ישיבת כרם ביבנה

הכל בראש

מרדכי דצקובסקי



כל חייל מכיר את הרגע הזה, שלקראת סוף המסע[1] הוא מדדה בכוחותיו האחרונים ומאט את קצב הליכתו עד כדי זחילה של ממש, עד שבא המפקד התורן וצועק "יאללה יוסי, הכל בראש! הכל בראש!"[2]. את הענין הזה מצינו כבר במגילת אסתר ברמה הלאומית.
במגילת אסתר מסופר שהמן משכנע את המלך אחשורוש לתת רשות לגוים להרוג את היהודים בכל הממלכה "וְנִשְׁלוֹחַ סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז". לאחר המשתה שאסתר עושה, ולאחר שהיא שכנעה אותו להרוג את המן היא מתחננת לפניו בפעם השניה "ותּוֹסֶף אֶסְתֵּר וַתְּדַבֵּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַתִּפֹּל לִפְנֵי רַגְלָיו וַתֵּבְךְּ וַתִּתְחַנֶּן לוֹ לְהַעֲבִיר אֶת רָעַת הָמָן הָאֲגָגִי וְאֵת מַחֲשַׁבְתּוֹ אֲשֶׁר חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים". לאחר התחינה שלה אחשורוש מציב בעיה שאי אפשר לבטל את כתבי המלך הקודמים "כִּי כְתָב
אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב", ולכן מציע הצעה מוזרה ביותר: "וַיִּכְתֹּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ... אֲשֶׁר נָתַן הַמֶּלֶךְ לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל עִיר וָעִיר לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל חֵיל עַם וּמְדִינָה הַצָּרִים אֹתָם טַף וְנָשִׁים[3] וּשְׁלָלָם לָבוֹז". והשאלה שעולה מיד מול עינינו היא מדוע היהודים היו צריכים שהמלך אחשורוש יאשר להם להגן על עצמם, וכי זה לא הדבר הכי טבעי שברגע שאדם יודע שהוא הולך להיות מותקף הוא מנסה ליצור מסביבו הגנה, ואף ליזום התקפה נגד אלו שעומדים הכן להשמידו? ואי אפשר לומר שהיא בקשה את רשותו לבוז את השלל שהרי במפורש נאמר "וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת יָדָם"?
אמנם ניתן לתרץ מספר תירוצים על פי הפשט הפשוט:
א. בהמשך המגילה לאחר שנכתבו האגרות האחרונות כתוב "הָרָצִים רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ הָאֲחַשְׁתְּרָנִים יָצְאוּ מְבֹהָלִים וּדְחוּפִים בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ". ואומר רש"י "מבוהלים - ממהרים אותם לעשות מהרה לפי שלא היה להם פנאי שהיה להם להקדים רצים הראשונים להעבירם". כלומר, בקשתה של אסתר להתיר ליהודים להגן על עצמם - באה לפני שהגיעו האגרות של המן ועוד לפני שהגוים התחילו להתכונן בפועל[4] להרג היהודים, ונועדה למנוע מלכתחילה מהם לאסוף חילות לצור על היהודים ובכך יעמדו רווח והצלה ליהודים שלא יהיו צריכים בכלל להתגונן מלכתחילה.|
ב.
אמנם פירוש רש"י קצת קשה, בגלל שגם הרצים שיצאו עם האגרות הראשונות לא הלכו בנחת, אלא רצו כמו כל רץ שממהר להעביר ידיעה, ושם גם נאמר "הָרָצִים יָצְאוּ דְחוּפִים בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ". אלא ניתן לומר גם - שבאמת האגרות של המן הגיעו כבר לכל המקומות והגוים התאספו כבר או שהתחילו בהכנות להתאסף להרוג את היהודים, והאגרות של אסתר ומרדכי ליהודים באו במטרה לנסות להפחית מהכח של חיל הגוים שצרו על היהודים מפני שכשיראו שיש ליהודים רשות מפורשת מהמלך להתגונן - נאמני המלך יפרשו ולכל השאר גם ירד הרצון וה'רבאק' להרוג את היהודים וכשיראו את היהודים עומדים מולם להגנה הם יעדיפו לסגת מאשר להלחם. כלומר, מטרת האגרות היתה לגוים שבכל מדינה ומדינה.
אך תירוץ נוסף שברצוני להביא הוא, שהאגרות מלכתחילה היו מיועדים ליהודים. וכי תשאלו - וכי היהודים צריכה רשות להגן על עצמם, וכי לא התכוננו מעצמם לקום ולהתגונן מול חיל עם הצרים אותם? התשובה היא ש... כן! לולי האגרות היו ממשיכים היהודים להתפלל ולהתענות. המחשבה לקום ולהיות "הקול קול יעקב והידיים ידי עשו", לא עלתה אפילו בראשם. וכשאסתר מבינה את זה היא מבקשת מהמלך לכתוב אגרות שבהם היא כותבת שליהודים יש רשות להתגונן.
רמז לכך ניתן למצוא משני מקומות במגילה: א. כתוב "מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָם כִּלְשֹׁנוֹ וְאֶל הַיְּהוּדִים כִּכְתָבָם וְכִלְשׁוֹנָם". ולכאורה מדוע היה צריך להדגיש את היהודים ככתבתם וכלשונם הרי ככל הנראה היהודים בכל מקומות מושבותם למדו את שפת המקום? אלא נראה שהכוונה היא לניסוח של האגרת ממש לשכנע אותם שזה בסדר לקום ולעמוד על נפשם. ב. כתוב "אֲשֶׁר הִגִּיעַ דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ לְהֵעָשׂוֹת בַּיּוֹם אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם". וקשה, מדוע בנהפוכו נאמר בשנאיהם ולא באויביהם כמו שנאמר בהתחלה? ידוע שכשצריך לכתוב את היהודים אך גם רוצים להסתיר זאת כותבים 'שנאיהם'. לדוגמא, 'אילולא... לא היה נשאר משונאיהם של ישראל שריד ופליט' כשהכוונה היא ליהודים עצמם ולא באמת לשנאיהם. ולכן גם כאן, רמז שהיהודים שלטו בעצמם וקמו לעמוד על נפשם.
ברוך ה', אתם החיילים שעומדים הכן על משמר ארצנו וערי אלוקינו, מאומנים ומיומנים להגן גם תוך כדי חירוף נפש על אזרחי ישראל מאויבינו הקמים עלינו לכלותנו, וליחד שם ה' בעולם[5], ואלו העוזרים והמסייעים ביחידות העורפיות, מקיימים אתם את הפסוק שנאמר במגילה "וְקִבֵּל הַיְּהוּדִים אֵת אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת וְאֵת אֲשֶׁר כָּתַב מָרְדֳּכַי אֲלֵיהֶם"....
חִזקו ואִמצו!



(פורסם בזמורות 131 - אדר תשע"ה)



 





[1] או כבר באמצעיתו. תלוי איזה פק"ל אתם. אני לדוגמא היתי נגביסט, ככה שאצלי זה כבר היה בהתחלה J




[2] כמובן שב'צבא האמיתי' הגרסא לפעמים פחות מצונזרת...




[3] יש כאן להקשות: וכי מאין נמצאו בחיל שצר על עיר - טף ונשים? אך בגלל שלאחרונה נתלה אצלנו בישיבה הוראה ממדור ביני"ש שאסור לבעלי השל"ת להתעסק בפוליטיקה, וכותב שורות אלו בתקופת השל"ת, אני לא אפתח את השאלה לגבי אופן הטיפול בחפים מפשע...




[4] כי ברמה מסוימת הגוים תמיד היו מוכנים ותמיד יהיו מוכנים להרג יהודים... אם רק תינתן להם רשות.




[5] כלשון הרמב"ם: "שעל יחוד ה' הוא עושה מלחמה".




 

 

 

השיעור ניתן בד' אדר תשע"ה

קוד השיעור: 6200

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר לפורים (זמן חורף תשע"ה)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K