ישיבת כרם ביבנה

אמירה לגוי בנפילת החשמל בשבת

ר' איתן גרתי

יש החושבים שאמירה לגוי היא כמין "הותרה" – יש בעיה? הגוי יפתור, נספר לו סיפור, נבטיח לו כמה שקלים במוצ"ש, ודיינו... אבל באמת אין הדבר כן! ויבוארו הדברים במהלך המאמרים הקרובים[1].


שתי בעיות הן הקשורות למעשה הגוי בשבת:


האחת, האמירה לגוי לעשות מלאכה האסורה בשבת. לא רק בשבת אסור לומר לו, אלא אף מער"ש (רעו, ב).


השניה, הנאה ממלאכת הגוי - עשה הגוי מלאכה בשביל היהודי אף מבלי שבקש ממנו, מ"מ אסור ליהודי להנות מתוצאות מלאכת הגוי (מחשש שיבוא לומר לו – משנ"ב רעו, ב). איסורים אלו מדרבנן הם.


ראשית, יש להקדים מהו האיסור בהדלקת חשמל –


בהדלקת מכשירים שיש בהם גופי חימום או חוטי להט ישנו איסור תורה של מבעיר (כמחמם הברזל ע"מ לצרפו, כרמב"ם הל' שבת יב, א) – א"כ פלטה, תנור, מיחם, נורת אגס[2], נורת פלורסנט אסור להדליקם מהתורה[3].


בהדלקת מכשירים שאין בהם גופי חימום או חוטי להט (כמאוורר, מזגן) נחלקו האחרונים –


יש הסוברים שכל הפעלת חשמל איסורה מדאוריתא: דעת החזו"א (נ, ט) והאול"צ (ח"ב מא, א) שיש בכך איסור תורה של בונה, בניית מעגל חשמלי, וכלשון החזו"א "מעמיד הזרם לעבור בתמידות". דעת הרב אשר וייס (מנחת אשר שבת א, ל) שיש בכך איסור תורה של מכה בפטיש. כמו כן, י"א בדעת הראי"ה קוק (אורח משפט, עא) ועוד שיש בכך איסור תורה של הבערה[4]. כ"כ, יש שהחמירו לאיסור תורה (אג"מ או"ח ד, פד) ולא הגדירוהו.


מאידך, יש הסוברים כסברת ה'בית יצחק' שיש בכך איסור דרבנן של הולדת זרם. כ"פ הגרשז"א (מנחת שלמה א, יא), מנח"י (ג, מג) והגר"ע יוסף (חזו"ע שבת ו, עמ' קו[5]).


להגדרת האיסור בחשמל תהיה נפ"מ הלכתית, ולהלן יבואר. מ"מ, גם לסומכים על הגרשז"א והגר"ע יוסף שפעולת החשמל היא מדרבנן, ראוי להחמיר לעשות הפעולה בשינוי, בשל הדעות הרבות החוששות לאיסור תורה.


להלן נציג פתרונות שונים במקרה שנפל החשמל:


פתרון א' - שבות דשבות לצורך מצוה או לצורך גדול[6]


הדלקת מכשיר בודד


מקרה א' – ראובן מצא בבוקר השבת ששכח לכוון את שעון השבת של הפלטה, כך שאין לו דרך לחמם התבשילים לסעודה (צורך מצוה[7]) –



  1. יורה לגוי להרים זיזים בשעון, כך שהפלטה תדלק רק עוד חצי שעה.



הסבר: הדלקת הפלטה אמנם כרוכה באיסור תורה של מבעיר, אך משום שאין הגוי גורם להדלקתה המיידית, ההדלקה העתידית נחשבת לגרמא[8], ודינה כאיסור דרבנן(וקיל הוא משאר שבותים, כדמשמע בשו"ע שלד, כב) – א"כ הו"ל שבות דשבות במקום מצוה.



  1. יש לאדם אורחים, וחייב שהפלטה תדלק באותו רגע, איך אפשר  – ראינו (שו"ע שז, ה) שמותר להורות לגוי לעשות מלאכה דרבנן לצורך מצוה. נחלקו אחרוני זמננו האם מותר לומר לגוי לעשות מלאכה דאו' בשינוי (שאז יורדת דרגתה לדרבנן).



הגריש"א אסר זאת (אשרי האיש, עמ' פח) והתיר רק אמירה לגוי במלאכות דרבנן בעצם, ולא במלאכות דאו' בשינוי[9]. לשיטתו, אין היתר לומר לגוי להפעילה מיד, אלא כפי שראינו לעיל שיורנו להרים זיזים בשעון השבת, כך שתדלק עוד כמחצית השעה. 


מאידך, הגר"ע יוסף (חזו"ע ג, עמ' תנז[10]) התיר. לשיטתו, יכול האדם להורות לגוי להרים זיזים כך שתפעל הפלטה מיידית או שיורה לו להעביר ל(1) בבורר התכניות בצד השעון, אך כ"ז בשינוי (במרפק, בגב האצבע וכדו')[11]. כך יהא שבות דשבות במקום מצוה.


מקרה ב' - חם מאוד ומצא שהמזגן/המאורר כבוי (צער גדול) –


ראינו שהדלקת המזגן (מכשיר שאינו כרוך בהדלקת חוטי להט), נתונה במחלוקת האם איסורה מדרבנן או מהתורה.


לגרשז"א ולגר"ע יוסף היא אסורה מדרבנן בלבד, א"כ, במקום צער גדול מותר לומר לגוי להדליקו, לשיטתם, הדבר מותר אף אם גורם להפעלתו המיידית. כפי שראינו לעיל, גם להולכים אחר הוראות הגרשז"א והגר"ע יוסף ראוי להורות לגוי לעשות בשינוי.


מאידך, לדעות החולקות החוששות לאיסור תורה בהדלקת מזגן יהא הדין כבפלטה, ויהא מותר לומר לגוי להרים זיזים בשעון השבת ע"מ שידלק עוד כחצי שעה, ובכה"ג אין צורך שיעשה בשינוי.


מה קורה אם נפל כל החשמל? בע"ה בשבוע הבא.


(פורסם באשכולות 424 # קרח תשע"ז)



 





 [1]סוגיה זו חשובה מאין כמוה, כיון שלא פעם ולא פעמיים בחיים נזקקים אנו לגוי בשבת.




 [2]בקושי משתמשים בה היום, כי צורכת הרבה חשמל, וכן מפיצה הרבה חום.




[3] כ"כ ביבי"א (א, או"ח יט, יד), וכן בחזו"ע (שבת ג, עמ' תלב), וכן פסקו רוב אחרוני זמננו (עי' ארחות שבת, ג, עמ' ס).




[4] כ"כ הרב אליעזר מלמד (פניני הלכה שבת יז, ב). מאידך, הרב ישראל רוזן (אמונת עתיך, עמ' 111, ניסן התשע"ו) כתב שאין זו דעת הרב קוק. זאת משום שאת"ל שסבר שיש בכך איסור הבערה, לפ"ז יהא אסור מהתורה להגביר זרם במכשירים חשמליים, והרי רוה"פ התירו(שש"כ לד, כח. צי"א ו, ו. יבי"א א, או"ח יט), ואין לאפושי פלוגתא בינו לשאר הפוסקים. והראיה, שאף תלמידו המובהק של הרב זצ"ל, הרב שאול ישראלי, נקט שמותר להגביר זרם.




[5] מש"כ בחזו"ע (שבת ג) וביבי"א (ז, לו) שהדלקת חשמל אסורה מדאו', התכוון הרב לנושא שעסק בו באותה תשובה – הדלקת מנורת להט שאסורה משום מבעיר.




 [6]נפסק בשו"ע (שז, ה. תקפו, כא) שמותר לומר לגוי לעשות איסור דרבנן לצורך מצוה או לצורך גדול (שבות א' – אמירה לגוי. שבות ב' – מלאכה דרבנן).




[7] לא כל דבר המענג את השבת נחשב צורך מצוה, אלא רק דברים בסיסיים לסעודה, כגון יין לקידוש, חלות לבציעה, תבשיל שהוא חלק עיקרי בסעודה (משנ"ב שכה, ס).




 [8]כ"כ הגרשז"א (מנח"ש א, יג) וביבי"א (ג, יח), וזו הדעה הרווחת, אך יש שחששו לאיסור תורה גם בכה"ג, והרוצה להחמיר ע"ע יאמר לגוי להרים זיזים בשינוי (כגון בגב האצבע, היינו עם הצפורן).




[9] כך נראה מדברי הגרש"ז אוירבאך שהסיק לאסור (שש"כ פ"ל, הערה מט הביא דבתחלה הגרשז"א התיר, אך מסוף דבריו נראה שחזר בו). ואין ראיה ממשנ"ב (שמ, ג) ומשעה"צ (תקפו, קכ) להתיר, כיון ששם עשיית המלאכה בשינוי גורמת לשינוי בתוצאה, והדבר ניכר, משא"כ בהדלקת חשמל בשינוי. ע"ע הליכות שבת לרא"י מלכה ב, עמ' קד.




 [10]וכ"מ ממשנ"ב שמ, ג; שעה"צ תקפו, קכ.




[11] אם אמרת לגוי בשינוי, והוא עשה כדרכו, עדיין מותר להנות ממלאכתו (שש"כ ל, הערה מו).



 

 

השיעור ניתן בכ"ז סיון תשע"ז

קוד השיעור: 7632

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

עיונים מעשיים בהלכות שבת
(זמן קיץ תשע"ז)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב אריה שטרן
הרב אריה שטרן
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב אריה שטרן
הרב אריה שטרן
ע K
הרב גבריאל סרף <br> ראש הישיבה
הרב גבריאל סרף
ראש הישיבה
ע 2 P