ראשית הכל יש להגדיר התייוונות מהי, ומה היו מעשיהם של המתייוונים. וכך מסופר בספר המכבים (א א): בימים ההם יצאו מקרב ישראל בני בליעל, וידיחו רבים לאמר, נלכה ונכרתה ברית את הגוים אשר סביבותינו, כי מן היום אשר סרנו מהם, מצאנו רעות רבות, וייטב הדבר בעיניהם. ויתנדבו אנשים מן העם וילכו אל המלך וכו', ויבנו גמנסיון בירושלים כמשפטי הגויים, ויעשו להם ערלה, ויעזבו ברית קדש, ויצמדו לגוים ויתמכרו לעשות רע. עוד מסופר שם שהמרד פרץ לאחר שמתתיהו ראה "שקרב איש יהודי לעיני כולם לזבוח על הבמה במודיעים במצות המלך". המתייוונים היו איפוא אנשים שבגדו בעמם ובתורתם והצטרפו לגרועים שבאויבי האומה. רוב רובם של המכונים בלשוננו "חילוניים", שעפ"י הסקרים מתענים ביום הכפורים וחוגגים את ליל הסדר, לא מעלים על דעתם לכתוב על קרן השור "אין לנו חלק באלקי ישראל" ולא למול את בניהם, ולמרות שעוברים על הרבה ממה שנצטוינו בתורה ביד רמה, "דיינינן להו כאנוסים וכתינוק שנשבה", כדברי החזון איש (אבהע"ז סי' קיח ו), וכל הדינים שנאמרו על מומרים, כמו "מורידים ולא מעלים", אינם נוהגים בזמן הזה, "ועלינו להחזירם בעבותות אהבה" (חזו"א יו"ד סי' יב טז). אך למעלה מזה, התקופה השונה גורמת. באחת מהאגרות שנשלחו לאב מודאג ומתייסר על שבניו פנו עורף ליהדות והצטרפו לתנועות הסוציאליסטיות, ואף נתקו עצמם מכל זיקה לאומית ציונית, הדריך אותו הרב זצ"ל כיצד להתייחס אליהם, כדי שברבות הימים ישובו למקורם, כפי ששמעתי שאכן כך קרה. הרב מפציר בו שלא ידחה אותם אלא יקרבם ואף יסייע להם מבחינה כלכלית, ובין השאר כתב לו שבדורנו, אחרי אלפי שנים שהתורה השפיעה על האנושות, "כבר אין לנו אותה המינות הארורה אשר כל בניה לא ישובון". (אגרות הראיה אגרת קי"ג), לאחר שהאב חזר וביקש הסבר לקביעה זו, כ' לו הרב זצ"ל אגרת נוספת (של"ב), ובה פירש את דבריו, שאמנם הדורות האחרונים ירדו לעומת הדורות הקודמים, אך כל זה אינו אלא מצד פרטיות הנשמות, אבל מצד הפנימיות, היינו כללות האומה, כל דור מוסיף על קודמו, מפני שהקדושה מצטרפת, וע"כ אין בכח הקליפה ללכוד נפשות אלא רק להקטין את האמונה, וכל הרע שבהם אינו אלא חצוני. "והרבה מהם דבקים באומה בכללה ומתפארים בשם ישראל, אעפ"י שאינם יודעים בעצמם מפני מה ולמה". "וזה סוד עני ורוכב על החמור, שאמרו בתיקו"ז שהוא דרא דעקבתא דמשיחא שהוא טב מלגאו וביש מלבר". ובעינינו חזינו מסירות נפש במלחמה האחרונה, "ודור כזה היוצא ליהרג בעוז נפש בשביל מטרות שהן נשגבות לפי דעו וכו' לא יוכל להיות שפל, אפי' הן לגמרי מוטעות, אבל רוחו הוא נשגב גדול ואדיר (הדור). ברור א"כ שאין כל דמיון בין חילוניות שבדורנו להתייוונות שבימיהם.

Do you have a comment or question on the shiur?
Comment below and we'll join the discussion