ישיבת כרם ביבנה

משפטים וערכאות

הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה

MS Word להורדת השיעור

"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" – ולא לפני עכו"ם. ישנם אידיאולוגיות בעולם העוסקות רק בעניינים רוחניים, ולעומתם כאלה הכופרים בחשיבות התחום הרוחני, ועוסקים אך ורק בתחום הריאלי, הממשי.


וכך כתב הרב קוק באורות הקודש:


"כל מחשבה שהיא מפקרת את תיקון העולם וסדרי המדינות, ופורחת באויר רוחני לצדה, ומתפארת בתיקון נשמות והצלחתן, הרי היא מיוסדת בשקר שאין לו רגלים.


וכל מחשבה שאין לה דבר עם הרוממות הנצחית, ומתעסקת רק עם סדרי החיים החומריים ותיקוניהם, אפילו יהיו בה תכנים מוסריים ואורחות צדק ומישרים, סופה להתעכר מפני קטנותה, ומפני הזוהמא והסרחון שהחיים החומריים לקויים בהם בטבעם, כשהם מנותקים מיסוד חיים נצחיים ותשוקתם".


ובודאי כוונת הרב בהשקפה הראשונה לנצרות, והשניה לתנועה  הקומוניסטית, ומפליא, איך חזה הרב את התמוטטות השיטה והמשטר.


השקפת היהדות אמנם קשורה לאין סוף, אך מטרתה להמשיך את האין סוף בעולם הריאלי, להביא את הבלתי מוגבל אל המוגבל, וכדברי הקוצקאי בפרשה: "ואנשי קדש תהיון לי" (שמות כב', ל') – מלאכים בשמים יש לי די והותר.


סידור החיים והחברה ע"פ מוסר אלוקי ולא סדר אנושי, זוהי מטרת המשפטים "ואלה המשפטים" – מה אלה מסיני, אף אלה מסיני (מד"ר).


"כי יבא אלי העם לדרוש אלוקים- כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו", דרישת אלוקים איננה מצטמצמת רק בענייני כשרות, אלא גם בין איש לרעהו. תורה איננה נשארת רק בעולם הרוח, אלא יורדת ומתבטאת בעולם המעשה. וזה החילוק בין משפטי התורה לערכאות.


משפטי האומות עוסקים רק בסידור החברה, במניעת הפגיעה של אדם בחבירו ואילו משפטי התורה עוסקים גם בחינוך האדם, בניסיון לרומם ולהעלות אותו מן הבהמיות אל האידיאל האלוקי.


"שנצטוינו שלא לעשות מעשים מכוערים, וכל זה אינו בעבור הפעול, אלא בעבורינו, אנחנו הפועלים, לקנות בנפשינו דעות אמיתיות ומידות טובות וישרות לזכותינו לטוב לנו" (חכם צבי) למשל, "הגוזל את חבירו שווה פרוטה ונשבע לו, יוליכנו אחריו אפילו למדי" (ב"ק קג'.).


וכתב ע"ז הגר"א שאין הרבותא במדי, שהיא רחוקה מאוד, אלא שנאמר בישעיהו (יג', יז'): "הנני מעיר עליהם את מדי אשר כסף לא יחשבו וזהב לא יחפצו בו" ואף שהכסף לא נחשב, מ"מ יוליך אחריו, לא לפצות את הנגנב, אלא לתיקון הגנב.


נתאוה הקב"ה שתהיה לו דירה בתחתונים, ע"כ נצטוו על המשכן לאחר מתן תורה, אך עוד לפני כן נצטוו על המשפטים, "ואלקים נצב בעדת א-ל" והשראת שכינה ע"י שופטי ישראל קודמת למשכן.


ומכאן החומרה שהתייחסו להליכה לערכאות, "אשר תשים לפניהם ולא לפני עכו"ם " – שכל המניח דייני ישראל והולך לפני גוים, כפר בקב"ה תחילה ואח"כ כפר בתורה.


"יש עוד המחאה של אנשים שלא למדו כלל תורה והם ידונו כפי משפט בני אדם בשכלם והוא במקום שאין ביניהם גמיר כלל ושלא יבואו בערכאות תקנת הציבור כן.


ואע"ג דליכא ביניהם דיין שידין ע"פ משפטי התורה ומוכרחים להמנות בעל שכל לפי מוסרי האדם, אינם רשאים לקבל עליהם חוקי עמים או לחוקק חוקים, שהשופט כל דין שלפניו לפי הנראה אליו זהו בכלל פשרה ואין ניכר הדבר שעזבו מקור מים חיים לחצוב בורות נשברים, אבל אם יסכימו על חוקים הרי הם מחללים את התורה ועל זה נאמר- 'אשר תשים לפניהם ולא לפני הדיוטות' וכדאיתא בסי' כו'.


ואין נפקותא בין בא לפני אינם ישראלים, ובין ישראל ששופט ע"פ חוקים בדויים, ועוד הדבר יותר מגונה שהמירו את משפטי התורה על משפטי ההבל, ואם יסכימו בני העיר על זה אין בהסכמתם ממש ואם יכופו על זה משפטם גזלנותא ועושק ומרימים יד בתורת משה" (חזו"א סנהדרין סי' טו').


(פורסם בענבי הכרם # פרשת משפטים)

 

 

קוד השיעור: 2508

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר לפרשת משפטים

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב בן-ציון אלגזי
הרב בן-ציון אלגזי
ע 2
ר' ישראל שטיינמץ
ע K
אליאב ברנט
ע K
ר' אהוד שלמה פיקסלר
ע K
ערן יוסף אלון
ע K
הרב ישי בוכריס
הרב ישי בוכריס
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K