ישיבת כרם ביבנה

מבול או נח?

ינון אברמשוילי



שמה של פרשה בתורה מבטא, כידוע, את תוכנה. אולם לכאורה נראה כי במקרה של פרשתנו, לא רק ששמה של הפרשה לא מבטא את תוכנה ומהותה – אלא הוא הפוך ומנוגד להם!


הפרשה עוסקת ברובה באירועים מצערים - במבול ששטף את העולם ובחטא דור הפלגה ועונשו, ואילו שמה הוא - נח, מלשון מנוחה ורגיעה (וכפי שמבאר רש"י את שמו של נח בפרשה הקודמת באריכות). ממילא לא מובן איך ייתכן שהשם נח - מנוחה - נקבע לפרשה, שכל תוכנה הוא היפך המנוחה?


גם הכינוי "מי נח", שניתן למבול (ישעיה נד, ט), מעורר שאלה דומה: וכי מי המבול היו מי מנוחה? והלוא הם מחו את כל היקום, שיחתו כל בשר ושינו את כל פניו ודמותו של העולם!


אלא שהשם 'נֹח' מורה לנו את המשמעות הפנימית שמסתתרת מאחורי האירועים הקשים והסוערים. אמנם המבול עצמו ודור ההפלגה עצמם היו דברים שהם ההיפך ממנוחה ומרגיעה, אבל דווקא על ידם באה מנוחה ונחת רוח מופלגת.


המבול טיהר את הארץ ויצר עולם טוב לאין ערוך מזה שהיה קודם לכן. המדרש אומר (ויקרא רבה, פרשה ל, ח), שכאשר נח יצא מן התיבה "ראה עולם חדש". זה היה עולם שנתעלה במדרגתו, עד שהקב"ה כרת עמו ברית "לדורות עולם". אם כן, בסופו של דבר, אכן היו מי המבול "מי נח", מים שהביאו מנוחה.


(ואולי לצורך המשל, כמו ניתוח כואב, שהילד הקטן לא מבין למה מכאיבים לו – אך כמובן שהתכלית היא רפואה).


ומה אנו יכולים לקחת מן הסיפור הזה?


זו, למעשה, הכוונה הפנימית בכל הקשיים והניסיונות שהאדם נתקל בהם בחייו. אף על פי שהם עצמם דברים שליליים ובלתי רצויים, הם צופנים בתוכם כוונה טובה. דווקא בזכות הקשיים והמכשולים, כאשר האדם עומד מולם ומתגבר עליהם, הוא מצליח לחשוף את ניצוצות הקדושה הטמונים בהם, עד שהם עצמם נהפכים לטוב ולקדושה, ואף מסייעים לו בעבודת ה'.


יש בדברים אלה קשר מיוחד לתקופה שבה נקראת פרשת נח. אלה הימים שבהם אנו עוזבים את חגי חודש תשרי וחוזרים לימי החולין. כשיהודי נפרד מהחודש השביעי, העשיר (שביעי גם מלשון שׂובע) במועדים ובימים טובים ונכנס שוב לימי החולין ה'אפורים', הוא עלול להיבהל מה'מים רבים', מהמבול של טרדות הפרנסה וענייני העולם הזה (וכל אחד יתרגם זאת לענייניו).


באה פרשת נח ומעודדת: אל תחשוש ממבול הטרדות, אל תיבהל מה'מים רבים'! ביכולתך להפוך את המבול השלילי ואת ה'מים רבים' ל'מי נח', לנחת רוח. כיצד? "בוא אל התיבה". את המילה 'תיבה' מפרש הבעל שם טוב במובן של מילה. כלומר, "בוא אל התיבה" - היכנס אל אותיות התורה ואותיות התפילה. הקף את עצמך במילים ובאותיות הקדושות של התורה והתפילה, והן יהיו ה'תיבה' שתצילך מטרדות ה'מבול'. אם תעשה כך, לא זו בלבד שתינצל מ'מי המבול', אלא הם עצמם ייהפכו ל'מי נח', לנחת רוח.


טרדות הפרנסה ועיסוקי החולין יכולים להתקדש ולהביא להתעלות גבוהה ביותר בעבודת ה' - אם האדם יודע להתייחס אליהם נכון. לא צריך להיבהל מענייני החולין, אלא לגשת אליהם מתוך אמונה ודבקות בקב"ה, ואזי רואים את הטוב הצפון בהם עצמם.


ונסיים בברכת מזל טוב! – הפינה החסידית מציינת שנה! שנזכה לקיום דברי המשיח לבעל שם טוב, "אימתי קאתי מר? – לכשיפוצו מעיינותיך חוצה!" בגאולה האמִתית והשלימה בקרוב ממש!


זמן חורף טוב!



(פורסם באשכולות 352 - נח תשע"ו)

 

 

השיעור ניתן בג' חשון תשע"ו

קוד השיעור: 6642

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמרים בתורת חב"ד - לפרשת נח (זמן חורף תשע"ו)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב חיים יעקב גולדוויכט <br> מרן ראש הישיבה זצ
הרב חיים יעקב גולדוויכט
מרן ראש הישיבה זצ"ל
ע K
הרב קלמן מאיר בר
הרב קלמן מאיר בר
ע K
ברוך חורב
ע K