ישיבת כרם ביבנה

שכל של תורה

ינון אברמשוילי


פרשת נשא נקראת בדרך כלל בשבת שלאחר חג מתן תורה. ואכן, שמה של הפרשה מבטא את המעלה שלימוד התורה מקנה לאדם - נשא, מלשון להינשא למעלה, להתרומם. אחרי שניתנה התורה לבני ישראל, הם הגיעו ל'נשא' - להתעוררות ולהתעלות.


בגמרא (פסחים סח ע"ב) מסופר, "רב יוסף ביומא דעצרתא אמר: עבדי לי עגלא תלתא. אמר: אי לא האי יומא דקא גרים, כמה יוסף איכא בשוקא?" דהיינו, רב יוסף היה עורך סעודה חגיגית בחג השבועות, והיה אומר: אם לא היום הזה - כמה יוסף היו בשוק? וכמו שמפרש רש"י במקום, שאם לא היום הזה שבזכותו "למדתי תורה ונתרוממתי, הרי אנשים הרבה בשוק ששמם יוסף, ומה ביני לבינם?".


אך במה מתבטאת ה'התנשאות' הזאת?


בשעת מעמד הר סיני מינה הקב"ה את כל בני ישראל ל"ממלכת כהנים וגוי קדוש", ובכך העלה אותם למעלה עליונה. אמנם, מעלה זו מושרשת בעצם הנשמה של עם ישראל, אך הרוממות הזו מושגת דווקא על ידי התורה. כשיהודי לומד תורה, היא גורמת לו להתרומם ולהתעלות מעל גדרי המציאות הארצית.


וכמו שמסביר זאת אדמו"ר הזקן בתניא (פרק כג): "אך המחשבה וההרהור בדברי תורה שבמוח, וכח הדבור בד"ת שבפה... וכ"ש נפש האלקית עצמה המלובשת בהם - כולם מיוחדים ממש ביחוד גמור ברצון העליון... כי רצון העליון הוא הוא הדבר הלכה עצמה שמהרהר ומדבר בה... וז"ש דאורייתא וקב"ה כולא חד, ולא אברין דמלכא לחוד כפיקודין".


המעלה המיוחדת של לימוד התורה - אפילו לגבי קיום המצוות - היא בכך, שעל ידי לימוד התורה נוצרת התאחדות גמורה בין שכלו של האדם לבין חכמת ה', ורצונו, המלובשים בתורה. כאשר שכלו של אדם מבין את מחשבת התורה, נוצרת התמזגות מושלמת בין השכל האנושי לבין חכמת ה'! דבר זה מרים את האדם לרמה עליונה ביותר.


ומובן, כי רוממות זו שמושגת על ידי התורה, נובעת מהקשר המהותי בין יהודי לבין הקב"ה. כשיהודי לומד תורה, אין זה סתם לימוד והבנה של סוגיה. זה חיבור בין שתי מהויות הקשורות זו בזו. נשמתו של יהודי היא "חלק א-לוה ממעל ממש", והתורה היא הגשר המחבר בין הנשמה האלוקית לבין הקב"ה.


לכן לימוד התורה יוצר אצל יהודי מצב של "נשא את ראש" - הראש, שהוא החלק העליון והחשוב ביותר באברי האדם, מתעלה ומתנשא על ידי התורה במידה שאין למעלה ממנה. בכך מתעלה היהודי למעלה מגדרי העולם, עד שהגבלות העולם אינן מגבילות אותו.


זו ההתעלות של מתן תורה כשהיא לעצמה, ואחרי זה באה פרשת נשא ומדגישה היבט נוסף בהתעלות שנוצרה על ידי מתן תורה. נוסף על ההתעלות של כל יהודי, מכח היותו חלק מ"ממלכת כהנים וגוי קדוש", באה הדגשה נוספת על 'נשיאת ראש' של כל בני לוי. והרי ידוע (רמב"ם הלכות שמיטה ויובל, פרק יג הלכה יג), שכל מי "שנדבה רוחו אותו, והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו וכו'" - גם הוא בדרגת שבט לוי.


לכן, כשיהודי אינו מסתפק בקדושה ובהתעלות הבסיסית שלו, כחלק מ"ממלכת כהנים", אלא מקדיש את עצמו ללימוד התורה - הוא זוכה ל'נשיאת ראש' נוספת, ולהתאחדות גמורה עם הקב"ה. שכן אז חודרת תורת ה' לשכלו, עד ששכלו נעשה שכל של תורה ושל חכמת ה', ובכך מתעלה האדם להתקשרות עצומה עם האלוקות והקדושה, וממילא הוא עומד למעלה מהעולם וממגבלותיו.


(פורסם באשכולות 339 - פרשת נשא תשע"ה)

 

 

השיעור ניתן בי"א סיון תשע"ה

קוד השיעור: 6401

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמרים מתורת חב"ד (זמן קיץ תשע"ה)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב אריה שטרן
הרב אריה שטרן
ע K
הרב ציון לוז
הרב ציון לוז
ע 2
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
E
הרב מנחם מנדל בלכמן
הרב מנחם מנדל בלכמן
E
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
E
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
E