Yeshivat Kerem B'Yavneh

עִמו אנכי בצרה

BackBack to Main Page

By: יעקב אביעד דואני

מאמר לפרשת ויגש (זמן חורף תשע"ו)


מה גדולה הייתה שמחתו של יעקב אבינו בשומעו את בשורת "עוד יוסף חי", ככתוב "ותחי רוח יעקב אביהם". דא עקא, יעקב חושש מהירידה לגלות מצרים, אל החושך. הוא שם פעמיו בארה שבע לזבוח זבח לאלוקי אביו יצחק.


מתשובת הקב"ה אליו ניתן ללמוד אפוא על חששותיו: "ויאמר אלוקים לישראל במראות הלילה ויאמר יעקב יעקב ויאמר הנני: ויאמר אנכי האל אלוקי אביך אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם: אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה ויוסף ישית ידו על עיניך".


הקב"ה מבטיח לו הבטחה על הגוף והבטחה על הרוח. "כי לגוי גדול אשימך" - אל לו ליעקב לחשוש לכיליון זרעו ולחורבן הגוף הוא רק ירבה ויפרוץ. באשר לחורבן הרוחני ולהיעדר השכינה, על זה הובטח "אנכי ארד עִמך מצרימה" - השכינה וההשגחה עִמך היא.


הבה נעורר כמה שאלות. ראשית כל, מצרים מלאת גילולים היא, ולא שורה שם השכינה, על כן משה ברצונו להתפלל ולדבר עם השכינה יצא מן העיר, כמו שכתוב "כצאתי את העיר", ומפרש רש"י (ע"פ שמו"ר, יב): בתוך העיר לא התפלל לפי שהיתה מלאה גילולים. כמו כן, גם על כך יש לשאול, וכי יש מקום שהשכינה חלילה נקיה היא ממנו?


אור החיים הקדוש כבר נתעורר בזה, וז"ל: "ואולי שכוונת דברי ה' היא על דרך אומרו עמו אנכי בצרה, שרמז לו כי כביכול יסבול עמו הצרה, והוא אומרו אנכי ארד עמך מצרימה, פירוש לשון מיצר וכמו שמצינו שנגלה למשה בסנה, להראותו כי שוכן בסנה מקום קוצים לצד צער ישראל, ולעולם לא ירדה שכינה למצרים מקום המטונף". הוא מסביר הדברים באומרו, שגם להקב"ה בעצמו כביכול 'לא פשוט' כשעם ישראל בצרה. הוא מזדהה איתם. אך באמת השכינה לא שם, במקום הטומאה והגילולים. הקב"ה מצר על הקשיים גרידא, הוא לצד צער ישראל. דברים אלו עונים על קושייתנו הראשונה, שבאמת השכינה אינה במקום הגילולים אלא הכוונה היא להזדהות ולשותפות בכאב. אך מה בדבר הקושיא השנייה? היש מקום פנוי מהשכינה? כמו כן, ישנם מדרשים לא מעטים הסותרים חשיבה כזאת, כאמור במדרש רבה גלו למצרים שכינה עמהם וכן בתנחומא "וישתחו ישראל על ראש המיטה - לשכינה שהיתה" וגו', וכן בבראשית רבה אמרו, שהשכינה השלימה מנין השבטים שירדו למצרים כי בפרטן אנו מוצאים ס"ט בלבד ולא שבעים. אם כן השכינה עימם היא!


על כן קובע אור החיים הקדוש, כי מדרגות אור השכינה רבים המה. דרגות הם בשכינה אך גם במקום הטומאה הגדול ביותר כמו מצרים שם היא. משה לא התפלל במצרים כי לא הייתה שם הדרגה המספיקה לנבואה.


אך אולי ניתן להוסיף נדבך לבנין זה, שלא על דרך החילוק. השכינה שורה היא בכל מקום. גם במקום הטומאה הגדול ביותר וגם במצבי הסתר פנים. הקב"ה מלמד את יעקב מעט על הנהגתו את עולמו, "אנכי ארד עמך מצרימה" - גם כשם עם ישראל בכלל וכל יהודי בפרט בגלות הקשה ביותר, הקב"ה שם אתו, משגיח עליו. יעקב אבינו ידע שהשכינה סובבת הכל, אבל חשש מחוסר התערבות במקומות טומאה. על כן, הקב"ה מבטיח לו שהוא יעזור לו גם במקומות של עבודה זרה שלכאורה הופכיים הם לקדושה. עִמך אני, אתך ומשגיח עליך. ובאשר לתפילת משה מחוץ לעיר, ניתן לומר שלמרות שהשכינה שם היא משה העדיף לפנות אל הקב"ה ממקום קדושה ולהרחיק ממקום טומאה עד כמה שאפשר מפאת כבוד שמיא.


ביום שלישי הקרוב, באם ח"ו לא יבנה המקדש, יחול צום עשרה בטבת, בו החל המצור של נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים, דבר שהוביל בסוף לחורבן ממלכת יהודה, חורבן העיר ירושלים וחורבן בית המקדש. לא בכדי קבעה הרבנות הראשית יום זה כיום הקדיש הכללי. זהו יום שהיו בו צרות רבות לעם ישראל. כמו בשואה גם אז חורבן הגוף וחורבן הרוח רב הוא, אך אל לנו לשכוח כי "אנכי ארד עמך מצרימה", גם בקשיים הגדולים והסתר הפנים הקב"ה ממשיך להשגיח עלינו. מחורבן בית המקדש לבניינו ומשואה להקמת המדינה ולשיבת ציון. שנזכה לבנין בית המקדש ולגאולה שלמה בקרוב.


(פורסם באשכולות 359 - ויגש תשע"ו)

Shiur ID: 6761

Scan to load the shiur on the KBY website:

 

 

Do you have a comment or question on the shiur?
Comment below and we'll join the discussion

Add your comments: