ציונות דתית מהי? | חלק א' – שלוש השקפות עולם

ציונות דתית מהי? | חלק א' – שלוש השקפות עולם

הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה


ג' השקפות שונות רווחות בדורות האחרונים ביחס למדינת היהודים. ניתן לכנותן בלשון המדוברת: השקפה ציונית, ציונית דתית וחרדית.


ההשקפה הציונית שנוסדה ע"י הרצל ונורדאו אומרת, שאנו עם ככל העמים, הטבע האנושי שואף שלכל עם תהיה מדינה משלו (נצח ישראל פ"א) בה יחיה חיי עם באופן חפשי, כשהוא בלבד אחראי לגורלו, ולא משועבד למרות אחרת. השקפה זו תבעה בעיקר מקום מקלט בטוח לעם היהודי, והיא התעוררה כתוצאה מהפוגרומים והאנטישמיות שרווחו במזרח אירופה, ולבסוף גם במערבה, כשהביטוי החריף לכך היה משפט דרייפוס, שעורר את הרצל, משום שההמון לא צעק "מוות לדרייפוס", אלא "מוות ליהודים".


להשקפה זו שתי השלכות יסודיות.


א. אם הרעיון הוא מקום מקלט בטוח, הרי שאפשר להמיר את א"י באוגנדה. והרצל התאכזב מאוד כשגילה שדווקא הנציגים מרוסיה, שלכאורה את בעייתם הוא בא לפתור, התנגדו בתוקף לרעיון, ודרשו רק את א"י, לבסוף הבין שטעה וחזר בו.


ב. מה שנוגע בעיקר לימינו, שהמטרה הושגה, ישנה מדינה משגשגת, יש צבא חזק, לכאורה יש מקום מקלט בטוח, והפועל היוצא מכך, שמכאן ואילך מופנה המרץ למימוש עצמי, חומרנות ונהנתנות. מכאן ואילך יש הפניית עורף למושג הלאומיות והכל הופך יותר ויותר ענין אישי, פרטי.


לעומת השקפה זו באה ההשקפה החרדית, הטוענת שהציונות והלאומיות היא מזימה להחלפת התורה באידאל חדש של לאומיות העומד לרשת את התורה. לטענתם, אין לנו כל ענין להיות עם ככל העמים, ובראש סדר העדיפויות שלנו היא התורה ומצוותיה. אין לנו עניין במדינה עצמאית, ואין אנו זקוקים לחקות את אומה"ע. תורה ניתנה במדבר כדי ללמדנו שאין אנו כבולים למקום מסוים, ועם ישראל חי אלפיים שנה בלא מדינה, וכן ימשיך עד בא הגואל.


מכאן אפשר להבין את ההתנגדות שהביעו חרדים בסוף מלחמת העולם השניה, למאמצים שעשו מנהיגי הציונות החילונית, והרב קוק זצ"ל, להשפיע על ממשלת אנגליה להכריז את הכרזת בלפור.


ראשי הארגונים היהודיים פרסמו בטיימס הלונדוני באייר תרס"ז גילוי דעת. "יהודים משוחררים... נעדרים שאיפות פוליטיות נבדלות... כינונה של הישות הלאומית בפלשתינה המבוסס על הרעיון של בית לאומי, בהכרח יגרור בעקבותיו החתמה של כלל היהודים כזרים בכל מושבותיהם... אנו יהודים בריטים בני דת משה, וכאלה הם היהודים בכל העולם. בני דת אנו ולא בני לאום, ולכן אין לנו צורך במדינה משלנו, טוב לנו במקומותינו."


על כך כ' הרב את גילוי הדעת שלו ע"ד הבגידה הלאומית המודפס באיגרות ח"ג עמ' ק"ו. הרב טען שזו היא בגידה לא רק בעם ישראל אלא באנושות כולה. כיון שחסרונה של א"י תעכב את התפתחותה של האומה הישראלית, וממילא של כל האנושות כולה. אלפי תגובות הגיעו לטיימס, והעיתונות הכתירה זאת "כמרד יהודי של עם שלם נגד מנהיגיו".


כשטען אחד מחברי הפרלמנט כי היהדות אינה לאום אלא דת, קם אחד הצירים ושאל "מי לדעת חברי המכובד מוסמך יותר לפסוק בשאלה זו, הלורד סוויטלינג או הרב קוק?" קרנה של המנהיגות הרשמית של יהדות בריטניה ירדה פלאים.


בחלקים רבים מהיהדות החרדית רווחת השקפה זו עד היום. נטייתו של הרב מבריסק זצ"ל היתה לברוח מכל הכרה ומכ"ש השתתפות בהנהגת הישוב. בדור שאחריו, כשקיבל הרב שך זצ"ל את ההנהגה, שינה את הגישה. מכאן ואילך המגמה היתה ליתר מעורבות ורכישת עמדות לטובת הציבור החרדי, אך לא כחלק מהנהגת המדינה.


ביטוי להשקפה זו היא ההחלטה הקיימת עד היום, שאמנם מצטרפים לקואליציה, אך לא במדרגת שרים אלא סגני שרים. משמעות הדבר שאיננו שותפים להכרעות מדיניות וצבאיות, אלא עוסקים בדברים המסייעים למגזר שלנו.


וההשקפה השלישית היא הנתפסת כהשקפה אמצעית, פשרנית - הציונות הדתית, שמשמעותה לכאורה גם חרדית וגם ציונית. היינו, איננו מוותרים על שום סעיף בשו"ע, אך יחד עם זאת איננו רואים פסול בהקמת מדינה שתהיה מקום מקלט ליהודים. על השקפה זו נרחיב אי"ה בפעם הבאה.



(פורסם באשכולות 376 # אמור תשע"ו)


(קישור למאמר השלם)

 

 

השיעור ניתן בד' אייר תשע"ו

קוד השיעור: 7047

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר ליום העצמאות (זמן קיץ תשע"ו)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב גבריאל סרף <br> ראש הישיבה
הרב גבריאל סרף
ראש הישיבה
E
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
E
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
E
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
E