ישיבת כרם ביבנה

האם בחור בישיבה מחויב להדליק נר שבת?

ר' איתן גרתי

מבואר בשו"ע (או"ח רסג, ו) שבחורים ההולכים ללמוד חוץ לביתם צריכים להדליק נר שבת בחדרם. להוי ידוע, בכל החדרים שאדם משתמש בהם בשבת נצרך אור (ע"מ שלא יכשלו), אך הברכה יכולה להיות באחד משני המקומות העיקריים בשימושם, מקום האכילה ומקום השינה (במקרה שאוכלים אצל מישהו וישנים בחדר מיוחד).


מקום האכילה (חדר האוכל) - בישיבתנו אחד מהבחורים מדליק נרות שבת בשביל כל בני הישיבה[1].


מקום השינה (חדרי הפנימיה) – ודאי שצריך אור מסוים בחדר (מדין חובת הבית, עיין ביאוה"ל רסג, ח ד"ה בחורים), א"כ בכ"מ כדאי שאחד מחברי החדר ידליק את אור החשמל לכבוד שבת! השאלה אם אפשר לברך עליו: נראה שנוהג העולם לא לברך כיון שמסתמכים על ההדלקה במקום האכילה (מנוח"א ח"א ד, יב. פסק"ת רסג, כד), מאידך הרוצה להדליק בברכה ודאי יש לו על מי לסמוך [אול"צ ח"ב עמ' קסה (בזמן שהחדר בבית אחר), שש"כ מה, יא (עיין שם בלשונו), חזו"ע שבת ח"א, עמ' רב].


ש. הישיבה לא מרשה להדליק נרות שמן / שעוה בחדרים (שכמובן הם הראשונים במעלה), א"כ האם ניתן להדליק את תאורת החשמל ולברך עליה (למי שנוהג לברך בישיבתנו ע"פ הנ"ל)?



  • עדיף לברך על פנס בעל נורת להט (לא 'לֵדים'), כך יוצא ידי דעת רובם המוחלט של הפוסקים - מכיון שכוחו צבור בתוכו, דומה הוא לנר שבת המקורי – נר, שמן ופתילה (אול"צ ח"ב עמ' קע, שש"כ מג, הערה כב בשם הגרשז"א)[2].

  • במידה ואין – יברך על נורת להט המחוברת לרשת החשמל הכללית. לרוה"פ בהדלקתה בשבת מתחייבים עליה משום מבעיר, א"כ דומה היא לנר – בית יצחק (יו"ד ח"א סי' קכ), יחו"ד(ה, כד).[3]

  • במידה ואין – יברך על פלורסנט, דמי הוא לנר כיון שבעת הדלקתו ישנן שתי הצתות מצדיו, שמתחילות את התפשטות הגז (מנוח"א ח"א כד, ד)[4].



ש. ידוע שבנות אשכנז מקבלות שבת בהדלקת הנרות, כך שנאסרות ממלאכה לאחר ההדלקה (רסג, י), האם גבר שמדליק (כבן-ישיבה) גם מקבל בהדלקה?


ת. גבר אינו מקבל בהדלקה (משנ"ב רסג, מב), א"כ גם הגברים האשכזים עליהם לברך ורק אח"כ להדליק (ע"מ שיהא עובר לעשיתן). אם מדליק זמן מופלג לפני שקיעה (כחצי שעה ויותר) בכ"מ מחויב הוא לקבל שבת בהדלקתו, ואז ידליק תחלה (שו"ע רסג, ד).


[עצה הקשורה יותר להדלקה בבית: טרם הדלקת נרות, ראוי שיכבו את אורות החשמל, האשה תברך ותדליק (או תדליק ותברך לבני אשכנז), לאחר מכן ידליק הבעל (או היא תדליק אם לא קבלה בהדלקה) את החשמל. אז נוכל לברך בשופי על הנרות, משום שניכר אורם בזמן הברכה וההדלקה (מנוח"א ח"א ד, ו. חזו"ע ח"א עמ' רטו). המדליקים נרות שבת בזמן שאור החשמל דולק, אכתי עושים כדין.]



(פורסם באשכולות 391 # כי תצא תשע"ו)





[1] לכאורה היה צריך להשתתף בפרוטה בנרות הישיבה כדמצינו בשו"ע (רסג, ז) – אך בישיבות אין צורך: כל התלמידים סמוכים על שלחן הישיבה והרי הם כבני בית, כ"כ שכר הלימוד מהוה השתתפות בעלות הנרות.




[2] ישנם האוסרים להדליק נר שבת בכל תאורה חשמלית(אף בפנס) משום שאינה נר, שמן ופתילה. כ"כ האוסרים להשתמש בחשמל בשבת, ודאי שיאסרו לצאת ידי חובת הדלקת נר שבת בתאורת איסור. אך רוה"פ לא חיישי לשיטתם.




[3] אול"צ (שם) וגרשז"א (המובא בשש"כ שם) חולקים וסוברים שלא מועילה הדלקה בנורות המחוברות לתחנת החשמל, זאת משום שהדלקה זו לא נחשבת שבאה מכח האדם, אלא הזרם הוא שמחדשה כל הזמן.




[4] האם מותר לברך על הדלקת נורת לֵד? י"א שמותר כיון שכל מה שנקרא בלשון בנ"א 'אור' הרי הוא בכלל נר שבת, וי"א דאסור כיון שאין הפעלתו כרוכה בהבערה אלא ה"ה אלקטרודות שנעות מהר ומדמות אור. בכ"מ אין הדבר כ"כ פרקטי בישיבתנו.



 

 

השיעור ניתן בי"ג אלול תשע"ו

קוד השיעור: 7291

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר בהלכות שבת (זמן אלול תשע"ו)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב אריה שטרן
הרב אריה שטרן
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב אריה שטרן
הרב אריה שטרן
ע K
הרב גבריאל סרף <br> ראש הישיבה
הרב גבריאל סרף
ראש הישיבה
ע 2 P