ישיבת כרם ביבנה

מחשבות קדושות - גם ברחוב!

ינון אברמשוילי



פרשתנו מתארת את סיפורו של בלעם בן בעור, נביאן של אומות העולם, שנאלץ על-כורחו לברך את ישראל. אחד הדברים שאמר היה: "כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו". מפרשים חז"ל (במדבר רבה כ, יט), ש"צורים" רומז לאבות, ו"גבעות" – לאימהות. בפסוק זה מורה בלעם, שייחוסו של עם ישראל בא משלושת האבות ומארבע האימהות.


ותשאל השאלה, מה הצורך בכך שבלעם יורה על ייחוסם של בני ישראל? וכי היה לנו ספק מאין באנו ומהו מוצאנו?


וההסבר יובן על פי הגמרא בסנהדרין (קה ע"א). הגמרא אומרת, כי בלעם היה מיוצאי חלציו של לבן הארמי ("בעור - זה לבן"). בנבואתו האמורה, מבטל בלעם את דברי לבן שטען באוזני יעקב: "הבנות – בנותיי, והבנים – בני". לבן טען שבני ישראל שייכים לו. לכן היה צורך שאחד מצאצאיו ייאלץ להודות בעצמו, שהעם היהודי מתייחס אך ורק לאבות ולאימהות.


עצם העובדה שהתורה מביאה את טענת לבן ואת הפרכתה, מוכיחה שיש לה יסוד מסוים. עלינו להבין אפוא מה עומד מאחוריה.


לבן מסמל את העולם החומרי, שעומד בניגוד לעולם הקדושה. לבן טוען לבעלות על היהודי, שצריך לעסוק בעניינים גשמיים וחומריים. ובעצם, כך אומר לבן: כל עוד אתה חי כאן, בעולם הזה, וחייב לבוא במגע עם העולם הגשמי וצרכיו – שלי אתה. ואם כן, עשה את הדברים הללו כפי שאני מורה ומדריך.


יודע אני, מוסיף לבן וטוען, כי אמנם אתה סבור כי זו ירידה זמנית בלבד, שמטרתה לזכך את העולם הגשמי ולהאירו באור אלוקי. הכל טוב ויפה. אבל למעשה, אתה נמצא כאן ועוסק בדברים נחותים, ובשעה זו אתה נפרד מהקב"ה, בין אם תרצה ובין אם לאו. אם כן – שלי אתה!


ולכאורה, זו טענה חזקה שיש לה מקום - ולכן היא מובאת בתורה. אך התורה עצמה מביאה גם את דברי בלעם - שביטל אותה מכול וכול. בלעם ייחס את עם ישראל לאבות ולאימהות, ובכך טמונה תשובה ניצחת לטענתו של לבן.


האבות הקדושים סימלו את כוחו של יהודי להיות דבק בהקב"ה גם בעת שהוא עסוק בדברים גשמיים וירודים. בכל מעשיהם ובכל דרכיהם היו האבות בטלים לקב"ה באופן מוחלט, והיו כמכשיר בידו - הם היו 'מרכבה' לשכינה. גם כשעסקו בזיכוך העולם הזה לא התנתקו לרגע מאחדותו, והעולם הגשמי לא שלט ולא הפריע להם.


כוח זה הורישו האבות לכל יהודי. אין שום סיבה שהחיים הגשמיים יפרידו בין יהודי להקב"ה. כאשר העיסוק בגשמיות – אכילה, שתייה, שינה או עמל הפרנסה – נעשה בכוונה טהורה, כדי לעשות לה' 'דירה' בעולם הזה – אין כאן שום ירידה רוחנית.


להיפך - זוהי עלייה! כשיהודי יודע שהוא עוסק בענייני העולם כדי לזככם ולהשכין בהם קדושה, הוא פועל בשליחותו של הקב"ה וברגע זה עצמו הוא דבק בו וברצונו, וממלא את היעוד הגדול - "לעשות לו יתברך דירה בתחתונים".


ובעניין האמור, מסופר כי הרבי מהר"ש (רבי שמואל, האדמו"ר הרביעי בשושלת אדמו"רי חב"ד) אמר פעם לאחד מחסידיו: בשעה שהנך עוסק במסחר עם הנוכרים, תחשוב מחשבות קדושות, בפירוש התפילה או בפסוק חומש.


שאל החסיד: הכיצד אפשר לחשוב על כך בשעה שעוסקים במסחר?


ענה הרבי: אם אפשר שתהיינה מחשבות זרות בשמונה עשרה, אפשר גם לחשוב מחשבות קדושות ברחוב...


(פורסם באשכולות 344 - בלק תשע"ה)



 

 

 

השיעור ניתן בט"ז תמוז תשע"ה

קוד השיעור: 6507

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמרים בתורת חב"ד (זמן קיץ תשע"ה)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב אריה שטרן
הרב אריה שטרן
ע K
הרב ציון לוז
הרב ציון לוז
ע 2
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
E
הרב מנחם מנדל בלכמן
הרב מנחם מנדל בלכמן
E
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
E
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
E