Yeshivat Kerem B'Yavneh

בדין בית הסקילה היה חוץ לב"ד

BackBack to Main Page

By: Maran Hagaon Rosh Hayeshiva Harav Chaim Yaakov Goldvicht, zt"l

סנהדרין - שיעור עיון

א



סנהדרין (מב, ע"ב) במשנה, נגמר הדין מוציאים אותו לסוקלו, בית הסקילה היה חוץ לב"ד שנאמר הוצא את המקלל וכו'. ובגמ' ובית הסקילה חוץ לב"ד הוי ותו לו והתניא בית הסקילה היה חוץ לשלש מחנות, עבדינן בית הסקילה חוץ לב"ד כי היכי דלא ליתחזו ב"ד רוצחין א"נ כי היכי דתהוי ליה הצלה ע"ש. מתבאר מדברי הגמ' דתרי דיני איכא, דין שבית הסקילה יהיה חוץ למחנות. ודין הרחקה מב"ד, וזהו אפי' אם ב"ד יושבים חוץ למחנה. ודין חוץ למחנות הוא מדיני קדושת ג' מחנות, וכמו דין דמצורעים משלחין משם, וכ"נ מדברי רש"י ד"ה חוץ ותוס' ד"ה בית הסקילה, דכל עיירה המוקפת חומה הוי בית הסקילה חוץ לעיר דומיא דירושלים. וכ"נ מד' תוס' כתובות דף מ"ה ע"ב ד"ה על, שכתבו דבעיר שרובה עכו"ם בטלה קדושת היקף חומה וכמו שאין מצורעין משתלחים משם, הכי נמי א"צ להרחיק בית הסקילה משם. וכ"נ מדברי הרא"ש פ"ק דכלים שהקשה אמאי לא מנינן במשנה שם בין שאר דיני עיירות המוקפות חומה, גם האי דינא שאין עושים שמה בית הסקילה עי"ש. מכל הלין נראה דהוא דין בקדושת ג' מחנות. ויש עוד דין הרחקה מב"ד ובזה לא נאמר שיעור מדת ההרחקה, וכמוש"כ רש"י במשנה חוץ לב"ד רחוק מב"ד קצת. ולפי"ז קשה דבמתני' קתני דין הרחקה מב"ד, ועיקר דין שלא יהא בית הסקילה בתוך המחנות לא קתני כלל, גם צ"ב מנ"ל דין הרחקה מב"ד כיון דקרא דהוצא נדרש מחוץ לג' מחנות א"כ מנ"ל דין חוץ לב"ד, והראב"ד בפי' לתו"כ כתב וז"ל: מפרש לה בסנהדרין דהוצא את המקלל כו' חוץ למחנה ישראל, אבל חוץ לב"ד לא צריך קרא אלא כי היכי דלא ליתחזו ב"ד רוצחין עכ"ל, וקשה דהא במתני' קתני דינא דחוץ לב"ד וע"ז קתני שנאמר הוצא את המקלל.


ב



והרמב"ם בפי"ב מהל' סנהדרין ה"ג כתב: ומקום שהורגין בו ב"ד היה חוץ לב"ד ורחוק מב"ד שנאמר הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה ויראה לי שיהיה רחוק כמו ששה מילין כמו שהיה בין בית דינו של משה רבינו שהיה לפני פתח אוהל מועד ובין מחנה ישראל עכ"ל. הנה לא הזכיר רבינו כלל דין ג' מחנות, אלא שיעור הרחקה של ששה מילין. ופשוט הדבר דס"ל להר"מ שמה שנאמר למשה הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה ואשר ילפי' מפרים הנשרפין דהיינו חוץ לג' מחנות, היה רק שיעור הרחקה של ששה מילין מב"ד, ובב"ד של משה סוף הששה מילין היה חוץ למחנה ישראל, אבל לדורות הוקבעה ההלכה של הרחקה ששה מילין מב"ד בכל עיר ועיר. ואפשר שמקורו של הרמב"ם הוא קושית הרא"ש הנ"ל אמאי לא נמנה במשנה בכלים האי דינא שאין עושין בית הסקילה בעיירות המוקפות חומה, והוכיח מזה הרמב"ם דבאמת אין דין כזה, ומה שנאמר למשה הוצא הוא שיעור הרחקה של ששה מילין.


ולכאורה קשה מהא דאמרי' בסוגיין, אין כדקאמרת והא דקתני הכי נ"מ דאי נפיק בי דינא ויתיב חוץ לשלש מחנות עבדינן בית הסקילה חוץ לב"ד כו'. משמע דעכ"פ איכא דין דחוץ למחנות, ונראה דהרמב"ם יפרש דזה גופא השקלא וטריא של הגמ', ואמרי' דקמ"ל התנא במאי דנקט הלשון חוץ לב"ד, דאי הוי נקט הלשון דבית הסקילה של משה היה חוץ לשלש מחנות, הו"א דהוא דין בקדושת מחנות וממילא אי נפיק ב"ד חוץ למחנות א"צ להרחיק ומשו"ה קתני חוץ לב"ד להשמיענו דדין חוץ למחנות הוא דין של חוץ לב"ד. היינו שיעור ההרחקה מב"ד, וממילא בכל גווני בין אם הב"ד הוא בתוך המחנות ובין מחוצה להם, הדין הוא שיעור הרחקה של ששה מילין.


ואין להקשות אי מאי דקאמרי' דאי נפיק כו' עבדינן בית הסקילה חוץ לב"ד היינו דינא דלמדים מקרא דהוצא א"כ אמאי צריכי' לטעמא כי היכי כו'. תיפוק ליה מקרא, דיש לומר דהא בהא תליא דאילו לא הי' לנו שום טעם ע"ז דצריכים להרחיק מב"ד את בית הסקילה, באמת היינו מפרשים דקרא דהוצא משום דין קדושת מחנות נגעו בה. אבל השתא דאיכא טעמא דכי היכי דלא מתחזי וכו', שפיר מפרשי' דקרא דהוצא הוא משום הרחקה מב"ד.


ג



והנה בכתובות ד' מ"ה ע"ב מבואר בברייתא דנערה המאורסה שאין לה פתח בית אב ועובד ע"ז בעיר שרובה עכו"ם סוקלין אותם על פתח ב"ד וילפי' לה מקרא דשעריך, וכתבו התוס' בד"ה על פתח ב"ד, לאו דוקא על פתח ב"ד אלא חוץ לב"ד כי היכי דלא ליתחזו ב"ד רוצחין כדאמרי' בפ' נגמר הדין אמילתא אחריתי, אבל קשה לר"י כיון דמסתמא ב"ד לאו חוץ לשלש מחנות יתבי, היכי קאמר הכא סוקלין אותה על פתח ב"ד הא ילפי' התם בכל הנסקלין מפרים הנשרפים וצריכין ליסקל חוץ לג' מחנות ותירץ ר"י דהכא בעיר שרובה עכו"ם בטלה קדושת היקף חומה ואין צריך להוציאה לחוץ לחומה דחומה כמאן דליתא דהא עיירות המוקפות חומה משתלחין מוצרעים מהם כדאמר במס' כלים וכשהיא רובה עכו"ם אין משתלחין משום דבטלה קדושת חומה עכ"ל, הנה מבואר בדבריהם שיטתם דאיכא דין דחוץ לב"ד והיינו רחוק מב"ד קצת, ואיכא דינא דחוץ למחנות מחמת קדושת ג' מחנות. ובהני דסוקלין אותם על פתח ב"ד, הדין של חוץ לב"ד מתקיים בזה שמרחיקין מב"ד קצת, והוי חוץ לב"ד לגבי הב"ד, והוי גם על פתח ב"ד לגבי שאר מקומות בעיר. ולגבי דין קדושת מחנות כתבו דבעיר שרובה עכו"ם בטלה הקדושה וא"צ להוציא בית הסקילה משם.


והתוס' בסוגיין כתבו בד"ה בית הסקילה, היינו בירושלים דאיכא ג' מחנות וב"ד שבכל עיר ועיר היתה בית הסקילה חוץ לעיר כדפ"ה והיינו משום דכל עיירות המוקפות חומה יש להם דין מחנה ישראל כדתנן בפ"ק דכלים עכ"ל. הנה מפורש בדבריהם דאיכא דין חוץ למחנות בגלל קדושת מחנות, ובד"ה כי היכי כתבו: אמאי דמרחיקין רחוק מב"ד בית הסקילה יהיב טעמא כדפ"ה אבל חוץ לב"ד קרא קדריש במתני' הוצא את המקלל. והא דאמר בפ' נערה, נערה המאורסה שאין לה פתח בית אב ועוע"ז בעיר שרובה עכו"ם סוקלין אותם על פתח ב"ד, שאני התם דכתיב שעריך והאי דלא יליף שאר נסקלין מהתם דנבעי שעריך דדילמא הו"ל נערה המאורסה ועוע"ז שני כתובים הבאים כאחד, ועוד הא כתיב הוצא כדתנן במתני' עכ"ל.


והנה אף שהסכימו דבריהם על דברי רש"י, יש לכאורה הבדל ביניהם, דבשי' רש"י יש לפרש דאיכא דין חוץ למחנות בגלל קדושת מחנות, וזהו הנלמד מקרא דהוצא, ואיכא דין חוץ לב"ד דהיינו רחוק מב"ד קצת כמו שפירש רש"י במשנה, ודין זה של חוץ לב"ד אפשר דלמדין מסברא דכי היכי וכו'. וכמוש"כ הראב"ד וכשיטת התוס' בכתובות. אבל לפי דברי התוס' יוצא דאיכא דין חוץ למחנות מדין קדושת מחנות כמוש"נ מדבריהם בד"ה בית הסקילה, ואיכא דין חוץ לב"ד, הנלמד מקרא דהוצא, ודין חוץ לב"ד הנלמד מצד הסברא דכי היכי כו'. ולפי דבריהם דין רחוק הנלמד מסברא היינו רחוק הרבה. ולא כפירש"י. דרחוק קצת היינו דינא דחוץ לב"ד הנלמד מקרא דהוצא.


 


והנה עצם ההלכות של חוץ לב"ד שהוא רחוק קצת, ודין רחוק הנלמד מסברא שהוא רחוק הרבה, צריך מובן דהלא בכלל מאתים מנה. ואי יש דין רחוק הרבה מה מקום להלכה של חוץ לב"ד שהוא רחוק קצת - ויש לומר דנ"מ בנעה"מ ועוע"ז בעיר שרובה עכו"ם שסוקלין אותם על פתח ב"ד מקראי דשעריך, וליכא כאן דין רחוק, אכתי איכא דינא דחוץ דמרחיקין קצת מב"ד והוי על פתח ב"ד וכמוש"כ התוס' בכתובות. אבל קשה מנ"ל לדרוש דין חוץ לב"ד דהרי מקרא דהוצא למדין דין חוץ למחנות. ועוד קשה מאי דמקשו מהא דנעה"מ ועוע"ז בעיר שרובה עכו"ם שסוקלין אותם על פתח ב"ד ממאי קשי' להו אי מדינא דחוץ למחנות בגלל קדושת מחנות הרי שפיר תירצו התוס' דכתובות דבעיר שרובה עכו"ם בטלה קדושת היקף חומה, ואי קשיא להו מדינא דחוץ לב"ד גם מזה תירצו תוס' בכתובות דמרחיקין קצת והוי גם חוץ לב"ד וגם על פתח ב"ד. ואין לומר דקושית תוס' הוא מצד הסברא שצריכים להרחיק, דא"כ מקשו שפיר דנילף מנעה"מ ועוע"ז דלא כהסברא הנ"ל. ומהו שתירצו בתי' שני, ועוד הא כתיב הוצא, הלא לא מצד הפסוק מקשים אלא מצד הסברא א"כ שפיר קשה דנילוף מהני דלא כהסברא.


ואפשר דעיקר קושיתם הוא מדין שצריך להוציא את בית הסקילה חוץ למחנות מקשו ומאי דפשוט לי' להתוס' בכתובות דברובה עכו"ם בטלה הקדושה לא פשוט ליה להתוס' בסנהדרין וס"ל דלא בטלה הקדושה. [וכבר תמה המנ"ח (מצוה קע"א) ותמוה לי שלא נזכר בשום מקום, וגם ברמב"ם לא נמצא דין זה, ועיין בביאור הגר"א (או"ח סי' תרפ"א ס"ק ב') שפירש בעיית הירושלמי במגילה (פ"א ה"ב) חרב הכרך ונעשה של גוים וכו' אם דינו כמוקפת חומה לענין קריאת המגילה, ע"פ ד' התוס' הנ"ל. ועיין בזרע אברהם (סי' י"א אות י"ח) שתנמה למה הוסיף הירושלמי חרב הכרך, ומחדש דבמוקפות חומה לא מהני לבטל קדושתו בזה שרובה עכו"ם אא"כ חרב הכרך. והדבר צריך תלמוד].


ד



והנה איתא בספרא פר' אמר: הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה מלמד שב"ד מבפנים ובית הסקילה מבחוץ ע"כ, והנה לשון פנים וחוץ משמע דקתני הכא האי דינא דבית הסקילה צריך להיות מחוץ למחנות. דב"ד מבפנים היינו בפנים המחנות, ובית הסקילה מבחוץ היינו מחוצה להם, ובספרי פ' שלח איתא: ויוציאו אותו כל העדה אל מחוץ למחנה מלמד שכל חייבי מיתות נהרגים חוץ לב"ד ע"כ, מבואר דמרבינן ממקושש דין דחוץ לב"ד היינו הרחקה מבי"ד, עוד מבואר דבברייתא דמקלל איירינן בסקילה ובברייתא דמקושש מרבינן כל חייבי מיתות, ולכאורה קשה איך מרבינן תרתי מקרא דמקושש, גם דין חוץ לב"ד וגם זה שדין הרחקה הוא בכל חיי"מ, הא אפשר דהוא רק בסקילה וריבויא דמקושש הוא לדין חוץ לב"ד וכן להיפך אולי יש רק דין דחוץ למחנות, וריבויא דמקושש הוא לרבות שאר חיי"מ. כמו"כ קשה למה לך לרבויי שאר חייבי מיתות דמהיכי תיתי לחלק. ועוד קשה הלא גם מקושש הוא בסקילה ואיך מרבינן מיניה שאר חייבי מיתות ואולי י"ל באם אינו ענין כו'.


ונראה דהנה כתב בחי' הר"ן ואיכא מ"ד דאע"פ דשריפה והרג וחנק היו חוץ לב"ד כי היכי דליהוי להו הצלה מ"מ לא היה צריך לתקן מקום קבוע לבית השריפה וההרג והחנק כמו בבית הסקילה ע"כ. וא"כ י"ל דמה דלמדין מקרא דמקלל שב"ד בפנים ובית הסקילה בחוץ, לא נאמר כאן דין שאסור להרוג בתוך המחנות מחמת קדושתם, אבל להרוג במקום ארעי אפשר דמותר בתוך המחנות ומשו"כ כין דקדושת מחנות שייך לבית הסקילה דוקא ולא לשאר מיתות שאין להם מקום קבוע, אבל בקרא דמקושש שנאמר בו דין דחוץ לב"ד היינו הרחקה מב"ד אין בזה סברא לחלק בין סקילה לשאר חיי"מ, א"כ שפיר מיושב דאין במקושש לימוד נוסף על שאר חיי"מ אלא דהא בהא תליא דבמאי דמרבינן דינא דחוץ לב"ד ממילא נתרבו שאר חיי"מ לדין זה.


והנה פשוט הדבר דכמו דילפינן מפרים הנשרפין דמחוץ למחנה הנאמר במקלל היינו חוץ לג' מחנות, הכי נמי ילפי' מהתם דחוץ למחנה הנאמר במקושש הוא חוץ לג' מחנות, ולפי"ז יוצא דנוסף לדין חוץ למחנות מחמת קדושת מחנות הנאמר במקלל איכא דין חוץ למחנות מחמת הרחקה מב"ד הנאמר במקושש והיינו הרחקה של ששה מילים, וזוהי שיטה מחודשת לא מצאנו לה סמך בראשונים.


ואפשר לייחס שיטה זו לשיטת התוס' בסוגיין שנתקשינו בדבריהם. והיינו דס"ל דאיכא דין דחוץ למחנות מחמת קדושתם כמוש"כ בד"ה בית הסקילה, ואיכא דין רחוק היינו ששה מילין. ומה שכתבו אמאי דמרחיקין רחוק מב"ד בית הסקילה יהיב טעמא כדפ"ה אבל חוץ לב"ד קרא קדריש במתני' הוצא את המקלל ע"כ. אע"ג דגם דין רחוק ילפי' מקרא דמקושש אפשר לומר דכוונתם שאילו לא היתה סברא למה שמרחיקין היינו מפרשים גם קרא דמקושש דהוא דין בקדושת מחנות, ובא לרבות שאר חיי"מ וממילא הייתי מרבה איסור הריגה בתוך המחנות ואפי' במקום ארעי, והשתא דאיכא סברא מרבינן ממקושש דין הרחקה ששה מילין. ומה שמקשים מנעה"מ ועוע"ז בעיר שרובה עכו"ם שסוקלין אותם על פתח ב"ד, לא מדין מחנות מקשו דזה לא קשה כלל, כיון דהוא רק דין בבית הסקילה, שהוא מקום קבוע, אלא דמקשו מהא שצריכים להרחיק ששה מילים וזהו כבר לא על פתח ב"ד וע"ז מתרצי' שא"ה דכתיב שעריך.


ה



והתוס' בכתובות דמקשי מדינא דנעה"מ ועוע"ז בעיר שרובה עכו"ם שסוקלין על פתח ב"ד מדינא דבית הסקילה הי' חוץ למחנות מחמת הקדושה ע"כ ס"ל דאסור להרוג בתוך המחנות ואפי' במקום ארעי וזהו דלא כמוש"כ, והדבר פשוט דכיון דס"ל דאיכא רק דינא דחוץ למחנות. ודין חוץ לב"ד היינו רחוק מב"ד קצת הנלמד מסברא. בע"כ דס"ל דמאי דמרבינן ממקושש על שאר חיי"מ דינא דחוץ לב"ד, היינו נמי דינא דחוץ למחנות ואם דין זה נוהג גם בשאר חיי"מ בע"כ דהוא דין בהריגה עצמה שאסור להרוג בתוך המחנות ושפיר הקשו מהני דסוקלין אותם על פתח ב"ד אע"ג דב"ד יתבי בתוך המחנות. ואין להקשות לדבריהם מאי טעם לחלק בין חיי"מ לסקילה ולמ"ל לרבויי ממקושש, דאפשר דזה גופא ילפי' מריבויא דמקושש דאי מקרא דמקלל הו"א דהוא דין במקום קבוע להריגה וממילא ליתא בשאר חיי"מ, קמ"ל מרבויא דמקושש דהוא דין בהריגה בתוך הג"מ וממילא איתא לדין זה גם בשאר חיי"מ.


וכיוצא בזה צ"ל בשיטת הרמב"ם שסובר שיש רק דין דהרחקת ששה מילין. דמאי דקתני בברייתא דמקלל מלמד שב"ד מבפנים ובית הסקילה מבחוץ דמשמע דהוא דין במחנות, היינו משום שעל בית הסקילה של משה קאי, דהכי הוי התם. ואי הוי כתיב רק במקלל הו"א דהוא דין בקדושת מחנות וא"כ זה שייך רק לסקילה שהוא מקום קבוע, אבל לא בשאר חיי"מ וע"ז למדין ממקושש דהוא דין של הרחקה מב"ד בשיעור של ששה מילין, וממילא שייך גם בשאר חיי"מ וגלי קרא דמקושש שגם מה שנאמר במקלל הוא שיעור הרחקה מב"ד.


(פורסם בבלכתך בדרך 17 אדר תשס"א)

Shiur ID: 8599

Scan to load the shiur on the KBY website:

 

 

Do you have a comment or question on the shiur?
Comment below and we'll join the discussion

Add your comments:




Maran Hagaon Rosh Hayeshiva Harav Chaim Yaakov Goldvicht, zt
Maran Hagaon Rosh Hayeshiva Harav Chaim Yaakov Goldvicht, zt"l
ע K
Maran Hagaon Rosh Hayeshiva Harav Chaim Yaakov Goldvicht, zt
Maran Hagaon Rosh Hayeshiva Harav Chaim Yaakov Goldvicht, zt"l
ע K
Maran Hagaon Rosh Hayeshiva Harav Chaim Yaakov Goldvicht, zt
Maran Hagaon Rosh Hayeshiva Harav Chaim Yaakov Goldvicht, zt"l
ע K
Maran Hagaon Rosh Hayeshiva Harav Chaim Yaakov Goldvicht, zt
Maran Hagaon Rosh Hayeshiva Harav Chaim Yaakov Goldvicht, zt"l
E K
Maran Hagaon Rosh Hayeshiva Harav Chaim Yaakov Goldvicht, zt
Maran Hagaon Rosh Hayeshiva Harav Chaim Yaakov Goldvicht, zt"l
E K
Maran Hagaon Rosh Hayeshiva Harav Chaim Yaakov Goldvicht, zt
Maran Hagaon Rosh Hayeshiva Harav Chaim Yaakov Goldvicht, zt"l
E K
Maran Hagaon Rosh Hayeshiva Harav Chaim Yaakov Goldvicht, zt
Maran Hagaon Rosh Hayeshiva Harav Chaim Yaakov Goldvicht, zt"l
E K
Maran Hagaon Rosh Hayeshiva Harav Chaim Yaakov Goldvicht, zt
Maran Hagaon Rosh Hayeshiva Harav Chaim Yaakov Goldvicht, zt"l
E K
Rav Mordechai Greenberg <br> Nasi Hayeshiva
Rav Mordechai Greenberg
Nasi Hayeshiva
ע P
Rav Mordechai Greenberg <br> Nasi Hayeshiva
Rav Mordechai Greenberg
Nasi Hayeshiva
ע P
Rav Mordechai Greenberg <br> Nasi Hayeshiva
Rav Mordechai Greenberg
Nasi Hayeshiva
ע P
Rav Mordechai Greenberg <br> Nasi Hayeshiva
Rav Mordechai Greenberg
Nasi Hayeshiva
ע P
Rav Mordechai Greenberg <br> Nasi Hayeshiva
Rav Mordechai Greenberg
Nasi Hayeshiva
ע P
Rav Mordechai Greenberg <br> Nasi Hayeshiva
Rav Mordechai Greenberg
Nasi Hayeshiva
ע P