא הבינו שארץ ישראל היא הבסיס לכל הקומה הרוחנית של העם היהודי. שהתורה היא תורת חיים, תורה שיוצקת תוכן רוחני לתוך הדברים הגשמיים. ותפקידנו לרומם את החול אל הקודש. ההבטחה לאבות היא לא בנושא בניין בית המקדש והשראת שכינה, אלא בעניין ארץ ישראל. כי ארץ ישראל היא התשתית לבניין הבית והשראת השכינה. כי בלי אחיזה בקרקע א"א לבנות בית (הובא בספר 'מורשה', וכעין זה כתב אדמו"ר הזקן בליקוטי תורה שלח לח, ב).


הרב חרל"פ זצ"ל (מי מרום, מעייני הישועה, עמ' קצו) מבטא את מקומה של הארץ בימינו אנו, בעקבתא דמשיחא:"בכל תקופה ותקופה ישנה נקודה מיוחדת שדרך הנקודה ההיא מאיר כל הטוב, ומתוכה מתנוצצים כל קיומי התורה והמצוות בתקופה ההיא... ובעקבתא דמשיחא הנקודה העיקרית היא ארץ ישראל, וממנה נובע הכל. ומלעדי ההתאחזות בה אין שום השפעה של קדושה בעולם".


בשנת תרצ"ג או תרצ"ד ביקר אחד מזקני ההוראה בקישינב, הרב משה הנשפרג. לפני שובו לרומניה בא בלוויית הרב מטעפליק להיפרד ממרן הרב קוק. הרב דיבר ברטט על העובדה המצערת שאין אנשי התורה מעודדים את הציבור החרדי בתפוצות לעלות לארץ ישראל. ואמר לו: "תמסרו לכל הרבנים והצדיקים שהם עתידים לתת את הדין. בא להם יהודי להתייעץ לאן להגר, ושולחים אותו לכל הרי החושך, רק לא לארץ ישראל. תאמר להם שהם יצטרכו למסור על כך דין וחשבון (המקור בפירוש אוה"ק הקדוש ויקרא כה, כה)!" (חיי ראיה ע' קצג).


אני מקווה כי ההיסטוריה לא חוזרת על עצמה. בגדנו בה פעם אחת, בל נבגוד בה פעמיים. לאף אחד אין כוח לעוד ארבעים שנה במדבר...


(פורסם באשכולות 341 - שלח לך תשע"ה)

 

 

השיעור ניתן בכ"ה סיון תשע"ה

קוד השיעור: 6439

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר לפרשת שלח (זמן קיץ תשע"ה)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב בן-ציון אלגזי
הרב בן-ציון אלגזי
ע 2
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב שלמה פרידמן
הרב שלמה פרידמן
ע
הרב נתנאל ברקוביץ
הרב נתנאל ברקוביץ
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב ארי כץ
הרב ארי כץ
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K