ישיבת כרם ביבנה

חסידות בעת המסחר?!

ינון אברמשוילי


פרשתנו מספרת באריכות רבה על שליחותו של אליעזר, עבד אברהם, לחרן. חז"ל (מובא ברש"י בפרשתנו כד, מב) עומדים על כך, שהתורה חוזרת על סיפורו של אליעזר פעמיים (פעם אחת בשעת התרחשות הדברים ופעם שנייה כשהוא מגולל את קורותיו לפני משפחתה של רבקה), ואילו יסודות תורה רבים לא ניתנו אלא ברמז. מכאן למדו חז"ל: "יפה שיחתן של עבדי אבות... מתורתן של בנים".


דברים אלה של חז"ל דורשים הסבר: איך ייתכן לומר שסיפור שליחותו של עבד אברהם יפה יותר מהתורה הקדושה?! הרי אפילו לגבי התורה עצמה ידוע, שאף שגם האבות למדו תורה, תורתם היא בדרגה נחותה לעומת התורה שניתנה במעמד הר סיני - וכאן אומרים ש'שיחה' בלבד של "עבדי אבות", בעניינים גשמיים רגילים, יפה יותר "מתורתן של בנים", מהתורה שניתנה בסיני?!


הדבר יובן על פי המבואר בתורת החסידות (אור התורה לאדמו"ר הצמח צדק), בעניין ההבדל (כביכול) שבין 'שיחה' ל'תורה' אצל הקב"ה.


 'תורה' - היא התורה והמצוות שנתן לנו הקב"ה, אך ישנה לפניו גם 'שיחה', כפי הנאמר בפיוט תפילות ראש השנה ויום הכיפורים: "הוא שח - ויהי". עשרת המאמרות בהם ברא הקב"ה את העולם נחשבים 'שיחה' לגביו, משום שהעולם כולו הוא בבחינת אין ואפס לגבי ה', ולא תופס שום מקום - וממילא העיסוק בבריאת העולם הוא בבחינת 'שיחת חולין' אצלו.


אלא ש'שיחה' זו של הקב"ה צריכה להתקיים בכל רגע ורגע, שכן אם הקב"ה לא יוסיף לברוא ולקיים את העולם בכל רגע מחדש, לא יהיה לו קיום (מבואר בארוכה בשער היחוד והאמונה לאדמו"ר הזקן), וכפי שאנו אומרים כל יום בסוף ברכת 'יוצר': "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית". כדי שהקב"ה יאמר את ה'שיחה' ויקיים את העולם, צריך העולם להיות זכאי לזה ולפעול בדוגמת פעולת ה'שיחה' של הקב"ה.


ומה הכוונה?


את המשנה באבות (ה, ב) "דע מה למעלה ממך", מבאר המגיד ממזריטש (אור תורה להרב המגיד קיב, ב): דע, שכל מה שקורה למעלה, הוא "ממך" - תוצאה של מעשיך ופעולותיך.


וכך גם בענייננו, אם רצוננו שהקב"ה יתלבש בבחינת 'שיחה' ויקיים את העולם, עלינו לפעול גם כן בכיוון של 'שיחה'. ישנם סוגים שונים של עבודת ה', ישנה עבודת ה' על ידי תורה ומצוות, וישנה עבודת ה' על ידי עיסוק בענייני חולין - 'שיחה' - ובאופן של "כל מעשיך יהיו לשם שמים" ו"בכל דרכיך דעהו".


לעבודת ה' בבחינת 'שיחה' רומזת שיחתו של אליעזר. אף על פי שעסקה בדברים פשוטים והופנתה לאנשים פשוטים (לבן ובתואל), בכל זאת ניכר היה בה, שהכול נעשה בשליחות אברהם, וכפי שפתח אליעזר: "עבד אברהם אנוכי".


עבודה זו עניינה להעלות את החולין, ומעלתה כיתרון האור המגיע מתוך החושך דווקא. רומזת לנו התורה, שעבודת ה' של 'שיחה', של התעסקות בענייני חולין לשם שמים, גדולה וחשובה ביותר, אף לעומת לימוד התורה וקיום המצוות - "יפה שיחתן... מתורתן...". ועל ידי עשייה זו פועלים שגם הקב"ה 'יאמר' את ה'שיחה' שמוסיפה חיות לעולם.


פעילות זו עם דברי החולין, אף שמבחינה מסויימת היא נחותה יותר מהתורה (ולכן היא קשורה עם "עבדי אבות", עבודת עבד) - דווקא היא זו שמשכינה את קדושת הקב"ה למטה ומעניקה לעולם כולו שפעת חיים.


מסופר על החסיד ר' בנימין קלעצקער שכתב פעם בסוף חשבון מסחרי, במקום ה'סך הכל' - "אין עוד מלבדו", כיוון שלפועל היה מוחו עסוק בענייני חסידות.


שאלוהו: "איך עוסקים בחסידות בעת המסחר?"


השיב ר' בנימין: "אם נופלות מחשבות זרות על מסחר בעת התפילה, פשיטא שיש מקום למחשבות קדושות בעת המסחר".


על כך העיר הרבי במכתב: "כדאי היה להסביר לכל אנ"ש (חסידי חב"ד) בעלי המסחר על סיפור זה..."


(פורסם באשכולות 354 # חיי שרה  תשע"ו)

 

 

השיעור ניתן בכ"ג חשון תשע"ו

קוד השיעור: 6682

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמרים מתורת חב"ד (זמן חורף תשע"ו)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב נתנאל ברקוביץ
הרב נתנאל ברקוביץ
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K