ישיבת כרם ביבנה

תורת המלך

מתן סבג



כאשר ישראל רואים שהבנים של שמואל לא הולכים בדרכיו, נקבצים אליו זקני ישראל ובפיהם בקשה:


(ה) וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ וּבָנֶיךָ לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ עַתָּה שִׂימָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל  הַגּוֹיִם: (ו) וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי שְׁמוּאֵל כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ תְּנָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ וַיִּתְפַּלֵּל שְׁמוּאֵל אֶל ה'  (שמואל א פרק ח)


אף הקב"ה לא רואה זאת בעין יפה, ואומר לשמואל: "כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ כִּי אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם" (שם).


ובהמשך לאחר המלכת שאול בגלגל, שמואל מוכיח את העם, ומראה להם מופת מן השמים על כך שלא נהגו כהוגן כאשר ביקשו להם מלך.


(יז) הֲלוֹא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם אֶקְרָא אֶל ה' וְיִתֵּן קֹלוֹת וּמָטָר וּדְעוּ וּרְאוּ כִּי רָעַתְכֶם רַבָּה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם בְּעֵינֵי ה' לִשְׁאוֹל לָכֶם מֶלֶךְ: ס (יח) וַיִּקְרָא שְׁמוּאֵל אֶל ה' וַיִּתֵּן ה' קֹלֹת וּמָטָר בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּירָא כָל הָעָם מְאֹד אֶת ה' וְאֶת  שְׁמוּאֵל: (יט) וַיֹּאמְרוּ כָל הָעָם אֶל שְׁמוּאֵל הִתְפַּלֵּל בְּעַד עֲבָדֶיךָ אֶל ה' אֱלֹהֶיךָ וְאַל נָמוּת כִּי יָסַפְנוּ עַל  כָּל חַטֹּאתֵינוּ רָעָה לִשְׁאֹל לָנוּ מֶלֶךְ:  (שמואל א פרק יב)


והשאלה הידועה היא, הרי כבר נאמר בתורה:


(יד) כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי: (טו) שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא: (דברים פרק יז)


אם כן, על מה הביקורת?


מסבירים הראשונים שהבעיה היתה שביקשו מלך לשופטנו ככל הגוים (רש"י) או שמאסו בחוקי התורה והעדיפו על פניו את משפט המלך (מצודות).


אמנם צריך לעיין בדבר, שכן בתורה כבר נאמר הביטוי "ככל הגוים", והוא אינו מופיע כסיבה מדוע שמואל לא אהב את הבקשה. ובפרק יב אף לא נאמר הביטוי לשופטנו, כסיבה לפסול הבקשה.


ואולי צריך לשים לב, שהכתוב משתמש בצורה עקבית מתחלפת בין שני ביטויים - לנו ועלינו.


כאשר התורה מצוה על עניין המלך היא מדגישה - שום תשים עליך מלך. אך כאשר בני ישראל מגיעים לשמואל הם משנים מלשון התורה ומבקשים - תנה לנו מלך.


וההבדל הוא עצום.


כאשר אתה מקבל עליך מלך, אז אתה צריך לשים אותו עליך. המלך לא משמש אותך. אלא אתה משמש אותו. זוהי קבלת מלכות.


ולכן הכתוב אומר שהיה רע בעיני שמואל "כאשר אמרו תנה לנו מלך", וכן אומר הקב"ה "כי אותי מאסו ממלוך עליהם". וכן בדברי שמואל העם "וּדְעוּ וּרְאוּ כִּי רָעַתְכֶם רַבָּה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם בְּעֵינֵי ה' לִשְׁאוֹל לָכֶם מֶלֶךְ".


ויתכן שזהו ההסבר מדוע בתורה נאמר דווקא החובות של המלך (לא ירבה לו סוסים, נשים, כסף וזהב) ואילו כאן שמואל בא ומחדש את דיני משפט המלך – החובות של העם למלך שימלוך עליהם.


ולאחר שישראל שומעים את משפט המלך – הם מתקנים - "וַיֹּאמְרוּ לֹּא כִּי אִם מֶלֶךְ יִהְיֶה עָלֵינוּ" (שמואל א פרק ח, יט).


ואמנם ברור, שכמה שקשה לאדם לקבל מרות ממפקדו הוא מבין שבלא זה יהיה אי סדר מוחלט וזה אף לרעתו (קרה לכם שפעם הייתם לבד במוצב בלי מפקד שעושה מסדרים?), ורק בצורה כזו, של היררכיה ברורה ניתן לנהל מדינה – וזוהי באמת טובתו של הפקוד. ולכן עכשיו כאשר הבינו את חשיבות הסדרים, אומר הקב"ה לשמואל – "שְׁמַע בְּקוֹלָם (=שהבינו שהמלך ימלוך עליהם) וְהִמְלַכְתָּ לָהֶם (!) מֶלֶךְ".


                                                                                    ***


חיילים יקרים! בתקופת הצבא אתם לומדים וחשים על בשרכם מהי משמעת ואת החשיבות של ציות לפקודות. הגיע הזמן לקחת הדברים החשובים האלו לעבודת ה' הפרטית שלכם. כאשר אנו מקבלים עלינו עול מלכות שמים, צריך לשים לב שאנו מקבלים אותה עלינו. כאשר לומדים תורה או כאשר אנו עומדים בתפילה מול בורא העולם עם הבקשות שלנו, צריכים לזכור שאנחנו משרתים את בורא העולם. זוהי העבודה שלנו, שכן, אין לנו ממי לבקש אלא מהקב"ה שהכל ממנו. וחלילה אין הכוונה בתפילה שאתה הצדיק גוזר והקב"ה צריך לקיים.


ובמיוחד הדברים אמורים אליכם המשתחררים, שלעת עתה פורקים או לפחות מקילים מעליכם את עול בני האדם. עכשיו הגיע הזמן לקבל במלוא מובן המילה את מלכות ה' עליכם. בהצלחה!


(פורסם בזמורות 135 - תמוז תשע"ה)



 

 

 

השיעור ניתן בו' תמוז תשע"ה

קוד השיעור: 6482

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר להפטרת פרשת קרח (זמן קיץ תשע"ה)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב חזי כהן
ע
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K