ישיבת כרם ביבנה

חזרת הש"ץ - לא רק בשביל עמי הארץ!

ר' איתן גרתי


האם ישנו צל צִלו של היתר לדבר במהלך חזרת הש"ץ?


ישנם אנשים החושבים - מכיון שחזרת הש"ץ בעיקרה נתקנה ע"מ שיצאו עמי הארץ ידי חובת תפילה, לכן אנשים שאינם מוחזקים (לפחות בעיני עצמם) כעמי הארץ יכולים אף לדבר במהלכה. עליהם שו"ע (או"ח קכד, ז) קורא "חוטאים, גדול עוונם מנשוא"[1]. לא מצאנו עוד ביטוי שכזה במקורותינו חוץ משל קין שעסק בשפיכות דמים[2]!


 


 


האם מותר ללמוד תורה במהלך חזרת הש"ץ?


אלו שבכל מקרה ילמדו בחזרת הש"ץ, עדיף שלא ימשיכו לקרוא, מוטב שיהיו שוגגין ולא מזידין (שבת קמח, ב). (תשובה זו נכתבה בבחינת "קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים, ב"מ קז, א. סנהדרין יח, א).


לדאבוני (!) לא מצאתי שום פוסק שיתיר זאת[3]. והסיבות כדלהלן:



  1.  אם חלק מהבחורים יפנו ללימודם, חיישינן שעמי הארץ ילמדו מהם שלא להאזין לש"ץ וח"ו יעסקו גם בשיחה בטלה (משנ"ב שם, יז בדומה לסח, א בהג"ה  וצ, יח בהג"ה)[4].

  2. גם לפי הקבלה "אין לערב תיקון בתיקון" (כה"ח קכד, טז בשם סול"ב).

  3. לעיתים מתפללים במנין קטן שאין תשעה העונים לברכות (ויודעים על מה עונים!), וקרוב תהיינה ברכות הש"ץ לבטלה (קכד, ד). בכה"ג, חובה מעיקר הדין להאזין לכל ברכות הש"ץ, מתחילתן עד סופן ולא רק לסיום הברכה (משנ"ב שם, יח).

  4. גם במנין גדול, כותב השו"ע (שם, ד) "לכן כל אדם יעשה עצמו כאילו אין תשעה זולתו", והסברה פשוטה – אם כ"א יסמוך על חברו, ימצא שבמקרים רבים לא יהיו תשעה המכוונים לברכות ועונים (שו"ת שמע שלמה ח"ב, סי' סט).

  5. אין להביא ראיה מרבנים או מאברכים שרואים אותם שלומדים...

  6. כל הנ"ל שייך אף באלו שאינם לומדים בפה אלא בהסתכלות בספר גרידא (כה"ח שם).



העצה היעוצה – להסתכל בסידור ולעקוב אחר הברכות (של"ה, הו"ד בשערי תשובה שם, ז).


בכל מקרה - גם אם מאן דהו תאב כ"כ ללמוד במהלך חזרת הש"ץ ואיננו מקשיב לנאמר לעיל, יזכור הוא להקשיב לסיום הברכה, וידע על מה עונה, כ"ז ע"מ שלא תהא אמן יתומה (משנ"ב שם, יז).


תפלות הימים הנוראים לעתים נמשכות זמן רב, ובפרט חזרת הש"ץ. וכי יבהה אדם ולא ילמד?


קיימא לן: "טוב מעט תחנונים בכוונה מהרבות בלא כוונה"[5] (שו"ע או"ח א, ד). יכול האדם בזמן זה להתבונן במעשיו, באישיותו, אם התקדם במשך השנה החולפת, אם המליך את השי"ת על עצמו.  זהו עניינם של הפיוטים בתפלה. כ"כ יכול לחשוב בליבו על דברי רמב"ם בהל' תשובה (ג, ג) "כשם ששוקלין זכויות  אדם ועוונותיו בשעת מיתתו כך בכל שנה ושנה שוקלין עוונות כל אחד ואחד מבאי העולם עם זכויותיו ביו"ט של ר"ה". זוהי גם עצה אחת היאך להשאר קשובים לחזן ולהתחבר למילות התפלה...


שנה טובה לכל עם ישראל!



(פורסם באשכולות 393 # ראש השנה תשע"ז)






[1] ועליהם קרא צי"א (כב, טז) "אשרינו ששמת חלקנו מיושבי ביהמ"ד ולא שמת חלקנו מיושבי קרנות" – יושבי קרנות, לא איירי ביושבים מחוץ לביהמ"ד על הברזלים, אלא אשרינו שאין אנו מהיושבים בתוך ביהמ"ד, אך בקרנו ומשוחחים על הא ועל דא. 




[2] עוד כותב שו"ע (קכד, ז) שיש לגעור באנשים הללו. ילקו"י (תפלה ח"ב, עמ' קעח) כותב שבימינו עדיף להסביר את חומר האיסור בנעימות לאחר התפלה בארבע עינים (או על דפי עלון זה...).




[3] אמנם משמעות ארחות חיים לרא"ש (יום א' אות יד) להתיר, כ"כ בשו"ת רמ"ע מפאנו (סי' קב) כתב שאין למחות בידם, מ"מ הסכימו האחרונים לאסור זאת. משנ"ב (שם, יז),כה"ח (שם, טז), אג"מ או"ח (ד, יט), הליכו"ע ח"א, עמ' קצא ועוד (הו"ד בילקו"י תפלה ח"ב, עמ' קעו) אוסרים.




[4] קשה לומר שבישיבתנו ל"ח לעמי הארץ כאלו שידברו... ועוד דהא השו"ע לא חילק כלל (שו"ת שמע שלמה ב, ט).




[5] כמובן שהמרבה בכוונה עדיף (משנ"ב שם, יב).



 

 

השיעור ניתן בכ"ח אלול תשע"ו

קוד השיעור: 7348

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר הלכתי בעניין חזרת הש"ץ (זמן אלול תשע"ו)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב אפרים רובינשטיין
הרב אפרים רובינשטיין
ע 2
הרב אפרים רובינשטיין
הרב אפרים רובינשטיין
ע 2
הרב אפרים רובינשטיין
הרב אפרים רובינשטיין
ע 2
הרב אפרים רובינשטיין
הרב אפרים רובינשטיין
ע 2
הרב אפרים רובינשטיין
הרב אפרים רובינשטיין
ע 2
הרב אפרים רובינשטיין
הרב אפרים רובינשטיין
ע 2
הרב אפרים רובינשטיין
הרב אפרים רובינשטיין
ע 2