על הפסוק (בבראשית ב', יח') "ויאמר ה' אלוקים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו", אמרו חז"ל, והובאו דבריהם ברש"י, "זכה עזר לא זכה- כנגדו". אלא שקשה להלום דרשה זו לפי פשט הפסוק שהאישה היא "עזר כנגדו".

הנצי"ב שם פירש שיש לפעמים שהאישה היא לעזר בזה שהיא מתנגדת לבעלה, ויש שהיא מתנגדת לו בזה שהיא לו עזר.

וכדוגמא נקט הנצי"ב אדם שהוא כעסני או רגזני. אם אשתו תהא מסייעת לו, אמנם הוא נהנה מזה בשעת כעסו, ואשתו לו עזר, מ"מ כשסר הרוגז יש בליבו טרוניה על אשתו שהוסיפה על חמתו, ובזה היא נגדו אף משסייעת לו. ופעמים שהאישה מתנגדת לו בתחילה, ומנסה לשכך זעמו, ומליצה טוב בעד המכעיס אותו, והרי היא מנגדתו, ומ"מ היא לו לעזר רב, שסופו מודה לה שעשתה שלום בינו ליריבו

ודוגמא לזה מצאנו בפרשת השבוע. "עזרתה" של אשת קורח גרמה לו לעונשו החמור. וכך אמרו חז"ל:

בשעה שאמר הקב"ה למשה, "קח את הלוים מתוך בני ישראל, וטהרת אותם וגו', והעבירו תער על כל בשרם" (במדבר ח', ו'-ז') מיד עשה כך לקרח. אמרה לו אשתו לקרח: ראה מה עשה משה, הוא נעשה מלך, את אחיו עשה כהן גדול, את בני אחיו עשה סגני כהנים. כשמביאים תרומה, אמר תהא לכהן. כשמביאים מעשר, אומר תנו אחד מעשר לכהן. ועוד, וכשהוא מגלח את שערותיכם ומשחק בכם ומזלזל בכם, את עינו נתן בשערותיכם וכו'.

הרי אשתו של קרח עזרה לו כביכול, אך באמת היתה נגדו, וגרמה לו לילך לאובדן.

ולעומת זאת ספרו חז"ל על אשתו של און בן פלת, שהיצלתו. וכך סיפרו: אמרה לו , מה מועיל לך, אם זה משה הרב, אתה התלמיד. ואם זה קרח הרב, אתה התלמיד. כלומר בין אם ינצח משה ובין קרח, אתה לעולם תהיה התלמיד. אמר לה מה אעשה, עמם הייתי בעצה ונשבעתי להם שאם יקראוני אלך עמהם. אמרה לו שב בביתך ואני אצילך. השקתו יין והשכבתו, כדי שלא יעכב על שבועתו. ישבה על הפתח וסתרה שערותיה, כדי שלא ילכו לתוך אוהלו לעורר אותו. ואמרה: יודעת אני שכל העדה כולם קדושים וצנועים ולא יכנסו אלו אם אני פרועה. כל מי שבא לקרא לו, רואה אישה וראשה פרוע, וחוזר.

הרי דוגמא לאשה המתנגדת לבעלה. ומ"מ נעשית לו לעזר.

וע"ז אמרו חז"ל, "מצא אשה מצא טוב". ובפסוק אחר (קהלת ז') נאמר "ומוצא אני מר ממות את האישה". אלא אם היא טובה, אין סוף לטובתה, ואם רעה היא אין סוף לרעתה (שו"ע).

Do you have a comment or question on the shiur?
Comment below and we'll join the discussion