ישיבת כרם ביבנה

מקום הדלקת נר חנוכה

שילה שלמה שראל


הגמרא במסכת שבת (כא ע"ב) אומרת: "תנו רבנן: נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ. אם היה דר בעלייה - מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים. ובשעת הסכנה - מניחה על שלחנו, ודיו". בגמרא מבוארות שלוש אפשרויות למקום הדלקת נר חנוכה, ונדון בכל אחת מהם בנפרד[1]:


א. עיקר הדין – "מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ"
בדין זה נחלקו רש"י ותוספות על אתר: רש"י סובר שכוונת הגמרא היא שידליק בכניסה לביתו ואפילו אם יש חצר לפני הבית, וזאת משתי סיבות: א. משום פרסומי ניסא. ב. שיהיה ניכר למי שייכת החנוכייה. תוספות לעומתו אומרים, שכוונת הגמרא היא, שאם הבית סמוך לרה"ר ואין לו חצר – ידליק בפתח הבית הסמוך לרה"ר, ואם יש חצר – ידליק בפתח החצר הסמוך לרה"ר. כנראה, הסיבה שתוספות מסבירים כך היא שהם סובר שצריך פרסומי ניסא גדול יותר, וזה במקום הכי סמוך לרה"ר. הטור (או"ח תרעא) ובעקבותיו השו"ע (שם, סעיף ה) פוסקים כתוספות. ישנו דיון נוסף בשאלה זו בהתאם לימינו: האם החצרות של היום נחשבות כחצר לדין הגמרא, ויהיה אפשר להדליק בפתחם (הגרי"ש אלישיב והגרש"ז אויערבאך[2]) או שכיום הן נחשבות כמבוי ולא יהיה אפשר להדליק בפתחם (שונה הלכות (תרעא, יא) לפי דעת החזו"א בעניין עירוב וכן בשם הגרי"ז[3]), ואכמ"ל.


ב. "בעלייה – מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים"
רש"י
שם, בהמשך לשיטתו בעיקר הדין, שמדובר בברייתא על בית שיש חצר לפניו שמדליק בפתח הבית הפתוח לחצר, מסביר כאן שמדובר בעלייה שאין לבעליה מקום להדליק בחצר הבית, וכנראה מדובר על עלייה שאין לה פתח נפרד לרשות הרבים, אלא היא פתוחה לתוך הבית, ובהתאם לסברות של רש"י שראינו, הכוונה בכך שאין מקום היא, שאין מקום לעשות בצורה שיהיה ניכר שבעל העלייה הדליק ושיהיה פרסומי ניסא לרה"ר, ולכן מדליק בחלון הפונה לרה"ר[4].
הטור (שם) פוסק, שאם הוא דר בעלייה שאין לו פתח פתוח לר"ה מניחה בחלון הסמוך לר"ה. הטור לשיטתו – שפסק כתוספות, שבברייתא מדובר כשאין חצר והבית פתוח לרה"ר – ולכן מסביר כאן שמדובר על מצב שלבעל העלייה אין פתח פתוח לרשות הרבים, שבכה"ג תיקנו דין מיוחד שידליק בחלון הסמוך לרשות הרבים. הבית יוסף מסביר את דבריו של הטור לגבי סוג העלייה המדוברת ומה הדין כשיש חצר לפני הבית, כך שהעלייה שעליה הגמרא מדברת פתחה פתוח לתוך הבית שתחתיה, ורק במצב כזה אמרה הגמרא שאפשר להדליק בחלון, כי אם ידליק בפתח הבית שתחתיה או בפתח החצר של הבית שתחתיה לא ניכר שבעל העלייה הדליק. אך אם העלייה פתוחה לרשות הרבים או אפילו לחצר הפונה לרשות הרבים (לפי הטור שפסק כתוספות) – ידליק בפתח הפתוח לרשות הרבים.
לפי הבנת הבית יוסף בטור נשאלת השאלה: הלא אם מדליק בפתח החצר הפתוח לרשות הרבים גם כן לא ניכר שזו הדלקה של בעל העלייה, כי גם בעל הבית מדליק שם, והרי גם הטור דורש שתהא ניכרת ההדלקה שהיא של בעל העלייה?
צריך לומר שישנן שתי אפשרויות להבין את דברי הבית יוסף בדעת הטור: האחת היא, שאם העלייה פתוחה לבית אז אי אפשר לשייך את החנוכייה לעלייה דווקא ולכן מדליק בחלון, אך אם העלייה פתוחה לחצר ורואים את פתח העלייה לחצר – אפשר לשייך את החנוכייה לעלייה וידליק בפתח החצר. עפ"ז, אם פתח העלייה לא ניכר לרשות הרבים – גם כן ידליק בחלון הסמוך לרשות הרבים, כדי שיהיה ניכר ששייך דווקא לעליה.
אך קשה על ההסבר הזה, כי גם אם מרה"ר רואים את פתח העלייה, עדיין אי-אפשר לשייך את החנוכייה דווקא אליה כי בפתח החצר מונחות כמה חנוכיות ומי אמר שבעל העלייה הדליק? אולי כל החנוכיות של בעל הבית כי הדליק כמהדרין וכדו'!?
לכן ישנה הבנה שנייה, שאם יש לעלייה פתח לחצר – אזי יודעים שיש כאן אדם נוסף שדר בעלייה, ומשייכים את הנר המונח בכניסה לחצר גם אליו, אך אם אין לעלייה פתח לחצר אלא לבית – איננו יודעים בבירור שיש אדם נוסף שדר בעלייה, ועל מקרה כזה תיקנו שידליק בחלון הסמוך לרשות הרבים, כדי שידעו שיש כאן עוד אדם שמדליק, ויהיה ניכר שהפרסום ממנו.
לגבי בניינים משותפים שבימינו, שכל דירה פתוחה לחדר מדרגות – לכאורה הם פתוחים לחצר הפתוחה לרשות הרבים, וכאן תהיה נ"מ בין שתי האפשרויות שראינו בהבנת הבית יוסף בטור: ע"פ האפשרות הראשונה – אם מדליק בפתח הסמוך לרשות הרבים לא ניכר למי שייכת החנוכייה, כי לא רואים את הפתח מרשות הרבים, ולכן ידליק בחלון הסמוך לרשות הרבים. אך ע"פ האפשרות השנייה – בבתים משותפים אנו יודעים שישנם הרבה דיירים, והדין יהיה כמו בעלייה שיש בה פתח לחצר שפתוחה לרשות הרבים, שמדליק בפתח החצר, וכאן ידליק בפתח הבית המשותף הקרוב ביותר לרשות הרבים (כך פוסקים הגרי"ש אלישיב והגרש"ז אויערבאך[5]. אך זה רק לשיטתם, שחצר של היום היא כחצר של הגמרא, אך אם חצר נחשבת כמבוי – גם חדר מדרגות נחשב כמבוי, וגם לפי אפשרות זו בהבנת הבית יוסף אי אפשר יהיה להדליק בפתח חדר המדרגות (הרב קרליץ ע"פ החזו"א בעניין עירוב[6])).
השו"ע (תרעא, ה) מצטט את דברי הטור שהבאנו, ואינו מפרשם. בשער הציון (אות כז) מבאר, שההסבר הוא כפי שכתב בעצמו על הטור בבית יוסף שהבאנו לעיל, וכך פוסק להלכה.
לגבי חצר שבה יש כמה בתים – האם הדין יהיה כמו עלייה הפתוחה לחצר, שמדליקים בפתח החצר, או לא? למסקנה נראה, שהבית יוסף הנ"ל ישווה בין מקרה זה לעלייה וצריך להדליק בפתח החצר והטור (סי' תרעז) מביא דעה נוספת בשם רב שר-שלום גאון, שידליק גם בפתח החצר וגם בפתח הבית (ע"פ הבנת הב"ח אות ד, ד"ה ומ"ש).


ג. "בשעת הסכנה מניחה על שולחנו ודיו"
רש"י ותוספות
על הגמרא שלנו וכן לקמן (מה ע"א) בהקשר שונה מעט, דנים במהות ה"סכנה" המדוברת בגמרא ואומרים שמדובר על שעת גזירה שלא נתנו להדליק נרות. כיום ב"ה כמעט לא מצויות גזירות כאלה, ולכן לא נרחיב בזה, אך ישנו דיון מה הדין כיום לאחר שבעבר הייתה גזירה: האור זרוע (ח"ב, חנוכה, סי' שכג) תמה, למה בזמנו, שלא הייתה גזירה לא מדליקים בחוץ. בספר העיטור (עשרת הדברות, חנוכה, דף קיד טור ד) כותב: "ואחר שנהגו על הסכנה, נהגו" – כלומר, שהמנהג ממשיך כמו שהיה. ייתכן שכוונתו היא, שמחשש שתחזור הגזירה צריך להמשיך להדליק כמו שהיה בזמן הגזירה. רבינו ירוחם (תולדות אדם וחוה נתיב ט, ח"א, סא טור ב[7]) מביא אפשרות נוספת שיהיה מותר להדליק בבית, וזה במקום שמצויים גויים וגנבים. ומשמע מראשונים נוספים שגם במקרי סכנות שלא כמו שהגמרא דיברה עליהם יהיה אפשר להדליק בבית. הטור (סי' תרעא) ובעקבותיו השו"ע (שם, סעיף ה) מוסיפים על לשון הגמרא ומסבירים, שהסכנה המדוברת היא "שאינו רשאי לקיים המצווה", ומשמע שלשיטתם בכל סכנה אחרת אין כל סיבה שיהיה מותר להדליק בבית (חוץ מחוסר ברירה מוחלט, שאז מסברא יהיה מותר) ונצטרך אפילו לטרוח ע"מ להדליק בחוץ (לפחות כמו טרחה על כל מצווה אחרת). ערוך השולחן (שם, סעיף כד) כתב, שבמקום שקשה להדליק בחוץ מחמת רוחות וכדו' לא נצטרך לטרוח כ"כ לשים תיבת זכוכית וכדו', אך כנראה שהשו"ע אינו מסכים לשיטה זו, כי גם בזמנו היו רוחות בחנוכה (אמנם לא חזקות כ"כ כמו שהיו באירופה, אך לכה"פ היה צריך תיבת זכוכית), ולמרות זאת כתב שהאפשרות היחידה להדליק בפנים היא רק בשעת הגזירה.
להלכה כיום הגרי"ש אלישיב אומר שצריך להדליק בחוץ ולהתגבר על המכשולים הקטנים, כמו שהבנו בפשט השו"ע (וכן הגרש"ז אויערבאך[8], הרב שריה דבליצקי[9] ועוד), אך בספר ילקוט יוסף[10] מצדד יותר לכיוון של שאר הראשונים והאחרונים, שהבאנו דברי חלקם, שגם כשאין סכנה – אם יש בעיות טכניות אחרות ניתן להדליק בפנים. בודאי שכולם מודים שעדיף להדליק בחוץ, כי זהו המקום שנקבע בתקנה העיקרית של חז"ל, אך גם מי שמדליק בפנים יש לו על מי לסמוך.
נסיים בדברי הגר"ש דבליצקי שהזכרנו, שפוסק שצריך להתאמץ להדליק בחוץ. הוא כתב על כך מאמר[11] ובו הוא מדגיש שב"ה חזרנו לארץ הקודש, שכידוע עיקר קיום המצוות הוא בה, והיהודים שולטים בכל מקום ללא כל גזירות רעות וכדו' אלא בשלום ובשלווה, ולכן יש עניין גדול מאוד לקיים את המצווה כתיקונה. שנזכה בע"ה להמשיך באתחלתא דגאולה זו שזכינו לה ולביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן!


[הרב רובינשטיין שליט"א נתן את הסכמתו למאמר זה.]


(פורסם באשכולות 320 - חנוכה תשע"ה)








[1] מחמת קוצר היריעה נדון בכל אפשרות בקצרה, והמעוניין מוזמן לפנות אלי בשמחה לקבלת המאמר המלא.
[2] ע"פ כתבי תלמידיו – מעדני שלמה, מועדים, עמ' קח וכן הליכות שלמה, מועדים עמ' ער וכן שלמי מועד, עמ' קפט.
[3] מובא בשמו בספר מעדני שלמה שם.
[4] צ"ע ע"פ זה במקרה שיש לעלייה יציאה נפרדת לחצר אך לא לכיוון רשות הרבים, וחלון לכיוון רשות הרבים, האם ע"פ רש"י גם לזה יהיה דין עלייה ויצטרך להדליק בחלון הפונה לרשות הרבים. וכן יש לדון לפי רש"י מה הדין כשהבית הרגיל אינו פונה לרשות הרבים.
[5] הליכות שלמה, מועדים עמ' רעא.
[6] מובא בשונה הלכות תרעא, יא.
[7] מובא גם בדרכי משה סי' תרעא סק"ט.
[8] ע"פ כתבי תלמידיו במקורות הנ"ל.
[9] כתב עת מוריה, תשל"א, גליון ג-ד, עמ' סט.
[10] חנוכה (מהדורה חדשה), בעניין מקום ההדלקה.
[11] כת"ע מוריה שם.




 

 

 

השיעור ניתן בכ"ו כסלו תשע"ה

קוד השיעור: 5966

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר בנושא חנוכה (זמן חורף תשע"ה)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
ר' אמיתי חוברה
ע K
הרב נתנאל ברקוביץ
הרב נתנאל ברקוביץ
ע K
הרב אריה שטרן
הרב אריה שטרן
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב יונה מצגר שליט"א
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K