בפרשתינו אנו קוראים על העברת ההנהגה ממשה ליהושע:

וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו ... וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו לְמַעַן יִשְׁמְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (במדבר כז, כ)

וַיַּעַשׂ משֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ ... וַיִּסְמֹךְ אֶת יָדָיו עָלָיו וַיְצַוֵּהוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בְּיַד משֶׁה. (כז, כג)

וברש"י על אתר: "ויסמוך את ידיו - בעין יפה יותר ויותר ממה שנצטוה, שהקב"ה אמר לו וסמכת את ידך והוא עשה בשתי ידיו ועשאו ככלי מלא וגדוש ומלאו חכמתו בעין יפה".

וכאן נשאלת השאלה הלא הקב"ה צוה את משה לסמוך ביד אחת ומדוע שינה משה מציווי ה' וסמך בשתי ידיו? ומה באמת ההבדל בין סמיכה ביד אחת לסמיכה בשתי ידיים?

במדרש רבה בפרשתינו על הפסוק:

"וסמכת את ידך עליו" - כמדליק מנר לנר.

"ונתת מהודך עליו" - כמערה מכלי לכלי.

מדוע המדרש ממשיל את הסמיכה להדלקת הנר, ואילו נתינת ההוד כמערה מכלי אל כלי? בתחילה יש לברר מהי המשמעות של "סמיכת היד" ושל "נתינת ההוד".

במינויו של יהושע למנהיג העם היה זקוק לשתי כוחות: א. כח של חכמת התורה. ב. כח של הנהגה ומלכות. במה שקשור לחכמת התורה הכל היה תלוי במשה רבינו: "משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע". אך במה שקשור לכח ההנהגה והשלטון, אין זה ביד משה כי "אין שלטון ביום המות" (קהלת ח, ח). וזה רק ע"י הקב"ה בכבודו ובעצמו.

ולכן "וסמכת את ידך עליו" - זו העברת חכמת התורה כסמיכת חכמים. זה נמשל כהדלקה מנר לנר, "כי נר מצוה ותורה אור" (משלי ו, כג). הנר מסמל את חכמת התורה וכאשר מדליקים מנר לנר לא חסר בנר הראשון (שממנו מדליקים) כלום. ולכן משה רבינו ממלא את יהושע בחכמת התורה בטוב עין כפי שנאמר: "וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה כִּי סָמַךְ משֶׁה אֶת יָדָיו עָלָיו" (דברים לד, ט), הוא העביר לו את כל חכמת התורה לא רק ביד אחת אלא בשתי ידיים.

אך במה שנוגע למסירת ההנהגה דבר זה אינו יכול לעבור ע"י משה רבינו אלא ע"י הקב"ה בעצמו. וע"כ ממשיל המדרש את העברת ההנהגה "וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו". "ההוד" מסמל את המלכות, וזה נמשל למערה מכלי אל כלי, כי כאשר שופכים תבשיל מכלי אחד לשני הכלי הראשון מתרוקן. ולכן כאשר ההנהגה עוברת ממשה ליהושע הרי שההנהגה נשמטת ממשה רבינו. וכיון שכעת עם ישראל נכנס לארץ ישראל וצריכים להחליף את ההנהגה מדור המדבר לדור באי הארץ הרי שההנהגה עוברת ממשה רבינו ליהושע בן נון.

כיצד זכה יהושע לכל הכבוד הזה?

אומר המדרש: בשביל ששימש את משה רבינו ועסק בתורה בכל כוחו, שנא' "ומשרתו יהושע בן נון לא ימיש מתוך האוהל" (שמות לג, יא). זהו שאמר הכתוב "נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ" (משלי כז, יח). מה ראה להמשיך את התורה כתאנה? שרוב האילנות נלקטים  כולם כאחד והתאנה אינה כן אלא נלקטת אחד אחד.

כך חכמת התורה נלמדת שנים רבות עד שהאדם זוכה להשיג את כולה.

Do you have a comment or question on the shiur?
Comment below and we'll join the discussion