ישיבת כרם ביבנה

ספר בראשית - סיפורי מעשיות?

יוסף שיליאן


אחרי שתי פרשיות גלובליות, התורה עוזבת את הציוויליזציה העולמית ומתמקדת מכאן ולהבא במשפחתו המצומצמת של אברהם אבינו.


המעבר החד הזה מורגש מאוד לעוסקים בפרשיות השבוע, ותמיד בימים האלו אני חוכך במוחי באותה שאלה: אם התורה הינה חיים לעולם כולו – כפי שנאמר "אם לא בריתי יום ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" - מדוע לא המשיכה לסקור את ההיסטוריה הקיומית במבט אלוקי על המציאות? מדוע רואה התורה לנכון לעסוק ספר שלם ב"סיפורי צדיקים" פרטיים? לכאורה הייתי מצפה מספר בראשית להקיף את התהליכים הכלל עולמיים עד למתן תורה בספר שמות, כמו בפרשיות בראשית ונֹח?


התשובה לתמיהה זו נעוצה בפסוקים הראשונים בפרשה, ובהבנת מהותו של עם ישראל, זרע אברהם.


(א) וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ: (ב) וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה: (ג) וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה: (בראשית יב)


התורה איננה ספר היסטוריה, ולא באה לספר לנו סיפורי מעשיות לפני השינה... ההתמקדות של התורה באברהם אבינו ובמשפחתו ביחס לעולם היא כהתרכזות האדם בגרעין הפרי ובהזנחת קליפתו. עמ"י איננו עוד עם ככל העמים[1] אלא מטרתו וייעודו הם אוניברסליים, והם הגרעין הפנימי שסביבו עתידה לצמוח האנושות בהמשך שאר ההיסטוריה.


הפסוק הראשון במפגש הראשון שלנו, הקוראים, ושל ה' עם אברם ובעצם עם האבות כולם, הוא קריאת כיוון אלוקית לציפייה מעם ישראל ולמהותו הבלתי מעורערת להיות "ברכה" ואור לגויים, "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו". אי הבנת המהות הזו, לצערנו, מלבד שהיא גוררת קריאה רופפת ולא מעמיקה בתנ"ך ובמדרשי חז"ל, הינה פוגמת ומחסירה מסגולתו וכוחו של עמ"י. אין שאיפתנו רק לחיות "ככל העמים", רק להיות "עם חופשי בארצנו" (למרות שיש לנו אחלה של המנון...), רק שהכלכלה תשגשג והביטחון ישרור בשלווה, רצוננו ומגמתנו לקרוא בשם ה' בעולם, לייצג איך אמור להראות עם ששם ה' נקרא עליו - "בני בכורי ישראל", ולהבריך[2] את המציאות כולה בחזרה לאביה שבשמים.


אם פחות משאיפה זו נבקש לעצמנו הרינו מיד כספינה המטורפת בים התרבות המערבית, גלי חיפוש משמעות ופשר יכו בנו ולא נמצא לנפשנו מנוח, עד אשר נבין מי אנחנו, מה תפקידנו ושמקום מנוחתנו הוא רק באלוקים.



(פורסם בעלון אשכולות 353 - לך לך תשע"ו)





[1] הגויים עצמם מרגישים זאת ויודעים הם שבשורה בפינו לעולם כולו. כל התמרדותם, כל מלחמתם בנו, והשנאה שעשיו וישמעאל שונאים ליעקב נובעים מכך שהתכונה הישראלית היא אנטיתזה לכל צורת חייהם. והפחד התת מודעי הזה מפעם בקרבם שעוד קרוב היום "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו והיה ה' למלך".




[2] לשון הברכה וברכה.




 

 

 

השיעור ניתן בי' חשון תשע"ו

קוד השיעור: 6656

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר לפרשת לך לך (זמן חורף תשע"ו)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




ר' ישי רוזנבלט
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב אריה שטרן
הרב אריה שטרן
ע K