Yeshivat Kerem B'Yavneh

בין 'יתרו' ל'משפטים'

BackBack to Main Page

By: ינון אברמשוילי

מאמר לפרשת משפטים מתורת חב"ד (זמן חורף תשע"ו)

זה עתה, בפרשת יתרו, קראנו על מעמד הר סיני בו ניתנה התורה לעם ישראל בקולות וברקים. ועתה, רוצים אנו לדעת מה יש בה בתורה הזו, שניתנה מן השמים במעמד כה מסעיר. השבוע אנו מתחילים ללמוד את המצוות שניתנו בסיני, ומה אנו רואים? - 'משפטים': מצוות פשוטות, בעניינים גשמיים שבין אדם לחברו, ששכלנו מבינם ומחייבם אף ללא ציווי התורה... קצת מאכזב, לא?


פרשיות יתרו ומשפטים מסמלות, לכאורה, שני קצוות מנוגדים: בפרשת יתרו אנו קוראים על ההתגלות האלוקית העל טבעית, השמימית, העל שכלית; ואילו בפרשת משפטים מדובר על דברים ארציים, יום יומיים, דברים שכאמור לעיל - מובנים בשכל האדם הפשוט.


אך במבט מעמיק יותר, דווקא שתי הפרשיות הללו, שתוכנן כה מנוגד, הן שני שלבים משלימים בחידוש הנפלא שהתחולל במתן התורה. תכליתו של מעמד הר סיני הייתה לבטל את הפער ששרר בין העולם הרוחני למציאות הגשמית, ולהביא את התורה והקדושה לתוך העולם הגשמי ממש; לאחד את הרוחניות עם הגשמיות.


העיקרון כאן הוא, לא שהקדושה האלוקית תבטל ותשבור את המציאות הגשמית, אלא שזו תישאר כפי שהיא, מציאות גשמית הכבולה במגבלותיו של העולם הזה, ועם זאת תשרה בה קדושה עליונה. זו האחדות האמתית בין הרוחניות לגשמיות.


השלב הראשון באיחוד זה מתואר בפרשת יתרו: "וירד ה' על הר סיני" - התגלות אלוקית מופלאה. קולות וברקים, חרדה נוראה שאופפת את העולם כולו, כדברי המדרש (שמות רבה סוף פרשה כט): "ציפור לא צווח, עוף לא פרח, שור לא געה... והיה העולם שותק ומחריש". בעם ישראל גרמה ההתגלות האלוקית הזאת להתבטלות עצומה, עד כדי בריחה מההר ועמידה מרחוק. זה היה החלק הראשון - הקב"ה ירד למטה.


אך התכלית היא, כאמור, שהעולם הזה לא יתבטל ממציאותו, אלא שיוסיף לתפקד כעולם גשמי - כשהוא משרת את הקדושה. לכן היה צורך בשלב השני, המתואר בפרשת משפטים: פרשה זו, הדנה בדיני ממונות ונזיקין, בענייני העולם ממש - מלמדת כיצד צריך יהודי לקיים את מצוות ה' בתוך חייו הגשמיים. דווקא המצוות ה'פשוטות' וההגיוניות שבפרשה זו, מבטאות את הדרך שבה הקדושה מתלבשת בתוך העולם, משתלבת בו, ונעשית חלק ממנו.


רעיון זה קיים גם בעולמו הפרטי של האדם, בעבודת ה' הפנימית שלו. אדמו"ר הזקן מבאר בספר התניא (פרק נ), כי ישנן כמה סוגי אהבות לה', אך ישנה "עוד בחינת אהבה העולה על כולנה" – אהבה זו נקראת "אהבה כרשפי אש". אדם החווה אהבה מן הסוג הזה מגיע למצב בו הוא רוצה לעזוב את גופו הגשמי ולהדבק באלוקות (כלות הנפש, כפשוטו), כמו האש המרצדת כלפי מעלה להיפרד מן הפתילה. הוא נמצא בתנועה של 'רצוא' – צימאון מוחלט לאלוקות! אך לאדם כזה מזכירים מיד כי התכלית בעבודת ה' נמצאת למטה, בעולם הגשמי, דווקא ע"י קיום אותם מצוות מעשיות. וממילא הוא בתנועה של 'שוב' – ההכרה כי העבודה היא פה למטה.


פרשת משפטים מלמדת אותנו, שקדושה אין פירושה דווקא התבטלות מוחלטת והתעלות מעל חיי העולם. אדרבה, הקדושה באה לידי ביטוי גם בדברים קטנים ויום יומיים הנעשים על פי התורה, כמו פיצוי לנפגע, התייחסות נכונה לפיקדון, תשלום שכר במועד וכו'. כך נוצר חיבור אמִתי בין הקדושה האלוקית לבין החיים המעשיים והגשמיים.


אולם כדי שיהיה ליהודי הכוח הזה, להביא קדושה גם אל תוך חיי המעשה השגרתיים, נדרש השלב של פרשת יתרו - ההתגלות האלוקית העל טבעית. הבסיס לכול הוא האמונה וההתבטלות לה', ורק לאחר מכן אפשר לקדש גם את חיי היום יום.


(פורסם באשכולות 366 - פרשת משפטים תשע"ו)

Shiur ID: 6901

Scan to load the shiur on the KBY website:

 

 

Do you have a comment or question on the shiur?
Comment below and we'll join the discussion

Add your comments: