ישיבת כרם ביבנה

יישוב ליהודים בלבד

ר' דניאל סגרון


לפני כעשרים שנה, הקימה הסוכנות היהודית יישוב בשם 'קציר'. בני הזוג אדל ואימאן קעדאן, ערבים תושבי באקה-אל-גרבייה הסמוכה, פנו בבקשה להצטרף ליישוב הזה כדי לשפר את איכות חייהם. אך המוסדות הציוניים - הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית והקרן הקיימת לישראל – טענו שהיישוב מיועד ליהודים וסרבו לקבל את בני הזוג. כמובן פנתה משפחת קעדאן לבג"ץ, שבהרכב מורחב, בראשות נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק, קבע שהסירוב לקבל את בני הזוג נוגד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ולפיכך דינו להידחות.


נשאלת השאלה – מה דעת ההלכה בעניין? האם לפי ההלכה ברק צדק או טעה? על פניו, שאלה זו תלויה בשאלה הכללית של מגורי גויים בארץ, וכידוע הרב הרצוג זצ"ל כתב (מובא בתחומין כרך ב', עמוד 173), על פי דברי הרב קוק (משפט כהן, סימן נח), שאין איסור למכור דירה למוסלמי מכיוון שהוא לא עובד עבודה זרה[1]. לפני חמש שנים התעורר שוב הפולמוס בעניין, וכתב אז הגאון הרב יעקב אריאל:


אין בדברים הבאים שום רעיון חדש. הכל כבר נשקל מכל צדדיו ע"י הרב הראשי לישראל עם קום המדינה, הגריא"ה הרצוג, שהיה מגדולי התורה בעולם. במקביל לחוכמתו הגדולה בכל מרחבי התורה, היה גם פיקח בהוויות העולם וידע לשקול את פסיקותיו בהתחשב במציאות המורכבת בה אנו חיים. אומנם דבריו נכתבו לפני קום המדינה, אולם הוא אומר במפורש שלדבריו יש תוקף גם עם קום המדינה. כי לדעתו קיום המדינה יהיה תלוי, גם בעתיד הנראה לעין, בתמיכת אומות העולם. זו ראיה שלמה של תורת ה' תמימה משיבת נפש. אנו הולכים בעקבותיו[2].


על פי זה לכאורה יוצא, שגם לפי ההלכה יש מקום לסמוך על דעתו של הרב הרצוג ולמכור בתים לגוי וממילא לא צודקת הסוכנות שסירבה למכור בית למשפחת קעדאן וצדק השופט ברק שקיבל את עתירתה של המשפחה.


אך באמת רב המרחק בין המקרים ובין האישים. יש לשים לב שהמניע של הרב הרצוג והרב אריאל הוא לא ערך מערבי על פיו יש שוויון בין ישראל לעמים ולכן אל לנו לעשות אפליה. ברור לגמרי מהרב הרצוג שלו הוא היה יכול לאסור על מכירת דירות לגוי ללא שום בעיות, ולא הייתה שום שעת הדחק או שום צורך בעניין, הוא לא היה חולם להתיר דבר שכזה. מבחינה משפטית טהורה אין ספק שמדינת העם היהודי, מדינתו היחידה והקטנטנה כל כך, רשאית לבנות יישוב ליהודים בלבד, כמו שרצו ראשי המוסדות הציוניים, ההסתדרות, קק"ל והסוכנות. ההיתר של הרב הרצוג מבוסס על שיקולים של דעת הדחק ולפי הרב אריאל הוא אף חשש לפיקוח נפש (כנראה כעין מה שהורו האגרות משה וש"פ לחלל שבת על גוי כי אם נימנע מכך הדברים יתפרסמו בעולם במהרה, בוודאי בעידן התקשורת הגלובלית, ותיווצר סכנה מוחשית ליהודים בעולם), לכן קיים הבדל תהומי בין הפסק של ברק לבין הרב הרצוג, שמבחינה ערכית היה פוסק לא למכור ורק מחששות מעשיים שונים הורה מה שהורה.


זאת ועוד: נראה לי שאף מבחינה משפטית טהורה לו היישוב היה מגיע ממניעים דתיים ברק היה צריך, גם לפי תפיסתו המשפטית, לפסוק שהסירוב של היישוב מוצדק! במשפט מקובל להבחין בין 'אפליה' האסורה לבין 'הבחנה' המותרת. אם אני לא מקבל ילד לבית ספר בגלל שזהו בית ספר למחוננים והוא לא מחונן אין כאן אפליה, אך אם איני מקבלו בשל צבע עורו יש כאן אפליה. כלומר אם יש סיבה טובה, לא רק על רקע גזע וכיו"ב, להבחין בין אדם לאדם אין בכך שום מניעה משפטית.


משכך, יישוב דתי שיבוא ויאמר אני מחויב לחז"ל שהם גזרו הרבה הרחקות מגויים מחשש שמא נתערב בהם. הם אסרו אפילו לאכול את הלחם שלהם. אסרו כל מיני קירבה כדי שלא נבוא להתבולל. מבחינתי, כיישוב דתי, ההלכה היא הערך העליון בחיי ואני חושש שמגורי גויים ביישוב יגרמו להתבוללות או להשפעה קלוקלת אחרת, השפעה ממנה חכמינו, על פיהם אנו חיים, חרדו עד למאד.


לדעתי, עצם הטענה הזו כבר מסיטה את המישור מההיבט של האפליה אל עבר הבחנה קבילה לחלוטין. לכן אם דנים מבחינה משפטית טהורה, בלי לשקלל דעת קהל עולמית וכיו"ב, אזי לא רק שלפי משפט התורה אין שום מניעה להקים יישוב ליהודים בלבד, אלא אף לפי המשפט הישראלי אם היישוב יבוא בשם ההלכה, שדואגת כל כך למנוע קירוב בין יהודים לגויים, אי אפשר לבטל את דבריו כי הסיבה שהוא מעלה הופכת את טענתו מאפליה להבחנה, ולכן מבחינה משפטית הוא צודק לחלוטין. יוצא שלו היישוב היה בא בשם טיעון של השפעה קלוקלת ברק היה צריך לאשר את סירובו, גם לפי תפיסתו המשפטית שלו[3].


בוודאי שגם לפי טעמי הרב הרצוג, אם המוסדות הציוניים כולם, המעורים במתרחש ויודעים לשקול את טובת העם והארץ, סבורים שאין שום מניעה להקים יישוב ליהודים בלבד ולא תיגרם מכך שום סכנה, אין שמץ של מניעה – הלכתית, מוסרית או משפטית – להקים יישוב של יהודים בלבד[4].



(פורסם באשכולות 373 # צו פורים תשע"ו)



 





[1] אמנם יש לציין, שבפתיחת המאמר מציין עורך תחומין שאת הדברים הללו לא הדפיס הרב הרצוג אלא זה נמצא בעזבונו ו"לא ברור אם התכוון לפרסם דבריו ולא הספיק, או שמסיבות שונות הדברים עדיין לא היו מוכנים להדפסה". עוד יש לציין, שהרב קוק לא סמך על טעם זה לבדו אלא צירפו לטעמים נוספים והרב הרצוג כתב "ואע"פ שהגאון ז"ל לא סמך על זה בלבד וצירף לזה עוד תנאי של מכירה לזמן מכל מקום זהו עיקר אצלו ומכיוון שמסתבר שהעמידה על אפליה זו יכולה היא שתסכן את סיכויינו להשגת המדינה היהודית או לגרום הרס אחר כך ח"ו יש לסמוך על הדעה המקלה". אך הרב איתם הנקין הי"ד (כתב העת 'המעיין' ניסן תשע"ה) טען שלא משמע כך מדברי הרב קוק שזהו טעמו העיקרי, וכתב שכך מתבאר ממכתב של הרב קוק שנדפס לאחרונה, עיין שם באורך.




[2] וביאר הרב אריאל: "מדינת ישראל התחייבה כלפי תושביה וכלפי העולם כולו להיות מדינה יהודית ודמוקרטית שבה יש שווי זכויות לכל אזרחיה. היא אינה רשאית אפוא עפ"י חוקיה לאסור מכירת קרקעות לנוכרים. התחייבות זו מאפשרת למדינה להיות מוכרת ע"י העולם כמדינה דמוקרטית ומתקדמת. הפרת הבטחה זו עלולה להוציא את המדינה ממסגרות בין-לאומיות ולהופכה למצורעת חלילה. היא תוקע מעל כל במה אפשרית ושונאינו ינצלו זאת במלוא עוצמתם. דיינו בעמידתנו האיתנה מול העולם כולו ברחבי יהודה ושומרון, ואין להוסיף על כך ולתת חרב ביד שונאינו להורגנו. אין למדינה כוח לעמוד לבד מול כל אומות העולם. (דרום אפריקה, שמצבה הכלכלי היה טוב לאין ערוך משלנו, לא יכלה לעמוד בלחץ הבין-לאומי ובסנקציות שהוטלו עליה. והשלטון נמסר למקומיים). לדעת הרב הרצוג זהו שיקול של פיקוח נפש שמותר בגללו לעבור על איסור לא תחנם".


 




[3] אמנם היה אפשר לומר שברק לשיטתו. בשנת 1994 חיילת בשם אליס מילר עתרה לבג"ץ כנגד סירובו של צה"ל להוציא אותה לקורס טייס. צה"ל טען שלהכשיר טייסת לא משתלם לו מבחינה כלכלית, מכמה סיבות. הנשיא ברק מיודענו פסק ש'זכויות אדם עולים כסף' והורה לצה"ל לקבל נשים לקורס טייס. לצערנו, ברק לא זכה ללמוד אצל הרב בוכריס שהיה מסביר לו, במשל האוטובוס הנפלא, את ההבדל בין סימן לסיבה. ברק חשב שהטיעון הכלכלי שהעלה צה"ל הוא סיבת האפליה ולכן רצה לפתור את הבעיה בכסף, אך הוא לא הבין שעצם העובדה שזה עולה לצה"ל כסף מוכיחה, מהווה סימן, שאין כאן אפליה אלא הבחנה וממילא אין כאן שום פגם משפטי. לפי שיטה זו של ברק, לפי טעות זו של ברק, הוא היה יכול לפסוק לכאורה שגם ליישוב דתי שבא בטענות הגיוניות לחלוטין אין היתר לפגוע ברוממות ערכי הדמוקרטיה הליברלית ועליו לוותר על ערכיו למען אלוהי השוויון, כמו שצה"ל צריך להשיל מכספו למען אותו אל מסתורי. אך נראה יותר לדון את ברק לכף זכות, ולומר שגם הוא מבין שיש הבדל בין כסף שניתן להשקיע אותו כדי למנוע 'אפליה' לבין פגיעה ממשית בערכים חשובים לציבור הדתי, שהליברליות חייבת להכיל את השיגעונות שלו כמו שהיא מכילה כל סטייה אחרת, שאותם אי אפשר להמיר בשום הון ולכן מבחינה משפטית צודק היישוב שאין זו אפליה אלא הבחנה.




[4] בנושאים שכאלו אי אפשר לדון רק מבחינה הלכתית. אי אפשר להתעלם מהשאיפה המוצהרת של הערבים להשתלט על כל מדינת ישראל. בתחילה הם ניסו לעשות זאת במלחמות בהם ניסו להשמידנו, אך משהבינו שצה"ל חזק מהם הם פנו לדרך של 'כיבוש זוחל' - התיישבות איטית ושקטה בצפון, שעומד להפוך לרוב ערבי, בנגב, שהולך ונעלם לנו מהידיים, בירושלים הבירה, בה תיאורטית הערבים יכולים כבר מחר להעמיד ראש עיר ערבי, ביו"ש, שם הם בונים בלי אישורים כשליהודים יש הקפאה, ובשאר הערבים המעורבות אליהם הם חודרים יום-יום בחסות כללי התקינות הפוליטית. אי אפשר לנתק את השאלה הזו ממלחמת הדת המתחוללת מול היהדות לאסלאם, אי אפשר להתעלם מהנתונים הקשים של יד לאחים ושאר הארגונים מסוג זה על הכמויות האדירות של בנות ישראל שמתפתות ללכת אחרי צעירים ערבים, חייכנים ואדיבים מבחוץ ואכזריים רעי לב מבפנים, ובכך אובדים מהעם היהודי. גם הרב הרצוג כותב "מובן מאליו שזה לא נאמר על מכירה באקראי אבל אם תהא נשקפת מצד זה סכנה של נישול ישראל מקרקע א"י חייבת המדינה לעשות הגבלות מיוחדות". נראה לי פשוט, שבמצבנו כיום מול הערבים אנו בסכנה גדולה, קיומית, להמשך האחיזה במדינת ישראל ולכן גם אם כלפי חוץ הרבנים לא יכולים לאסור על מכירת דירות לגוי מכל מיני שיקולים, מחילול ה' ועד חשש סכנת נפשות בשל אנטישמיות, לנו חייב להיות ברור שלפי רוח ההלכה מי שמוכר או משכיר דירה לערבי גורם המון נזק לעם ישראל, לתורתו ולארצו.



 

 

השיעור ניתן בי"ג אדר שני תשע"ו

קוד השיעור: 7055

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב זלמן נחמיה גולדברג
ע P
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב זלמן נחמיה גולדברג
ע P
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב זלמן נחמיה גולדברג
ע P
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב זלמן נחמיה גולדברג
ע P
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב זלמן נחמיה גולדברג
ע P
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב זלמן נחמיה גולדברג
ע P
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב זלמן נחמיה גולדברג
ע 2 P