אשמורות
"ויהי באשמורת הבוקר וישקף ה' אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים" (שמות יד,כד)
הביטוי "אשמורת הבוקר" המופיע בפרשתנו מפנה את תשומת ליבנו לחלוקת הלילה לחלקי משנה. בתנ"ך מצאנו את הביטוי אשמורת או אשמורה במקומות נוספים:
במלחמת שאול עם בני עמון התחילה מתקפת שאול באשמורת הבוקר ("ויבאו בתוך המחנה באשמרת הבקר" שמואל א, יא,יא). לעומת זאת במלחמת גדעון נגד מדין התחילה המתקפה קודם "ויבא גדעון ומאה איש אשר אתו בקצה המחנה ראש האשמרת התיכונה" כלומר בתחילת האשמורת האמצעית.
לשון אשמורת היא מלשון שמירה. רד"ק בשמואל מסביר שהשומרים היו מחלקים את הלילה לחלקים ומתחלפים בתורנות.
בגמרא (ברכות ג,ב) נקראת האשמורת משמרת, ונחלקו תנאים כמה משמרות יש בלילה:
רבי סובר שהלילה נחלק ל-4 משמרות בנות 3 שעות כל אחת, ור' נתן סובר שהלילה נחלק ל-3 משמרות של 4 שעות. התיאור במלחמת גדעון קשה על שיטת רבי, כיון שמשמע שיש רק אשמורת אחת תיכונה = אמצעית, ולפי רבי שסובר שיש בלילה סה"כ 4 משמרות הרי שקיימות 2 משמרות אמצעיות ולא אחת, ורבי יאלץ לומר שמדובר באחת מהם.
בתפלה למשה (מזמור צ בתהלים פס' ד) מופיע כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה" (ואשמורה קצרה מיום !)
אשמורת מופיעה גם בריבוי זוגי: דוד אומר "אם זכרתיך על יצועי באשמורות אהגה בך" (תהלים סג,ז) וכן "קדמו עיני אשמורות לשיח באמרתך" (תהלים קיט,קמח). באיכה מופיע הפסוק קומי רוני בליל[ה] לראש אשמורות שפכי כמים לבך" (איכה ב,ט).
שיטת ר' אליעזר במשנה ריש ברכות שסוף זמן קריאת שמע של הלילה בסוף האשמורה הראשונה (ברכות ב,א). הגמרא שם (ג,א) מפתחת נושא זה, ומציינת שיש משמרות של המלאכים ברקיע. על סמך זה כתב הרא"ש שהתפילה רצויה בתחילת המשמרות והובאה דבריו בסימן הראשון של שולחן ערוך אורח חיים (סעיף ב'). וראו עוד בספר "הזמנים בהלכה" לרב חיים בניש חלק ב' פרק ס"ד. (הערה: בציטוט הפסוקים לעיל לא הקפדנו על הכתיב החסר המופיע במקרא).