ה' הוא המלך - מה זה אומר לגבי?

ה' הוא המלך - מה זה אומר לגבי?

המשגיח, הרב שרון יוסט

"אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם" (ר״ה טז ע״א). אחד הנושאים המרכזיים בראש השנה הוא המלכת הקב״ה על ידינו. אמנם, זה כבר כמה דורות שצורת השלטון המלוכני כמעט ועברה מן העולם, וממילא קשה לנו לחוש את מלוא המשמעות והעוצמה של מלך, וכל שכן של טקס המלכתו.


מהי אם כן משמעות המלכתו של בורא עולם מבחינתנו? האם די באמירת: "ואתה הוא מלך א-ל חי וקיים", או: "ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד" (מתוך התפילה)?


הגמרא (שם לב ע״ב) מביאה מחלוקת בין רבי יוסי ורבי יהודה, בעניין היחס למספר פסוקים:


אמר רב הונא ת״ש "שמע ישראל ה׳ א-להינו ה׳ אחד" מלכות דברי ר׳ יוסי ר׳ יהודה אומר אינה מלכות. "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה׳ הוא הא-להים אין עוד" מלכות דברי ר׳ יוסי ר׳ יהודה אומר אינה מלכות. "אתה הראת לדעת כי ה׳ הוא הא-להים אין עוד מלבדו" מלכות דברי ר׳ יוסי ר׳ יהודה אומר אינה מלכות.


הרב דסלר מסביר, שישנם שני אופנים בעבודת ה': עבודה מאהבה ועבודה מיראה.


היראה עצמה נחלקת לשתי קטגוריות: ישנה יראה המדחיקה את הרצונות הפרטיים, אך הם עדיין קיימים, חבויים אי שם ומחכים לשוב ולהתפרץ.


אך ישנה יראה אחרת, כזאת שגורמת לביטול גמור של הרצון העצמי, מתוך הכרה עמוקה שאין לו מקום.


המשותף לשתי ה״יראות" הוא שהאדם כופה את עצמו לדחיקת רצונו או ביטולו.


לעומת זאת, כשאדם מקבל עליו מלכות מתוך אהבה והזדהות, הרי זה בא מרצונו העצמי, וממילא כל הרצונות האחרים (המנוגדים להמלכה) מתבטלים.


זוהי ההמלכה הנדרשת מאתנו בראש השנה, ולכן אנו מסיימים את פסוקי המלכויות באמירת "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד",[1] כלומר אנו אומרים בפה מלא ומתוך שכנוע עצמי מוחלט, שיש כאן אחדות גמורה שאין כמותה בכל היקום "אחד ואין יחיד כיחודו".[2]


באותם רגעים גדולים, כשאנו שומעים את התקיעות, השברים והתרועות, עלינו לחשוב ולכוון לדברים הנ״ל. שה' הוא המלך והשליט האבסולוטי, ושכל דבר בעולם אינו נחשב כלל לעומתו, וממילא אין שום הו״א ליצר הרע להתגבר עלינו.


אולי לזה כוונה הגמרא בר״ה (טז ע״ב):


אמר רבי יצחק למה תוקעין בר״ה למה תוקעין רחמנא אמר תקעו אלא למה מריעין מריעין רחמנא אמר זכרון תרועה אלא למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין כדי לערבב השטן". כלומר, לשטן, הוא יצר הרע, אין מקום בתוכנו בזמן שאנו משיבים אל לבנו ומפנימים באמת ש״ה׳ הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד.


כאן המקום לשים לב לדברי רש״י ור״ח שם בגמרא, בעניין "ערבוב השטן":


כדי לערבב - שלא ישטין, כשישמע ישראל מחבבין את המצות מסתתמין דבריו.


יש כאן מסר חשוב מאוד, והוא, מהו היחס הפנימי והאמתי למצוות. האם אנו רק מחפשים לעשות מה שחייבים וזהו, או שמא אנחנו רוצים לעשות יותר ממה שנצטווינו. כשאחד ההורים מבקש מאתנו לשטוף את החדר, האם נסתפק בחדר אחד בלבד, או שמא ניזום מעצמנו שטיפה של עוד חדר? האם נהיה "ראש קטן" או שמא נרגיל את עצמנו להגדיל ראש.


יהי רצון שלקראת ראש השנה, נשאף להגדיל ראש, ובכך נאמר לפני רבונו של עולם באמת "אנחנו אוהבים אותך".


 



[1] כדעתו של רבי יוסי. רבי יהודה כנראה סובר שעיקר המלכת ה' בר״ה היא בדרך היראה.




[2] "א-לוה זה אחד הוא. אינו לא שניים ולא יתר על שניים, אלא אחד, שאין כייחודו אחד מן האחדים הנמצאים בעולם: לא אחד כמין שהוא כולל אחדים הרבה, ולא אחד כגוף שהוא נחלק למחלקות ולקצוות; אלא ייחוד שאין ייחוד אחר כמותו בעולם" (רמב״ם, הלכות יסודי התורה, פ״א ה״ה).



 

 

השיעור ניתן בא' תשרי תשע"ה

קוד השיעור: 8816

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




המשגיח, הרב שרון יוסט
המשגיח, הרב שרון יוסט
ע
המשגיח, הרב שרון יוסט
המשגיח, הרב שרון יוסט
ע
המשגיח, הרב שרון יוסט
המשגיח, הרב שרון יוסט
ע
המשגיח, הרב שרון יוסט
המשגיח, הרב שרון יוסט
ע
המשגיח, הרב שרון יוסט
המשגיח, הרב שרון יוסט
E
המשגיח, הרב שרון יוסט
המשגיח, הרב שרון יוסט
E
המשגיח, הרב שרון יוסט
המשגיח, הרב שרון יוסט
E
המשגיח, הרב שרון יוסט
המשגיח, הרב שרון יוסט
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע
הרב משה סתיו
הרב משה סתיו
ע
הרב משה סתיו
הרב משה סתיו
ע
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע
הרב ציון לוז
הרב ציון לוז
ע