ישיבת כרם ביבנה

ניסים גדולים דרך סתר

איתיאל סופר

חלק ניכר מפרשתנו מוקדש לסיפור נס קריעת ים סוף. באותה שעה שעמדו ישראל לפני הים, כאשר המצרים רודפים אחריהם, מתארים חז"ל את ישראל כ"יונה שברחה מפני הנץ ונכנסה לנקיק הסלע, והיה נחש נושף בה. אם תיכנס לפנים – הרי הנחש, ואם תצא לחוץ – הרי הנץ. כך היו ישראל דומים באותה שעה - הים סוגר ושונא רודף" (מכילתא דויהי בשלח, ב). עם העיון בפשטי המקראות ובדברי רבותינו, השאלות צפות מאליהן:



  1. אמרו חז"ל (ערכין טו ע"א) שישראל שבאותו הדורו היו מקטני אמנה, שכך כתוב בתהלים (קו, ז-ח) "וימרו על ים בים סוף, ויושיעם למען שמו". אמרו ישראל: "כשם שאנו עולים מצד זה – כך מצרים עולים מצד אחר". ניתן לדייק זאת גם מהכתוב בפרשתנו: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם: וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה' וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ" (יד, ל-לא) – אימתי האמינו בה'? רק כאשר ראו את מצרים מת על שפת הים. מכאן, שקודם לכן, גם בשעת הליכתם בתוך הים ביבשה – עדיין לא האמינו. דברים אלו מופלאים: עם שראה את כל הניסים הגדולים שה' עשה להם במצרים, ועתה חוזים בעיניהם בנס קריעת הים, כיצד אינם מאמינים עדיין בה'?

  2. עוד יש לשאול: כיצד נכנס במצרים כזה שיגעון, להיכנס אחרי עם ישראל לתוך הים? האם לא למדו לקח מעשרת המכות? הלא הם רואים שה' עושה נס פלאי כל כך לעם ישראל, וכיצד לא חששו שהים ייסגר עליהם?

  3. השאלה היסודית יותר היא: לשם מה היו ישראל צריכים לעבור בים סוף? כל מי שמכיר את מפת האזור יראה שאין שום צורך לחצות את ים סוף כדי להגיע לארץ ישראל, שכן אפשר ללכת על קו החוף של ים סוף - דרך איתם, מדבר שור וכו'.



והנה, רגילים העולם לחשוב, כי ישראל חצו את הים מצד לצד (כמו מעבר הירדן בכניסה לארץ), אולם כאשר נעיין בדברי רבותינו הראשונים נראה שהם הבינו אחרת. התוספות במסכת ערכין (שם, ד"ה כשם) כותבים: "ישראל לא עברו הים לרחבו מצד זה לזה, שא"כ היו ממהרים ללכת אל א"י, אלא רצועה אחת עברו בים לאורך הים עד שפנו למדבר לצד אחד, כי לא היו יכולין ללכת מכל צד אם לא יעברו הים, ומצרים היו להם מימינם ומשמאלם. לפיכך עברו הים רצועה אחת, עד שפנו למדבר מצד אחד, וזה 'כשם שאנו עולין מצד זה' ובאנו למדבר - 'כך מצרים עולין מצד אחר' מן המדבר, וירדפו אחרינו וישיגו, כי סבורים שלא יעברו המצריים בים אלא יבאו מצד אחר". כך פירשו פרשנים רבים נוספים (מדרש תנחומא; לקח טוב יד, יז; ראב"ע יד, כט; חזקוני שם, כב; רד"ק שופטים יא, ט ותהלים קלז, יג; רמב"ם בפיה"מ אבות ה, ד ועוד), שעם ישראל עברו בצורת קשת ונכנסו ויצאו מאותו צד (יש אפשרות אחרת, מעט שונה, ואכמ"ל). לכן חששו ישראל שמא מצרים ימתינו להם ביציאתם מן הים בזרועות שלובות, והם יצאו הישר אל תוך מלתעותיהם של המצרים.


בזה רצו התוס' ליישב מדוע היו 'קטני אמנה', אבל לכאורה התמיהה עומדת בעינה: גם אם אינם מבינים מדוע ה' מוליך אותם דרך ים סוף, וחוששים שהמצרים יבואו מצד אחר ולא ייכנסו לים, מ"מ נס קריעת הים הוא כ"כ פלאי ומיוחד, והיה עליהם להבין שה' נלחם להם במצרים!? כמו כן נותרה השאלה על המצרים – מדוע נכנסו אחרי בני ישראל?


כדי להבין זאת יש להקדים. כידוע, ישנם שני סוגי ניסים: נס גלוי ונס נסתר. ההבחנה בין נסים נסתרים לנסים בדרך הטבע: נס גלוי - אין שום ריאקציה בחוקי הטבע שיפעלו בדרך זו (למשל: להפוך מים לדם). ואילו נס נסתר הוא רצף התרחשויות, שכל אחת מהן אפשרית לפי חוקי הטבע, אבל העיתוי (התזמון) של כל אחת מהן, והופעתן יחד בסדר מסוים - גורמים לשינוי ניכר במצב נתון (למשל: נס פורים – 'במקרה' ושתי מסרבת למלא אחר הוראות המלך, 'במקרה' אסתר נבחרת מכל הנערות, 'במקרה' שני סריסי המלך מבקשים לשלוח בו יד, 'במקרה' מרדכי שומע ומספר למלך, 'במקרה' חרבונא מעיר למלך על העץ שעשה המן למרדכי וכו'.)


את קריעת ים סוף, רגילים העולם לתפוס כ"נס גלוי", אבל לאמִתו של דבר, כאשר נקרא את הפסוקים ככתבם - למתבונן מהצד לא היה נראה כלל שיש כאן נס! מפשט הפסוקים עולה, שנס קריעת ים סוף היה שהמים קפאו. הלא כך נאמר: "וַיּוֹלֶךְ ה' אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם" (יד, כא). במילים אחרות: הרוח הקפואה שנשבה כל הלילה גרמה להקפאת המים, ולאחר שהמים קפאו הם התבקעו, וכך יכלו ישראל לעבור. וכן בשירת הים: "וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם" (טו, ח). לכן, המצרים היו בטוחים שזו 'תופעת טבע', ומיד נכנסו גם הם. אלא שכאשר הם נכנסו ה' גרם ל'תופעת טבע' הפוכה – "עַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן" (יד, כד) – חימום המים עד שנמסו והטביעו את המצרים, "נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם" (טו, י).


אם כן, הגדרת נס קריעת ים סוף היא נס נסתר. המדקדק בלשון רבותינו ימצא את הדברים בפירוש בלשון הראשונים (ראב"ע יד, כט; רשב"ם שם, כא; רמב"ן שם, רלב"ג בראשית ה, לב; ספר החינוך, מצוה קלב, משרשי המצוה; דרשות הר"ן, סוף דרוש יא, ועוד). מעתה מיושבות כל השאלות, ויש לנו מבט חדש על כל נס קריעת ים סוף. אותם 'קטני אמנה' לא ראו את קריעת הים כ'נס', וה' פעל בדרך של נס נסתר כדי "למשוך" את המצרים אחרי בני ישראל אל תוך הים. הכל נעשה בצורה כזו, כדי שהמצרים "יפלו בפח"; כאשר ראו שעם ישראל נכנס לים, בעוד שהדרך לארץ ישראל אינה עוברת דרך שם - היו בטוחים שישראל תעו בדרך, ונכנסו גם הם אחריהם אל תוך הים בלי חשש, משום שלא ראו שום 'נס' אלא תופעת טבע.


נסים נסתרים אינם פחותים מהנסים הגלויים. "ידוע הדבר בינינו ואצל כל חכם, כי ניסים גדולים אשר יעשה האל אל בני אדם בטובו הגדול לעולם יעשם דרך סתר, ונראים הענינים נעשים קצת כאילו הם בדרכי הטבע ממש או בקרוב לטבע, כי גם בנס קריעת ים סוף, שהיה נס מפורסם, כתוב שם 'ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים', והמשכילים יבינו כי ענין סתר זה למעלת האדון ושפלות המקבל". כך ראו ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים, "ויאמינו בה' ובמשה עבדו". "שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכולם נסים, אין בהם טבע ומנהגו של עולם" (רמב"ן, סוף פרשת בא).


(פורסם בעלון אשכולות 364 - בשלח תשע"ו)

 

 

השיעור ניתן בי"א שבט תשע"ו

קוד השיעור: 6848

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר לפרשת בשלח (זמן חורף תשע"ו)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב בן-ציון אלגזי
הרב בן-ציון אלגזי
ע 2
הרב בן-ציון אלגזי
הרב בן-ציון אלגזי
ע 2
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
ר' אהוד שלמה פיקסלר
ע K
אבי אורגלר
ע K
ר' דור חי דוייב
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב משה אמסלם שליט"א
ע K