חצות הלילה
"ויאמר משה כה אמר ה' כחצת הלילה אני יוצא בתוך מצרים" (שמות יא,ד)
"ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור בארץ מצרים" וגו' (שמות יב,כט)
פרשתנו פרשת בא עשירה בביטויי זמן. כאן למעשה נמצאת עיקר מצוות קידוש הזמן בתורה – מצוות קידוש החודש – "החודש הזה לכם ראש חדשים". הפעם נתמקד דווקא בביטוי זמן המופיע פעמים ספורות בתנ"ך: חצות או חצי הלילה.
כבר חז"ל עמדו על השוני בין דברי משה לפרעה ובין מעשה ה' בפועל.
משה אומר "כחצות" ולא "בחצות" בעוד שמכת בכורות ארעה בדיוק "בחצי הלילה". שלש שיטות הובאו בגמרא (ברכות ג,ב):
-
א) לפי שיטה אחת - משה רבנו לא ידע לכוון את זמן חצות המדוייק ולכן אמר כחצות.
-
ב) לפי שיטה שניה - משה ידע מתי יחול חצות בדיוק, אולם חשש שאצטגניני (החוזים בכוכבים של) פרעה יטעו (כפירוש זה כתב רש"י על החומש).
-
ג) לפי פירוש שלישי משה ידע מתי חל חצות בדיוק. אלא פירוש הדברים הוא כך: כשמשה אמר את דבריו לפרעה זה היה בדיוק בחצות הלילה של אור לי"ד בניסן ומשה התכוון לומר כך: "כחצות הלילה של הלילה - י"ד בניסן - כך תהיה מחר בלילה – ליל ט"ו בניסן - מכת בכורות." במקרה זה הכ"ף היא כ"ף הדימוי – כמו.
מה עומד בבסיסן של השיטות הראשונה והשניה ?
חצות הלילה הוא הזמן בו השמש נמצאת בנקודה הכי תחתונה מתחת לאופק, בניגוד לחצות היום בו השמש נמצאת בנקודה הגבוהה ביותר בתנועתה היומית.
את חצות היום ניתן היה למדוד בימי קדם על פי שעוני שמש. אולם חצות הלילה לא היה ניתן למדידה מדוייקת אלא רק לשיעור. חז"ל היו מודעים לבעיה זו. לפי השיטה הראשונה אכן משה לא ידע את זמן חצות הלילה. לפי השיטה השניה משה ידע את זמן חצות (אולי באופן נבואי) אולם חשש שהאיצטגנינים יטעו בשיעור זמן חצות, ולכן אמר "כחצות".
לרגל מצוות קידוש החודש, המופיעה בפרשתנו, נייחד מספר מלים על פעילות המכון ללימודי קידוש החודש: המכון פועל להעמקת היידע בנושאי הלוח העברי וקידוש החודש בעזרת אמצעי המחשה משוכללים. במכון פועלת תערוכת קידוש החודש המיועדת למוסדות חינוך וקבוצות מאורגנות, מתקיימים כנסים ותוכניות לימודים בנושא קידוש החודש והזמנים בהלכה, והרצאות (לפי הזמנה) בכל רחבי הארץ.