ישיבת כרם ביבנה

התנחלות בה'

הרב נתנאל ברקוביץ

הקב"ה הוא מקומו של עולם ומלא כל הארץ כבודו, הופעת השכינה בעולם אינה מצומצמת למימד של גבולות במקום מסויים וממעיטה את היגלותו במקום אחר. אלא ע"מ שנוכל אנו להסתכל ולהביט אל פני המציאות האלוקית זקוקים אנו לתואר של מימד המקום הכרוך כביכול בהגבלת הגבולות.


הרחיב כבר בכך רבנו המהר"ל בכמה מקומות שמקומו הטבעי של עם ישראל הוא בארץ ישראל, אך גם בארץ הנבחרת השכין הקב"ה כל שבט ושבט בנחלתו הראויה לו, מלבד שבט לוי.


"בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי וגו' לעמוד לפני ה' לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה על כן  לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו ה' הוא נחלתו" (דברים י', ח'-ט'). נחלתו של שבט הלוי הוא ה', וכל כך למה, משום שהבדילו ה' לעבוד את עבודת הקודש.


ובפשוטם של דברים ביאר רש"י "לפי שהובדלו לעבודת מזבח ואין פנויין לחרוש ולזרוע", שבט לוי עסוק וטרוד בעבודת הקודש ואין בידו את הזמן לחיות חיי נחלה, ומשום כך ה' הוא נחלתו – נוטלים פרס מבית המלך (רש"י). נחלת שבט לוי שווה היא לנחלת השבטים האחרים ותוצאתם שווה, אך בשונה מכל האחרים שעמלים בחיי המעשה על מנת להגיע לפירות אלו, שבט לוי עמל בעבודת הקודש ומקבל את הפירות משאר ישראל בהפרישם תרומות ומעשרות.


וכל כך למה, מהי המידה כנגד מידה המתקיימת בשכר זה כנגד עבודה הזו, אם יש כאן מידה כנגד מידה. ואף יותר מכך האם אלו הם פשוטם של מקראות שהרי נאמר ה' הוא נחלתו ולא נאמר שבציווי ה' יקבל שבט לוי נחלה כשאר שבטי י'ה.


ברורים הדברים שאין הסבר פשטני למילים הללו, ה' הוא נחלתו, וע"כ רש"י ושאר פרשנים ראשונים התמודדו עם בעיה זו, איש לפי דרכו, אך יסודם משותף, מתבססים הם על מה שנאמר "ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבודתם אשר הם עובדים את עבודת אהל מועד" (במדבר יח', כא') וכן "לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל אישי ה' ונחלתו יאכלון וגו' " (דברים יח', א'-ב' עיי"ש בפסוקים), כתחליף לעבודתם מקבלים הלוויים את המעשר כנחלה.


"ויאמר ה' אל אהרן בארצם לא תנחל חלק לא יהיה לך בתוכם אני חלקיך ונחלתך בתוך בני ישראל" (במדבר יח', ד') גם בפסוק זה חלקו ונחלתו של שבט לוי – כהנים ולוויים – הוא ה', אך בתוך בני ישראל ומפאת סמיכותו לפרשיות התרומה והמעשר האפשרות להסביר את נחלת ה' כמעשר ותרומה היא המסתברת.


אך נראה שיש מקום לומר יותר מכך ולהעמיק במשמעותה של נחלה – לשבט לוי לא היתה נחלה כלל משום שה' הוא הנחלה כפשוטו עבודת הקודש ע"ג המזבח, ובתלמוד התורה ובהוראתה, היא היא נחלתם זהו מקומם הטבעי ואינם זקוקים לשום נחלה או אכסניה אחרת.


וכתב הרמב"ם בפי"ג מהל' שמיטה ויובל הלכה י': "כל שבט לוי מוזהרים שלא ינחלו בארץ כנען וכו' ". ושם בהלכה יב'- "ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו מפני שהובדל לעבוד את ה' ולשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים שנא' יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל וכו' אלא הם חיל ה' שנא' ברך ה' חילו והוא ברוך הוא זוכה להם שנאמר אני חלקך ונחלתך". ושם בהלכה יג'- "ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדועו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה' והלך ישר כמו שעשהו האלוקים ופרק מעל צוארו עול חשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם, הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים, ויזכה לו בעוה"ז דבר המספיק לו כמו שנזכה לכהנים ללוים הרי דוד המלך ע"ה אומר "ה' מנת חלקי ורוחי אתה תומיך גורלי" עכ"ל.


וברור מיללו דברי הרמב"ם בלשונו הזהב, שאין נחלה זו לשבט לוי אלא לכל אחד מישראל שהגיע למדרגתם של שבט לוי זוכה בנחלה זו. ואם נסביר שנחלתם היא התחליף לנחלת שבטים אחרים הרי כל אחד קיבל נחלתו משבטו הוא ומדוע יזכה בנחלה נוספת, על כרחך שאין נחלה זו כפשוטה אלא עצם הזכויות שהקב"ה זיכה לשבט לוי יזכה גם לכל אחד לפי מדרגתו ועיסוקו יהיה בעבודת ה' בלבד, אך עצם העבודה הלזו היא הנחלה, היא המקום שראויים לישב בני לוי והדומים להם זהו מקומם בעצם קירבתם לקב"ה.


ע"מ להגיע למדרגתם של שבט לוי כת' הר"מ שזקוק האדם לפעילות מסויימת "נדבה רוחו והבינו מדעו וכו' " אך במה זכו שבט לוי שמבדילם הקב"ה ומפרישם משאר שבטי ישראל, אילו פעולות רוחניות פעלו הם ע"מ להגיע לדרגה זו.


כתב הרש"ר הירש זצ"ל על אתר: "בעת ההיא של חידוש ברית ה' גם נבחר שבט לוי נאמנותו ומסירותו של השבט הזה נתגלתה בשעת החטא ובשעת הכפרה על החטא ובשכר זה הוא נמצא ראוי להיות המטפח והמייצג של תורה ה' בעם, שבט לוי נדרש לוותר על חלקו בארץ והיה עליו לראות את תפקידו בעבודתו למען התורה והמקדש, הבדלת השבט הזה היתה דרושה להבטחת העתיד שהגשמתו היא התנאי לחידוש ברית התורה וכו'. כללו של דבר הביטוי הסימלי של התנאים והמטרות של ברית ה' שנתחדשו הפקד ביד הלוים והפעולה למען הגשמתם הממשית היתה תפקיד חייהם וכו', נמצא שעצם הבדלת שבט לוי תזכיר להם דרך קבע שהכלל הלאומי עדיין לא הגיע לשלמות מעלתו" עכ"ל.


נאמנות ומסירות היא היסוד הנותן את הכוח לשמר את התחדשות הברית לעולמים כאבן דרך וכסימן לעתיד לכל אחד ואחד עומדים בני שבט לוי בהיבדלותם מתוך עדת חוטאים וזועקים עד לב השמים על כך שהכלל הלאומי לא הגיע לשלמות מעלתו.


עצם המציאות שישנו שבט שנפרד ומובדל משאר השבטים משמשת כאות לכך שמעלת ישראל לא הושלמה כאשר כלל ישראל יגיע למדרגה שתהיה להם הנאמנות והמסירות שהיתה לשבט לוי אזי עבודת כולם תהיה עבודת קודש, ואע"פ שיקבל כל שבט את נחלתו ה' יהיה נחלת כולם ומלאה הארץ דיעה את ה'.


זוהי הלאומיות של ישראל, ההגעה של כל פרט ופרט אל מידת המסירות והנאמנות לכלל מניח כתר מלכות בראשם, אין התנחלות בה' מונעת את ההתנחלות של כל שבט במקומו. השלמות שאליה מצפה כל אחד ואחד להגיע היא הפנמת הלאומיות הלזו והוצאתה לפועל בהופעה רוחנית.

 

 

קוד השיעור: 2330

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

עיון בפרשת עקב

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב נתנאל ברקוביץ
הרב נתנאל ברקוביץ
ע K
הרב נתנאל ברקוביץ
הרב נתנאל ברקוביץ
ע K
הרב נתנאל ברקוביץ
הרב נתנאל ברקוביץ
ע K
הרב נתנאל ברקוביץ
הרב נתנאל ברקוביץ
ע K
הרב נתנאל ברקוביץ
הרב נתנאל ברקוביץ
ע K
הרב נתנאל ברקוביץ
הרב נתנאל ברקוביץ
ע K
הרב נתנאל ברקוביץ
הרב נתנאל ברקוביץ
ע K
הרב נתנאל ברקוביץ
הרב נתנאל ברקוביץ
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב אורי בצלאל פישר
הרב אורי בצלאל פישר
ע
הרב אריה שטרן
הרב אריה שטרן
ע
הרב מאיר אורליאן
הרב מאיר אורליאן
ע
הרב אביגדור שילה
ע K
הרב נתנאל ברקוביץ
הרב נתנאל ברקוביץ
ע