פרשית ''ויהי בנסוע הארון'' שבפרשתינו מצוינת באופן יחידאי בתורה ע''י נ' הפוכה מלפניה ומאחריה.

סימון זה מופיע בתנ''ך במקום אחד נוסף, בספר תהילים פרק קז' (ששה נ' בפסוקים רצופים, ואחד נוסף בהמשך כמובא במסכת ראש השנה יז': ויתכן ויש קשר רעיוני בין הדברים אך במאמר זה לא נעסוק בכך).

חז"ל במסכת שבת קט"ז נחלקו האם סימון זה הוא "לשבח" או "לגנאי":

ת"ק סובר שאין זה מקומה של פרשה זו. בהמשך מביאה הגמרא שת"ק סובר כשיטת רשב"ג שדרש: "עתידה פרשה זו שתעקר מכאן ותכתב במקומה (ופירש רש"י דהיינו פרשת "במדבר" העוסקת במסעות ובדגלים) ולמה נכתבה כאן? כדי להפסיק בין פורענות לפורענות". מהן הפורענויות? שלאחריה מפורש - "ויהי העם כמתאוננים". שלפניה דרשו חז"ל (שם) "ויסעו"  (כ"מ גרסת רש"י, ולגירסת גמרא דידן: "ויסעו מהר ה' " ניחא שי' הרמב"ן לקמן) - א"ר חמא בר' חנינא שסרו מאחרי ה'.

רש"י בגמרא מפרש שהכוונה לחטא האספסוף בקברות התאווה, אך הרמב"ן (עה"ת) דוחהו, שהרי זו פורענות שאחרי "ויהי בנסוע", והוא מפרש כדברי חז"ל במדרש על הפסוק: "ויסעו מהר ה'" – שברחו מהר ה' כתינוק הבורח מבית הספר (וכ"ד תוספות שם בגמרא), ומוסיף הרמב"ן שמטרת ההפסקה למנוע 3 פורענויות רצופות (אולי מעין "חזקה" ח"ו): "ויסעו מהר ה'", מתאוננים, קברות התאווה.

רבי מאידך, סובר כי הסימניות נועדו להדגיש כי פרשת "ויהי בנסע" - ספר בפ"ע הוא. לשיטתו (עפ"י רש"י-שם) פרשה זו נמצאת במקומה, שהרי בפרק זה נאמר (פס' יא'-יב'): "ויהי בשנה השנית ... נעלה הענן ... ויסעו בני ישראל ... ". וא"כ לאחר פרוט הנוסעים צריכה לבוא פרשת נסיעת הארון. ודרש שם רבי יונתן בגמרא "חצבה עמודיה שבעה" - אלו 7 ספרי תורה, ופרש רש"י שספר במדבר מתחלק ל-3 חלקים, ופרשה זו - ספר לעצמו. מכאן למדו חז"ל ונפסק להלכה: ס"ת שבלה ויש בו ללקט פ"ה אותיות כגון פרשת "ויהי בנסע" - מצילין אותו מפני דליקה פחות מכאן - אין מצילין (שם). לשיטת רבי, פרשיה זו אינה משמשת כאמצעי בדיעבד להפרדת פורענויות, אלא אדרבה זה מקומה ונחשבת כיחידה וכספר חשוב בפני עצמו.

פרושים רבים נכתבו בעניין ה-נ' עצמה ובעניין כתיבתה ההפוכה ונזכיר מקצתם:

א. בעה"ט וכן בשפתי חכמים מבארים כי ה-נ' שפניה לאחור רומזת ל-50 פרשיות לפני כן וזה בדיוק המקום שבו הייתה צריכה להיכתב פרשיה זו – אחרי "ונסע אהל מועד מחנה הלווים" שבפרשת במדבר (לשי' ת"ק הנ"ל).

ב. בעה"ט מוסיף שנרמז כאן שרצה הקב"ה להעביר השבטים שמנין אותיותיהם נ', את הירדן שרוחבו נ' אמה (כמבואר בספרי), אלא שהחטא גרם (והיפוך ה-נ' מסמל ההשארות מאחור - במדבר או את הסתר הפנים - הפנית עורף, כביכול, כנלענ"ד).

ג. הכל"י מוצא באות נ' רמז לחטאים עצמם של עם ישראל שכן "נון" הינו דג ובכך חטאו - אחרי "ויהי בנסע": חטאו ב"זכרנו הדגה" ולפני "ויהי בנסע": חטאו בבריחה כתינוק מבית הספר והיינו, שעם ישראל נמשל לדגים ("וידגו לרב") ומקום חיותם הינו המים שהיא התורה (וכמשל פפוס לר"ע במסכת ברכות שעם ישראל בלא תורה הרי הוא כדגים בלא מים), והפיכת ה"נון" רומזת לבריחה ממקום חיותם - התורה.

ד. באותו עניין מביא הילקוט מעם לועז שה-נ' רומז למה שאמרו ישראל בסיני נעשה ונשמע  וכעת הפכו דבריהם וברחו כתינוק ולכן אף ה-נ' התהפכה (פעמים!).

ה. הרב כי טוב מביא הסבר יפה אחר והוא שמצינו שתי נסיעות של הארון שלא בקרב המחנה. הראשונה: "וארון ברית ה' נוסע לפניהם" והאחרונה בכניסה לארץ בעברם את הירדן (ו-נ' הפוכה רמז לנסיעה לא כשגרה, כנלענ"ד).

ו. ניתן להוסיף פרוש לפיו הפרשיה אכן במקומה (וכדעת רבי) וה-נ' ההפוכה רומזת נחמה לעם ישראל: דרשו חז"ל במסכת ברכות (ד':) - מפני מה לא נאמר נ' "באשרי", מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל (=בלשון נקיה וסגי נהור כידוע). דכתיב "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל", ואע"פ שחזר דוד וסמכן ברוה"ק שנאמר: "סומך ה' לכל הנופלים", אך ה-נ' עדיין חסרה. בפרשת "ויהי בנסע" מתפלל מרע"ה לנפילתם של אויבי ה' לפניו, ומשנאי ה' הינו שונאי ישראל (רש"י שם). כאשר נופלים אויבי ישראל ממילא מתרוממת קרן ה' ועמו בעולם - "קומה ה'" ועל כך רומזת ה-נ' ההפוכה:

א. נפילת אויבי ישראל תחת נפילתנו. ב. נפילה שהופכת לתקומה (כמוזכר במגילת אסתר: "ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם"). יתכן ולכך רומז גם הזוהר הקדוש בדבריו: "תא- חזי, נ' באשרי יושבי ביתך לא אתמר בגין דהיא בגלותא. והא אוקימנא באתר דא, "ויהי בנסע הארון". אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא ']' (נ' הפוכה)? אוקמוה חברייא, דכתיב נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו' אלא מה כתב לעילא? וארון ברית ה'..." ובהמשך מסיים הזוהר: "תא חזי חביבותא דקב"ה לגביהו דישראל דהא אע"ג דאינון סטאן מארח מישר - קב"ה לא בעי לשבקא לון ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלוהי, דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא". פרוש: אע"פ שעם ישראל סר מדרך הישר אין הקב"ה רוצה לעוזבם ובכל זמן הוא מחזיר פנים אליהם שאם לא כן לא יתקיימו בעולם. ה-נ' שנחסרה באשרי חזרה כאן והתהפכה לרמוז להשראת שכינה המגינה עלינו מלפנים ומאחור ולתקומתם של ישראל לפני אויביהם - "קומה ה' ".

Do you have a comment or question on the shiur?
Comment below and we'll join the discussion