Yeshivat Kerem B'Yavneh

Parshat Vayetze

BackBack to Main Page

By: Rav Ori Betzalel Fisher

מאמר לפרשת ויצא (זמן חורף תשע"א)

MS Word Download the Shiur

בהגדה של פסח אנחנו קוראים: "צא ולמד מה ביקש לבן הארמי לעשות ליעקב אבינו שפרעה לא גזר אלא על הזכרים ולבן ביקש לעקור את הכל". השאלה העולה היא מה מצאו חז"ל לקשר בין פרעה ללבן? והלא רשעים רבים ניסו לפגוע בעם ישראל. יתכן  כי דברי חז"ל מבוססים על השוואה לשונית בין רדיפת לבן אחר יעקב לרדיפת פרעה אחר בני ישראל.


רש"י (שמות יד, ה) כתב לגבי רדיפת פרעה אחר בני ישראל:


"ויוגד למלך מצרים. איקטורין שלח עמהם וכיון שהגיעו לשלשת ימים שקבעו לילך ולשוב וראו שאינן חוזרין למצרים באו והגידו לפרעה ביום הרביעי. ובחמישי ובשישי רדפו אחריהם. וליל שביעי ירדו לים. בשחרית אמרו שירה".


בני ישראל היו במרחק שלשה ימים מפרעה, ופרעה רודף אחריהם ומשיגם ביום השביעי. כך גם אצל לבן (בראשית ל, לו): "וישם דרך שלושת ימים בינו ובין יעקב". ואחר כך כתוב (שם לא, כב-כג): "ויוגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב: ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אותו בהר הגלעד". וברש"י שם שהשיגו ביום השביעי. בלילה השביעי בא א-להים אל לבן בחלום הלילה ומזהיר אותו (בראשית לא, כד): "השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע". כעין זה אצל פרעה (שמות יד, יט-כ): "ויסע מלאך הא-להים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם: ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחושך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה". ומפני וכך לא יכול היה פרעה לפגוע בבני ישראל.


דומה כי רשעותו של לבן אינה מתמצה במעשיו הרעים היא קשורה גם לצביעותו - לבן עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כמעשה פנחס. הוא מראה את עצמו כצדיק תמים שלא רימה וכל מעשיו בצדק וביושר. לאחר שמחליף את רחל עם לאה הוא מצטדק לפני יעקב בטענה (בראשית כט, כו): "לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה". כך בהמשך במפגש בהר הגלעד לבן מטיח טענות קשות ביעקב ומדבריו עולה כי הוא צדיק תמים שרצונו לעשות אך טוב:


"מה עשית ותגנוב את לבבי ותנהג את בנותי כשבויות חרב: למה נחבאת לברוח ותגנוב אותי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשירים בתף ובכנור".


יתכן כי שמו של לבן מעיד עליו, הוא מראה את עצמו לבן, הוא מראה את עצמו כצדיק תמים, אך בתוך תוכו הוא זומם מעשי רשע. כך גם שם מקומו נדרש למהותו - "ארמי" בהיפוך אותיות "רמאי". וכבר יעקב אמר לרחל (בראשית כט, יב): "כי אחי אביה הוא", וכתב רש"י: "אם לרמאות הוא בא גם אני אחיו ברמאות".


יעקב מתמודד עם לבן ב'רמאות'  משלו וכבר  עשיו דרש את שמו (בראשית כז, לו): "הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים". וברש"י: "ויש מתרגמין וחכמני נתחכם לי". עיקר שמו של יעקב נקרא על שם יכולת ה'עקיבה' והרמאות.


 אולם הבדל גדול ישנו בין יעקב ללבן. יעקב יודע, אמנם לרמות והוא עושה מעשי רמאות כשהם נצרכים, אולם מעשי הרמאות אינם הופכים להיות מהותו הפנימית וזוהי התנהגות חיצונית בלבד. לעומת זאת אצל לבן הרמאות היא מהותו. זאת הסיבה שנקרא יעקב בשם נוסף "ישראל" על שם הישרות שבו, וכבר נאמר על יעקב (מיכה ז, כ): "תתן אמת ליעקב". יעקב הוא באמת איש ישר, אך הוא משתמש עם הרמאות כנגד הרמאים, וכמו שנאמר (שמואל ב כב, כז): "עם נבר תתבר ועם עקש תתפתל".


השם "יעקב" שייך לעם ישראל בהיותם בגלות, שם הם צריכים לדעת "עם נבר תתבר ועם עקש תתפתל". לא ניתן ללכת תמיד בישרות עם אומות העולם שהרי "אשר פיהם דיבר שוא וימינם ימין שקר" (תהילים קמד, ח). יחד עם זאת צריך לדעת שאסור שמידה זו תיהפך להיות חלק מן האדם, והיא מיועדת לשימוש רק בשעת צרה, בשעת הדחק. עם ישראל הם עם היושר והצדק, ועליהם להראות את היושר וצדק בכל מעשיהם. לעתיד לבוא כשתבוא הגאולה יתקיים בנו: "והיה העקב למישור" (ישעיה מ, ד). יעקב יהפוך ל'ישראל אשר בך אתפאר'.


(פורסם בעלון אשכולות 155 ויצא תשע"א)

Shiur ID: 4726

Scan to load the shiur on the KBY website:

 

 

Do you have a comment or question on the shiur?
Comment below and we'll join the discussion

Add your comments: