הזמן בפרשה הוא מדור חדש שיעסוק בפרטי הדברים הקשורים לזמן המופיעים בפרשה: ביטויי זמן, חגים ומועדים מצוות התלויות בזמן, מאורעות וכרונולוגיה.
ויהי ערב ויהי בקר יום אחד … יום שני … יום שלישי … ויאמר אלקים יהי מאֹרֹת … ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי.
כידוע באזורים הסמוכים לקטבים של כדור הארץ ישנם ימים בהם השמש לא שוקעת (24 שעות אור) או לא זורחת (24 שעות חושך). ככל שמתקרבים לקטבים גדול יותר מספר הימים בשנה בהם השמש לא שוקעת/זורחת. בקטבים עצמם שוררים 6 חודשים אור ו-6 חודשים חושך. אנו בארץ ישראל ובאזורים הסמוכים לקו המשווה רגילים לתופעת זריחת השמש ושקיעתה וחשים בחילופי הזמן. מה יעשה אדם בקרבת הקוטב (הצפוני או הדרומי) שם השמש לא שוקעת אלא חגה בחלק מהשנה במעגלים מעל הראש ? ימנה כל 6 חודשים יום ו-6 חודשים לילה ? אם כך יעשה הרי ששבוע ימשך אצלו שבע שנים, ואחרי שש שנים הוא יצטרך לשמור שבת שנה שלמה !
היו שרצו להביא מפרשתנו פתרון לסדר הזמנים ההלכתי של אדם הנמצא בסביבות הקוטב:
בתורה חולפות שלוש יממות שלמות לפני בריאת המאורות, כלומר ניתנת ספירה עצמאית של יממות (של 24 שעות) גם ללא מציאות השמש. מה שיכוון את הזמן הוא "סיבוב גלגל השמים" (ר' אברהם אבן עזרא) ביטוי שאם נתרגם אותו לתפיסה האסטרונומית המודרנית הוא סיבוב כדור הארץ סביב צירו. וראו באנצי' תלמודית ערך "יום" ובספר "הזמנים בהלכה" פרק ח' סקירה מקפת של השיטות.
כיצד מתחילים למנות בקוטב את הלילה והיום - זו כבר שאלה נוספת שנידונה בספר "קו התאריך הישראלי".