ישיבת כרם ביבנה

רוב יושביה עליה #01

ר' דניאל סגרון



  1. שמיטה בזמן הזה מדאורייתא או מדרבנן[1]



בשנים האחרונות הפכה מדינת ישראל למקום בו נמצא הריכוז היהודי הגבוה ביותר בגלובוס, וייתכן שבעוד תקופה לא רחוקה, יש שיאמרו שהיא כבר הגיעה, רוב יהודי העולם יהיו בארץ ישראל. בשני המאמרים הקרובים נדון בעז"ה, בעיקר מבחינה רעיונית, בשאלה האם ישנן השלכות מעשיות למציאות זו ואם כן מהו טעמן.


כתב הרמב"ם (שמיטה ויובל פרק י הלכה ח): "משגלה שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה בטלו היובלות שנאמר וקראתם דרור בארץ לכל יושביה בזמן שכל יושביה עליה, והוא שלא יהיו מעורבבין שבט בשבט אלא כולן יושבים כתקנן, בזמן שהיובל [נוהג בארץ] נוהג בחו"ל שנאמר יובל היא בכ"מ בין בפני הבית בין שלא בפני הבית". בפשטות משמע מדברי הרמב"ם שאין די בכך שרוב יושביה יהיו עליה אלא צריך שהם יישבו בנחלתם, באופן מסודר כל אחד בנחלת שבטו, וז"ל הגר"ח קנייבסקי שליט"א בספרו דרך אמונה (סקמ"ה): "זה עוד תנאי דאפילו נמצאין כל השבטים צריך שישבו כל שבט בנחלתו ובמקומו שנפלו להם בגורל בימי יהושע אבל אם אין יושבין כ"א במקומו כמו שהיה בבית שני לא מהני אפילו אם היו באים כל השבטים". והוסיף בסקמ"ו בשם דודו החזון איש (שביעית סימן כא אות ב): "ובזה הזמן לא שייך כלל חזרת השבטים על אדמתן שאין אנו בקיאין ביחוסי שבטים, ואף אם היינו יודעים כיון דלעתיד לבוא תתחלק חלוקה חדשה בטלה חלוקה ראשונה וא"א לנהוג יובל בזה"ז"[2]. וצריך להתבונן, מה הטעם לכך שכל עוד שהשבטים המיוחסים לא מיושבים בנחלתם לא ניתן לחדש את השמיטה כמקדם ולחזור לכך שתוקפה יהיה מן התורה?


עכ"פ, לכאורה דעתו של הכסף משנה (פ"ד הכ"ה, פ"ט ה"ב ופ"י ה"ט) שרק שמיטת כספים היא מדרבנן אך שמיטת קרקעות היא מן התורה. וכתב הציץ אליעזר (חלק י סימן א, אות כ) שהתנאי של סידור השבטים שכתב הרמב"ם נדרש רק ביובל ולא בשמיטה. וכך כתב גם הרב זוין (קובץ תורה שבע"פ כרך יא, עמוד כד-כה) שאם יהיו בא"י רוב היהודים תחזור השמיטה להיות מן התורה. השאלה העיקרית בה אני רוצה לעסוק היא האם, מבחינה מחשבתית לא הלכתית, ישנו הבדל בין יהודים שומרי תורה ומצוות ליהודים שעדיין לא שומרים תורה ומצוות?


 



  1. טעמי מצוות השמיטה והרעיון החורז אותם



טעמים רבים נאמרו למצוות השמיטה. החינוך (מצווה פד) כתב שהמטרה היא 'לקבוע בלבנו ולצייר ציור חזק במחשבתנו עניין חידוש העולם...ועוד יש תועלת אחר שיוסיף האדם בטחונו בקב"ה'. הרמב"ם (מורה נבוכים ג, לט) כותב שהרעיון הוא 'חמלה וחנינה על כל בני אדם' ו'שירבה יבול האדמה ותתחזק בהברתה'. ישנם טעמים נוספים, נזכיר רק את דברי הרב שאול ישראלי זצ"ל ('בצאת השנה' עמוד יט) שביאר שמטרת שנת השמיטה היא לאפשר לאדם ללמוד תורה במנוחה. אפשרות זו מזכירה לו שמטרתנו איננה רק העולם החומרי והרדיפה אחרי הפרנסה, אלא בעיקר העולם הרוחני[3].


ניתן לומר שכל הטעמים גם יחד מובילים לרעיון אחד מרכזי שהוא מטרת השמיטה[4]. תפקידו וייעודו הסופי של עם ישראל הוא להיות אור לגויים ולהפיץ את האמונה בקב"ה בכל העולם. בשלב הראשון עלינו לבנות בארץ ישראל ממלכת כהנים וגוי קדוש, חברת מופת שמושתתת על חוקי התורה והדרכותיה, ובשלב הבא "והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלקי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" (ישעיה ב, ג)[5]. לשם ביצוע משימה היסטורית זו אנו צריכים לבנות את המדינה גם מבחינה חומרית, לשכלל אותה וליישב אותה. לעסוק גם בחיי חומר, לבנות חקלאות, צבא, התיישבות, כלכלה, משפט וכל מה שמדינה צריכה כדי להתקיים. אך בעיקר אסור לנו לשכוח, בלהט פיתוח המדינה, שהעיקר זה הרוחניות. שהמטרה הסופית היא 'והיה ה' למלך על כל הארץ'.


אולי זהו החוט השוזר את כל טעמי השמיטה – טעמי החינוך מבטאים את הרעיון שלאחר העיסוק החומרי הנצרך במשך שש שנים אנו צריכים תזכורת לעיקר – האמונה בבריאת העולם והביטחון בבורא. גם דברי הרב ישראלי צועדים בכיוון זה באומרם ששש שנים האדם עוסק בחומר, וזה טוב, אך צריך תזכורת שבעם ישראל העיקר זה חיי הרוח. טעמי הרמב"ם מתמקדים יותר בכך שתנאי הכרחי לחזון האור לגוים הוא בניית חברת מופת שתקרין מוסר לכל העולם. לשם כך אנו גם צריכים לדאוג לאדמה וגם להתרגל לחמלה וחנינה כלפי בני האדם. כדי שדבר היהדות יתקבל בעולם כיום, היא חייבת להיות קול צלול של מוסר עדכני.


לפי זה, ניתן להבין מדוע הרמב"ם מתנה את קיום השמיטה המקורית, מן התורה, בכך שכל שבט יסודר בנחלתו. השלב הראשון לפני שחברה שואפת להשפיע הוא שהיא בעצמה תהיה מסודרת ויציבה. כל אחד עם קהילתו ומשפחתו, איש איש תחת גפנו ותאנתו. זהו השלב הראשון לקראת השפעה אוניברסלית[6].



  1. גברא וחפצא בדיני שמיטה



כדי למלא את התפקיד ההיסטורי שייעד לנו הקב"ה 'עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו' צריך שני תנאים. צריך להיות בארץ ישראל כי היא המקום בו עמ"י יכול להגשים את ייעודו, לבנות את עצמו בצורה יציבה ומשם לצאת להפצת אמונה בכל העולם, וצריך גם את עם ישראל שילך בדרך התורה ויהיה מודע לסיבת קיומו בעולם. נמצא שבחזון ה'אור לגויים' ישנם שני מרכיבים – הארץ והאדם. משכך, אם השמיטה מקדמת אותנו אל עבר חזון זה, גם בה צריכים להיות טמונים שני האלמנטים הללו.


(פורסם באשכולות 345 - פרשת פנחס תשע"ה)



 





[1] חלק נכבד מהמקורות שבשני המאמרים שאובים מתוך: ספרו של הרב יוסף צבי רימון שליט"א על השמיטה, קונטרס השמיטה של מרן היביע אומר וספר 'שירת אומה לארצה' של הרב עוזי קלכהיים.




[2] וכן כתב שו"ת שאילת דוד (חידושים בענייני שביעית, עמוד יט), וכך דעתם של מרן הרב קוק (מבוא ל'שבת הארץ', אות ד), הרב יחזקאל אברמסקי (מוריה כג, עמוד טז), והרב נחום רבינוביץ שליט"א (מבוא ליד פשוטה על שמיטה ויובל עמוד ה). בנוסף לכך ישנה דעת הגר"ח מבריסק (הלכות תרומות פי"ב הט"ז) שבשמיטה צריך 'ביאת כולכם' וביאת כולכם הכוונה היא שבשעת ביאה וירושה יהיו כולם. כלומר ישנו פגם בעצם קדושת הארץ שנעשתה בימי עזרא שכן היא נעשתה בלי ביאת כולכם ולכן גם אם לאחר מכן היה עולה כל עם ישראל לארצו לא היו חלים דיני שביעית מן התורה (אמנם עיין אבן האזל בית הבחירה פ"ו הט"ז, שחולק על רבו הגר"ח).




[3] ועיין בדברי הרב קוק בהקדמתו לשבת הארץ: "היחיד מתנער מחיי החול לפרקים קרובים בכל שבת... את אותה הפעולה שהשבת פועלת על כל יחיד פועלת היא השמיטה על האומה בכללה. צורך מיוחד הוא לאומה זו... כי מזמן לזמן יתגלה בתוכה המאור האלוקי שלה בכל מלוא זוהור אשר לא ישביתוהו חיי החברה של החול, הזעף והתחרות אשר להם".




[4] המקור לקישור בין מצוות השמיטה לבין ייעודו ההיסטורי של עמ"י הוא הרב קוק בהקדמה לשבת הארץ, והרחיב בזה הרב קלכהיים זצ"ל בספרו שירת אומה לארצה. נעסוק בכך עוד בעז"ה בשבוע הבא.




[5] "התכלית האחרונה אינה התגדרות התייחדות הלאומיות בלבדה, כי אם השאיפה לאחד כל באי עולם למשפחה אחת לקרוא כולם בשם ה'" (אורות ישראל פרק ו אות ו). "בעולם הזה הגשמי והחומרי, יתגדל ויתקדש שמיה רבה ע"י עם סגולה בארץ הסגולה אשר יכונן ממלכת גוי קדוש ומאורח חייו ילמדו כל באי עולם להכיר במלכו של עולם. וגולת הכותרת של מלכות ישראל היא 'המקום אשר יבחר ה" אשר ממנו תורה ואורה יוצאים לעולם (הרב ישראלי הקדמה לעמוד הימני). גם הביוגרף של בן גוריון, מיכאל בר זוהר, העיד שהוא "לא חדל להטיף על הכורח להפוך את ישראל ל'עם סגולה ואור לגויים'" ('בן גוריון', עמוד 566).




[6] בהקדמה לפירושו יד פשוטה על ספר שופטים מסביר הרב נחום רבינוביץ' שליט"א שהאפשרות שהציב הרמב"ם לחידוש הסמיכה קשורה לסיבת חיבורו את ספר היד החזקה - מטרת הרמב"ם היא לדאוג לכך שנוכל לחזור לארץ ישראל ולבסס בה שלטון ישראל. לשם כך צריך אופציה לחידוש הסמיכה וצריך גם ספר שממנו יוכלו להורות: "לבי אומר לי שרבנו ראה לפניו אתגר גדול מאד: אם וכאשר יתקבצו ישראל לארצם ויתגברו על חילוקי הדעות והפיזור הגדול, ויסכימו כל החכמים והתלמידים להתכנס יחד כדי לחדש את הסמיכה כי אז היכן ימצאו אפילו אחד שראוי להורות בכל התורה כולה ואין צריך לומר אחד ושבעים? על כן הכין לנו רבנו את ספרו והוא מכנהו באגרת לתלמידו 'ספר מחוקק כולל באמת' ועודד את תלמידיו שילמדוהו בעל פה והרי זאת היא בהחלט משימה שניתנת למימוש... מי שיודע את כל החיבור והבינו אינו צריך עוד ספר אחר כדי להורות בכל התורה כולה וראוי לסמיכה, ובכך תתאפשר הגשמת ההבטחה 'ואשיבה שופטייך'". מבואר שלפי הרמב"ם מטרת העל היא לבנות כאן חברה צודקת שצועדת בדרך התורה. לשם כך הוא חיבר את כל חיבורו. לשם כך הוא מצא פתרון לסמיכה. לשם כך כנראה הוא גם סובר שבשביל לחזור למטרה הראשית, לאידיאל המקורי, צריך שכל שבט יהיה בנחלתו. יבנה את עצמו לפני שהוא יוצא להפיץ.




 

 

 

השיעור ניתן בכ"ג תמוז תשע"ה

קוד השיעור: 6524

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר בנושא שנת השמיטה (זמן קיץ תשע"ה)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב אהרן סילבר
הרב אהרן סילבר
E
הרב אפרים רובינשטיין
הרב אפרים רובינשטיין
ע P
הרב אפרים רובינשטיין
הרב אפרים רובינשטיין
ע 2
הרב אפרים רובינשטיין
הרב אפרים רובינשטיין
ע P
הרב גבריאל סרף <br> ראש הישיבה
הרב גבריאל סרף
ראש הישיבה
ע 2
הרב אפרים רובינשטיין
הרב אפרים רובינשטיין
ע 2
הרב אפרים רובינשטיין
הרב אפרים רובינשטיין
ע 2
הרב אפרים רובינשטיין
הרב אפרים רובינשטיין
ע 2