Yeshivat Kerem B'Yavneh

עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים

BackBack to Main Page

By: מלאכי גוטמן

מאמר לפרשת וישב (זמן חורף תשע"ו)


פרשתנו עוסקת בעיקר ביוסף שסולל את הדרך למצרים, בתחילה ע"י החלומות שלו ובהמשך ע"י פתרון חלומות של אחרים. אני אתמקד דווקא בחלום פרעה ופתרונו, אע"פ שהוא מובא בפרשה הבאה, הן מצד זה שבו אפשר לראות באופן מיוחד את גדלותו של יוסף והן מצד זה שפרשת מקץ היא כמת מצוה, כיוון שנפלה על "יומי דפגרא".


כידוע לכל בר בי רב, התורה בדרך כלל ממעטת במילים ולא מאריכה. לכן, יש לתמוה עַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם של פרעה פעמיים: פעם אחת כשהוא חולם ופעם אחת כשהוא מספר ליוסף.


בכדי לבאר את העניין נקדים את דברי הרמב"ן על בליעת הפרות: "...על דעתי הוא סימן שיאכלו שני הרעב את שנות השבע, ומזה למד יוסף לאמר לפרעה ויקבצו את כל אוכל השנים הטובות, והיה האוכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב... ולא כדברי רש"י שאמר ונשכח כל השבע הוא פתרון הבליעה"


אם נדייק בפסוקים נראה ששני הפירושים אינם סותרים זה את זה אלא שזה בדיוק ההבדל בין החלומות ואלו ואלו דברי אלוקים חיים.


בחלום עצמו נאמר שפרעה עמד על היאור, ונראה שמשמעות הדבר היא שיש לו אפשרות לשלוט במצב של הפרות שעולות מן היאור. אך בחלום שפרעה סיפר אמר שהוא עמד על שפת היאור, ולפי זה אין לו השפעה על המצב. בנוסף, בחלום עצמו לא נאמר שמראיהן של הפרות נשאר רע כבראשונה כי הם באמת הושפעו מבליעת הפרות הטובות.


אפשר גם לדייק זאת מכך שבהתחלה נכתבו המילים "יפות" ו"דקות" בכתיב מלא, כי הפרות היפות היו יפות בתכלית והדקות דקות מאוד, אך בבליעה של הפרות כתוב "וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת" והמילים "דקת", "יפת" נכתבו חסר כי הפרות הדקות נהיו ע"י הבליעה פחות דקות מקודם, שהרי שנות השובע קבלו קצת מאוכל השנים הטובות, ולעומת זאת הפרות היפות שהם השנים הטובות נחסרו.


פרעה לעומת זאת אומר שהשנים הרעות נשארו כבראשונה. וכן בשבלים בחלום עצמו נאמר בזמן הבליעה "וַתִּבְלַעְנָה הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת"[1], אך פרעה אמר "וַתִּבְלַעְןָ הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקֹּת[2] אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבוֹת" כי לפי דבריו שנות הרעב לא הושפעו משנות השובע. בנוסף, פרעה שינה מ"יפות מראה" ל"יפות תואר" וכעין זה בפרות הרעות. ונראה לבאר זאת כך: "יפות מראה" פירושו יפות במראה והזוהר הנראה לחוץ, אך "יפות תואר" פירושו שהם יפות בצורתם[3]. פרעה רצה להדגיש שלאחר הבליעה הפרות הרעות לא השתנו בתוארם ומידותיהם ולכן שינה למילה "תואר" שמעידה על הצורה.


בנוסף ניתן לראות שפרעה מדגיש את היותם של הפרות הראשונות מלאות בבשר אך מקטין ביופיים ("בריאות" - נכתב מלא לפני שנבלעו, הקדמה של הבריאות ליפות תואר ודווקא "יפת תואר" חסר) וכן בשבלים שינה ל"מלאות וטובות" במקום "בריאות וטובות", ולעומתם מרזה מאוד את הפרות הרעות (ברעות הוא מוסיף "דלות", "מאד", "רקות" במקום "דקות" כי זה אומר שהם יותר חסרות בשר, "לא ראיתי כהנה...") וכן בשבלים הוסיף את המילה "צנומות" (ישנם הבדלים נוספים, אך אכמ"ל).


אך יש לבאר למה פרעה שינה? כתוב במדרש אגדה: "ויקרא את כל חרטומי מצרים. פותרין היו, אלא מפני שלא היה פתרונם מתיישב על לבו, כי ראה הפתרון והחלום, וכל מה שהיו פותרין היה פרעה משיבם לא כן הדבר"[4]. ע"פ דברינו אפשר לומר, שפרעה זכר את הפתרון אך לא ידע איך ליישם אותו ולדאוג שיישאר אוכל לשנים הרעות (וזה עצמו חלק מהפתרון). פרעה החליט לספר את החלום בצורה כזאת שלא יהיה מובן ממנו שאפשר לשמור אוכל משנות השובע לשנות הרעב ומי שיפתור את החלום וגם יתן עצה לעשות זאת אותו הוא ימנה להיות אחראי על כך ("קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא").


יוסף בפתרונו אמר לפרעה, שע"פ הסיפור שסיפר לו, הפתרון הוא שלא ייוודע השבע בשנות הרעב, אך יוסף המשיך ופתר כמו החלום האמִתי, ונתן לפרעה עצה מפורטת איך לשמור אוכל משנות הרעב לשנות השובע. פרעה הבין שיוסף לא רק "עצה טובה קמ"ל" אלא אמר זאת בתור פתרון לחלום האמִתי, ובעצם מתקן את דברי פרעה. לכן פרעה התפעל מאוד מדברי יוסף ואמר לחרטומיו: "הנמצא כזה איש אשר רוח א-להים בו"?[5]. ולא רק שמינה אותו להיות המשביר לכל עם הארץ, אלא אף עשה אותו משנה למלך.


ע"פ דברינו יובנו דברי מדרש תנחומא:


אָמַר לוֹ פַרְעֹה, חֲלוֹם חָלַמְתִּי. אָמַר יוֹסֵף, בִּלְעָדָי אֱ-לֹהִים יַעֲנֶה וְגוֹ', תָּלָה הַגְּדֻלָּה בִּבְעָלֶיהָ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה לֹא רָצִיתָ לְהִתְגַּדֵּל בְּעַצְמְךָ, חַיֶּיךָ, שֶׁעַל ידֵי כָךְ תַּעֲלֶה לִגְדֻלָּה וְלִמְלוּכָה. אָמַר פַּרְעֹה, חֲלוֹם חָלַמְתִּי. כְּשֶׁבָּא לוֹמַר לוֹ אֶת הַחֲלוֹם, בִּקֵּשׁ לְבָדְקוֹ וְהָיָה מְהַפֵּךְ לוֹ אֶת הַחֲלוֹם. אָמַר לוֹ: וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת [בְּרִיאוֹת בָּשָׂר וִיפֹת תֹּאַר] אָמַר לוֹ יוֹסֵף, לֹא כָךְ רָאִיתָ, אֶלָּא יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר אָמַר לוֹ: הִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת דַּלּוֹת וְרָעוֹת אָמַר לוֹ: לֹא כָּךְ רָאִיתָ, אֶלָּא רָעוֹת מַרְאֶה וְדַקּוֹת בָּשָׂר אָמַר לוֹ: הִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים מְלֵאוֹת וְטוֹבוֹת אָמַר לוֹ: לֹא כָּךְ רָאִיתָ, אֶלָּא בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת אָמַר לוֹ: וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים צְנֻמוֹת דַּקּוֹת אָמַר לוֹ: לֹא כָךְ רָאִיתָ, אֶלָּא דַּקּוֹת שְׁדֻפוֹת קָדִים הִתְחִיל פַּרְעֹה תָּמֵהּ בְּעַצְמוֹ. אָמַר לוֹ: אַחֲרַי הָיִיתָ כְּשֶׁחָלַמְתִּי, שֶׁנֶּאֱמַר: אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱ-לֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת. הוּא שֶׁאָבִיו מְבָרְכוֹ, בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף אַל תִּקְרָא בֵּן פֹּרָת אֶלָּא בֵּן הַפָּרוֹת יוֹסֵף (שע”י הפרות יוסף התגדל). הֵשִׁיב פַּרְעֹה, אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי"[6].



(פורסם באשכולות 358 - וישב חנוכה תשע"ו)





[1] ובתחילה נקראו בריאות (כלומר שהקש שלהם היה עבה) וטובות (ביופי) אך לא מלאות (בגרגרים) ואפשר לבאר את השינוי ע"פ הפסוקים בסוף פרשת ויגש, שם יוסף נותן למצרים לזרוע בשנות הרעב, וכך בעצם אותם שיבולים עצמם מתמלאות לאחר הבליעה.


 




[2] לכאורה קשה: לפי הדיוק לעיל, למה כאן נכתב חסר? אך מצאתי במנחת שי שמביא גירסא של קצת ספרים שגם כאן כתוב מלא. והסיבה שבשיבולים אין שינוי במילה דקות היא שהשיבולים לא ממש בלעו אלא רק כיסו את השיבולים הראשונות כמו "כבלע את הקודש" (ע"פ מדרש שכל טוב ולקח טוב) ולכן לא שייך לומר שהשתנו על ידי הבליעה בעובי שלהם.




[3] ע"פ רש"י על הפסוק "ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה".




[4] וכעין זה במדרש הגדול: "ופותר אין אותו. אמר לו יוסף מי הודיעך שלא פתרוהו כראוי? אמר לו כשם שראיתי את החלום כך ראיתי פתרונו לכך אינן יכולין לשחוק בי".




 [5]ותרגם אונקלוס "הַנִשְׁכַּח כְּדֵין גְבַר דְרוּחַ נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ בֵּיהּ" ואח"כ פרעה אמר ליוסף "אחרי הודיע אלוקים אותך את כל זאת"... כי ליוסף היתה נבואה מה היה החלום האמִתי. שמעתי בשם הגר"א שמבאר את הפס' "שפת לא ידעתי אשמע..." שכשיוסף שמע את פרעה מספר את החלום ומוסיף את המילה "שפת" והוא ידע שלא כך היה בחלום הוא אמר לעצמו "שפת"- שלא ידעתי בחלום האמִתי, אשמע מפרעה.




[6] לפי דרכנו אפשר לבאר גם את המדרש שיוסף ניצח את פרעה בכך שידע את השפה העברית שבחלום עצמו כתוב "צומחות אחריהן" אך פרעה אמר "צומחות אחריהם" וכוונת המדרש שפרעה ידע עברית אלא שלא היה בקי בהטיה ויוסף תיקן אותו שצריך לומר כמו שכתוב בחלום האמִתי (ולפי זה אפשר לפרש את הפס' "שפת לא ידעתי אשמע" - שיוסף אמר את זה על פרעה כששמע אותו מדבר בלעגי שפה ופירוש הפס' שפת העברית של פרעה שלא ידעתי - אשמע)




 

Shiur ID: 6754

Scan to load the shiur on the KBY website:

 

 

Do you have a comment or question on the shiur?
Comment below and we'll join the discussion

Add your comments: