יעקב חושש מהירידה למצרים, והקב"ה מרגיעו "אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה". מה פשר הכפילות הזאת?

בוויכוח המתנהל בין רבש"ע למשה, כשמשה מתנגד לצאת לשליחות, הוא אומר "מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים". והקב"ה עונה לו "ויאמר כי אהיה עמך. וזה לך האות כי אנכי שלחתיך, בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את הא-להים על ההר הזה". התשובה אינה ברורה. מה עניין קבלת התורה על הר סיני לשאלתו של משה "מי אנכי כי אלך אל פרעה"?

טענה נוספת הייתה לו למשה ""והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי, כי יאמרו לא נראה אליך ה'". מדוע היה סבור משה שלא ישמעו לו, והרי יוסף הקדים ואמר להם "וא-להים פקד יפקוד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת וגו'''. ואמרו חז"ל שסימן מסר להם יוסף "כל גואל שיבוא בסימן הזה, 'פקד פקדתי', הם יודעים שהוא גואל אמת". ועוד אמרו "מסורת היה בימיהם, שכל גואל שיבוא ויאמר להם פקידה כפולה, גואל אמת הוא". מדוע א"כ חשש משה, הרי שליחותו תואמת את המסורת שבידם?

בתפילת הרגלים אנו אומרים "אתה בחרתנו מכל העמים...ורוממתנו מכל הלשונות". מפרש הרב זצ"ל, ששתי מעלות לישראל על אומות העולם. האחת שאנו יותר מוסריים מהם, והקב"ה הבדילנו מכל תועבות הגויים, והדריכנו ללכת בדרך ישרה. והשנייה, שגם אם אומוה"ע כולן ייטיבו את מעשיהם, עדיין תהיה לעם ישראל עדיפות עליהם, והיא התכונה האלקית שזכינו לה. א"כ, הקב"ה בחר בנו מכל העמים, הפשוטים והפרימיטיביים, כי 'עם' הוא הדיוט ופשוט. אך למעלה מזה הוא בחר בנו 'מכל הלשונות', היינו גם מהעמים בעלי התרבות והנימוס, בעלי הלשון, גם מהם אנו מעולים.

כשיעקב יורד למצרים וחושש מפני השפעת המצריים על בניו, מרגיעו הקב"ה. "אל תירא מרדה מצרימה, אנכי ארד עמך ואנכי אעלך גם עלה". זוהי ההבטחה לעלייה כפולה. לעלות מטומאת מצרים, ולעלות משם לקדושה האלקית הישראלית.

זוהי גם ההבטחה של יוסף "א-להים פקד יפקוד אתכם". פקידה כפולה. ואמרו חז"ל שאם יבוא מישהו ויבשר להם פקידה כפולה, נאמין לו. ומכלל הן אתה שומע לאו. שאם לא יבשר פקידה כפולה, לא נאמין לו. בעל כורחנו, אין הכוונה שיאמר את שתי המילים 'פקד יפקד", דמי לא יוכל לשקר ולדקלם מנטרה זאת? אלא הכוונה, שאם יבוא גואל ויאמר שבא לגאול את ישראל גאולה אחת, הנשאפת מכל עם ולשון, היינו לצאת מהגלות ולהקים מקום מקלט בטוח בלבד, מבלי להזכיר את הפקידה השנייה, המדרגה האלוקית, לא נאמין לו, ומשיח שקר הוא, משום שאי אפשר לצמצם את גאולת ישראל בהקמת מדינה בלבד.

גאולה במדרגה אלוקית כזאת אי אפשר להיעשות אלא ע"י רבש"ע, "אני ולא מלאך, אני ולא שרף". וע"כ סבור היה משה שאמנם את החלק הראשון של הגאולה, היינו, הוצאת העם ממצרים הוא מסוגל לעשות, אך את המדרגה השנייה, לרוממם אותם למדרגה אלוקית, רק הקב"ה יכול לעשות. וע"כ חשש "והם לא יאמינו לי". וזה שאמר משה "מי אנכי כי אלך אל פרעה". וכך הייתה טענתו: "מי אנכי כי אלך אל פרעה". הרי אתה הבטחת ליעקב "אנכי ארד עמך ואנכי אעלך גם עלה". האם אני מסוגל לעמוד במקומך ולפעול פעולות אלוקיות?, הרי הבטחת 'אנכי אעלך', א"כ "מי אנכי"? וכיוון שאינני מסוגל להעלותם לשתי המדרגות, א"כ אין זה תואם את הסיסמא שנמסרה ע"י יוסף, ואיך יאמינו לי?

וע"ז ענה לו הקב"ה: א. "כי אהיה עמך". אינך הולך לבדך. אני מחזיק בידך בשעה שאתה הולך אל פרעה, וא"כ 'אנכי' הולך עמך. ועוד. "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה". ושם ישמעו כל ישראל איך אני מכריז "אנכי ה' אלקיך", ויראו הכול איך אני מרומם אתכם למדרגה אלקית, וידעו שזה 'אנכי' שעשה כל זאת (מדבר שור, הדרוש האחד ושלשים).      

(פורסם באשכולות 404 # פרשת ויגש תשע"ז)

Do you have a comment or question on the shiur?
Comment below and we'll join the discussion