ישיבת כרם ביבנה

והשבתי חיה רעה מן הארץ

הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה

MS Word להורדת השיעור

"והשבתי חיה רעה מן הארץ" (ויקרא כו', ו'), אמרו ע"ז בתורת כהנים "ר' יהודה אומר הנני מעבירם מן הארץ, ר' שמעון אומר משביתן שלא יזיקו".


לעתיד לבוא ישתנה מצבן של בע"ח באופן מהותי. לדעת ר' יהודה החיות המזיקות לא יתקיימו עוד, ואילו לדעת ר' שמעון ישתנה טבען.


מהו שורש המחלוקת ביניהם ?


הגאון הרוגצ'ובי תלה מחלוקתם במחלוקת אחרת שביניהם, ואף היא בשאלת הגדרה של המונח השבתה.


"אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם" (שמות יב, טו). ונחלקו ר"י ור"ש כיצד מקיימים מצות השבתה, "ר' יהודה אומר אין ביעור חמץ אלא בשרפה, וחכמים אומרים אף מפזר וזורה לרוח או מטיל לים".


לר' שמעון שביתה אינה ביטול המציאות, וע"כ די אם משנים את איכות החמץ וצורתו, שמפורר אותו או זורה לרוח. ואילו לדעת ר' יהודה, צריך לבטלו מכל וכל, ואין דרך אחרת אלא שריפה.


מחלוקת זו לשיטתם היא, האם השבתת החיות היא לגמרי מן העולם כדברי ר' יהודה וכפי שיטתו שמצות השבתה בחמץ הוא ביטול מוחלט מן העולם. או כשיטת ר' שמעון, שאיכות ביטול החמץ היא השבתה, אף כאן, ימשיכו החיות להתקיים,אלא שמשביתן שלא יזיקו.


ויש שהוסיפו מחלוקת נוספת בין ר"ש לר"י ע"פ שיטתם הנ"ל, והיא במצות שבת. "וביום השביעי תשבות" (שמות כג', יב'), שביתת השבת מה טיבה?


לדעת ר' יהודה השביתה היא כללית, גם מאותן מלאכות שאינו מתכוין אליהן, או שאינו צריך לגופא של המלאכה. ואילו ר"ש סובר, שדבר שאינו מתכוין ומלאכה שאינה צריכה לגופה פטור, משום שאין כאן שם מלאכה, ודי לשבות מצורת המלאכה. וכשאינו מתכוין או שאינו צריך לגופא, אין זו מלאכה. ואזלי לשיטתם בענין חמץ ובענין חיה רעה.


ה"משך חכמה" בפרשה, תולה את מחלוקתן בשיטה אחרת של רשב"י. וזה ע"פ הסוגיא בברכות, עה"פ "ואספת דגנך", שר' ישמעאל אמר הנהג בהן מנהג דרך ארץ, ואילו ר"ש אמר, שאם יחרוש ויזרע וידוש וכד' תורה מה תהא עליה. אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים, וכשאין עושין רצונו של מקום נאמר "ואספת דגנך".


ולפי דעת ר"ש צריך אדם לעסוק רק בתורה, ולפי"ז מחשבתו דבוקה בתורה ובנותנה. וע"פ דברי הרמב"ם, "כשאדם מחשבתו דבוקה תמיד בה' לא יאונה לו כל רע, הרעות שבאדם נובעות מחוסר דבקותו בעליונים".


וע"כ, לעתיד לבוא, כשיהיו ישראל דבוקים בה', באופן מתמיד אין חשש לפגיעה מצד בע"ח, וע"כ סובר ר' שמעון שהחיות תמשכנה להתקיים, רק שישתנה טבעם שלא יוכלו לתקוף את האדם. אבל ר' יהודה סובר "הנהג בהם מנהג דרך ארץ", הרי שהאדם עוסק גם בדברי חולין. ובאותה שעה אין דביקותו בה' מוחלטת, ואז יש מקום למזיקין לשלוט. וע"כ אמר שלעתיד לבוא מעבירן מן העולם.

 

 

השיעור ניתן ב אייר תשס"ג

קוד השיעור: 2187

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר לפרשת בחוקותי (זמן קיץ תשסג)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
ר' אלעזר הופשטטר
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K
הרב יהושע ויצמן
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K
הרב ציון לוז
הרב ציון לוז
ע K
הרב אריה שטרן
הרב אריה שטרן
ע K