בספר נועם אלימלך מפרש את הפסוק "וכל בניך לימודי ה'" (ישעיה נד, יג) שהבנים מלמדים את ה'. ומה מלמדים? איך ללמד זכות על בריותיו.

והנה במדרש שמות רבה (פרק ב, אות ד) מסופר שמשה פנה לה' בשאלה באיזה זכות אוציא את בני ישראל מארץ מצרים. אמר לו הקב"ה :" בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה" הוי יודע שבשביל שעתידים לקבל תורה לכן הם נגאלים. אם כן מוכח שה' דן את האדם על שם העתיד. וקשה , שהרי ישמעאל נידון "באשר הוא שם" –לפי המצב העכשווי ואעפ"י שהיה גלוי לפני ה' שירשיע בעתיד? התירוץ לכך הוא, שזהו חסדו של הקב"ה שדן את האדם לטובתו אם בעתיד יהיה טוב אעפ"י שעכשיו הוא רשע וכן איפכא , אם עכשיו הוא טוב , אעפ"י שגלוי וצפוי לפניו להרשיע- הקב"ה מזכהו.

פן נוסף בחסדי ה' , שהקב"ה מוצא זכות הדורות הבאים שעתידים להיות לצרף לזכותו וכמו שכתוב "ונח מצא חן" בזכות אלה תולדות נח (מדרש רבה בראשית פרק ט', ה')

כן מצינו בבראשית רבה (פרק ס"ג אות ד')" לכן כה אמר ה' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם... "(ישעיה כ"ט, כ"ב) יעקב פדה את אברהם שאברהם ניצול מכבשן האש בזכות יעקב שעתיד להיולד ממנו. וצריך ביאור מדוע יעקב ולא יצחק פדה את אברהם? יש לומר שהיסוד שצריך להתבונן על העתיד נלמד מיעקב אבינו. כאשר אפרים ומנשה באו להתברך נאמר "וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה" (בראשית מח',ח') ופירש רש"י מי אלה שאינם ראויים לברכה, ואף על פי כן ברכם וכמו שכתוב "וישלח ישראל את  ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר ואת שמאלו על ראש מנשה... ויאמר ידעתי בני ידעתי..."  (בראשית מח',יד'-יט') ופירש רש"י לפי שעתיד לצאת מאפרים יהושע על כן הקדים אפרים למנשה הרי שהיה מסתכל על העתיד הטוב ואם זה באדם כל שכן בבורא ולכן בזכות מידה זו של יעקב שכשם שאדם מודד כך מודדים לו לכן ה' פדה את אברהם בזכות יעקב. (ע"פ ספר יטב פנים מחבר את אבני צדק).

ויהי רצון שהקב"ה ירחם על עמו ישראל ויזכור לנו זכות ההווה והעבר וכן זכות העתיד אמן!

(פורסם בענבי הכרם)

Do you have a comment or question on the shiur?
Comment below and we'll join the discussion