ישיבת כרם ביבנה

"כולם קדושים" או "קדושים תהיו"?

שמואל פינסון


קרח ועדתו הם הסמל למחלוקת שאינה לשם שמיים, כפי שהמשנה באבות (ה, יז) אומרת: "כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים... ושאינה לשם שמים זו מחלוקת קרח וכל עדתו". וכדברי הרמב"ם על אתר: "שמי שיחלוק לא לכוונה פחותה, אלא לבקשתו האמת - יתקיים מאמרו ולא יכרת דברו".


ברם, המשנה הבאה (יח) אומרת כך: "כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו, וכל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה, משה זכה וזיכה את הרבים, זכות הרבים תלוי בו... ירבעם חטא והחטיא את הרבים, חטא הרבים תלוי בו, שנאמר (מלכים א' טו) 'על חטאות ירבעם (בן נבט) אשר חטא ואשר החטיא את ישראל'".


על פניו, הקשר בין המשניות נראה באופן ברור. אך לשם הבנת העניין ביתר עומק, נחקור בעניין הזה.


בפרשתנו (יז, ג) כתוב: "ויקהלו על משה ועל אהרון ויאמרו אליהם רב לכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על ה'", ותגובתו של משה (פס' ד) - "וישמע משה וַיִּפֹּל על פניו". מסביר רש"י: "ויפול על פניו - מפני המחלוקת, שכבר זה בידם סרחון רביעי, חטאו בעגל (שמות לב, יא) ויחל משה, במתאוננים (במדבר יא, יב) ויתפלל משה, במרגלים (שם יד, יג) ויאמר משה אל ה' ושמעו מצרים, במחלוקתו של קרח נתרשלו ידיו. משל לבן מלך שסרח על אביו ופייס עליו אוהבו פעם ושתים ושלש, כשסרח רביעית נתרשלו ידי האוהב ההוא. אמר עד מתי אטריח על המלך, שמא לא יקבל עוד ממני".


מדברי רש"י אלה ברור, כי קרח ועדתו מרדו לאחר חטא המרגלים, לאפוקי מדעת הראב"ע, הסובר כי זה קרה אחר שהקב"ה הסיר את מעמד הכהונה מהבכורות ונתן לבני אהרן. (אמנם יש סתירה ברש"י, שכותב בחומש דברים שזה אירע בחצרות, טרם חטא המרגלים, ורבו התירוצים.) דבר זה מעצים את השאלה: כיצד ייתכן שקרח ועדתו ראו מה אירע למרגלים, ועדיין חטאו?


הדבר מובן על פי דברי הרמב"ן (דברים דומים מופיעים גם באברבנאל) לפסוק א:


... אבל בבואם אל מדבר פארן ונשרפו באש תבערה ומתו בקברות התאוה רבים, וכאשר חטאו במרגלים לא התפלל משה עליהם ולא בטלה הגזרה מהם, ומתו נשיאי כל השבטים במגפה לפני ה', ונגזר על כל העם שיתמו במדבר ושם ימותו, אז היתה נפש כל העם מרה והיו אומרים בלבם כי יבואו להם בדברי משה תקלות, ואז מצא קרח מקום לחלוק על מעשיו וחשב כי ישמעו אליו העם...


המרירות שבלב העם היתה כה רבה, עד שבנקל היו מהם שחלקו על משה רבנו, שהיה להם רועה נאמן משכבר הימים. ניתן לומר, שעיקר הסיבה שלמחלוקת הזו היה שחר וקיום, לא היתה בגלל שום טענה שנאמרה. לא בגלל שהם באמת סברו שכולם ראויים לכהונה הלכו מאתיים וחמישים האנשים עם קרח, אלא בגלל מרירות הלב. ייתכן ובלבם פנימה הם ידעו שמעשה זה הוא בגדר ניסיון נואש לערער את סמכותו של משה, וע"י זה אולי יינצלו מגזירת הכליה.


מתוך ניצול מצב רוחם הירוד של בנ"י, קרח שכנע אנשים לעשות מעשה נורא. זהו לא רק מחלוקת שהיא לא לשם שמיים. זהו האב טיפוס של מחלוקת שהיא לא לש"ש. לא רק שקרח חלק על משה מכיוון שביקש שררה לעצמו, ולא רק שהסית עוד מאות אנשים אחריו, אלא שהוא גם ניצל אותם. הוא השתמש במצבם הירוד כאמצעי לשכנוע.


לפי זה, מובן ביתר עומק מדוע משנה י"ח מדברת על מחטיאי הרבים בסמיכות לקרח ועדתו. לא רק מי שגורם לאחרים לחטוא, אלא מי שמנצל את מורת רוחם של אחיו כדי להחטיא אותם, הרי הוא ראוי לתואר אבי המחלוקת שלא לשם שמים, וראוי להיכתב בסמוך לירבעם בן נבט (שניצל את חולשתו של העם בתור מלך להחטיא את נתיניו) .


ישנם אנשים המשתתפים במחלוקות כאלו משום שמישהו לחש להם באוזן שמגיע להם לקבל את מבוקשם. מגיע להם הכל, והצרות שעוברות עליהם אינן מוצדקות. אך אנו יודעים כי התגובה שלנו אינה להמשך אחר טענות כאלו. הצורה להתמודד אינה ע"י ללכת שולל אחרי כל מיני מלחשים.


בסופו של דבר, המסקנה העולה מעדתו של קרח היא, שאמנם ייתכנו מצבים בהם עם ישראל נתון בצרה, ייתכנו מצבים שהעונש שהגיע אליהם חונק אותם וממרר את חייהם - אך לא בדרכו של קרח אנו הולכים. אל לנו להקשיב לקרח ולהיות כעדתו. אל לנו להסכים לטענה ש"כולם קדושים", אלא להקשיב לדרישה - "קדושים תהיו" - זהו ייעוד וציווי, כפי שכותב הרש"ר הירש על אתר:


כל העדה כולם אינם קדושים כבר עתה. הם "אנשי - קדש" - אנשים בעלי תפקיד קדוש... אך עדיין אינם "קדושים". אלא, עליהם לעלות ולהתעלות בלא הרף לקראת ייעודם הקדוש. אל להם להחליף את המציאות בייעוד; אל יראו את עצמם קדושים משום שהוקדשו לייעוד קדוש; אלא ייעודם הקדוש יהיה לנגד עיניהם כמטרה רחוקה של שאיפתם.


שנזכה לחלוק רק לשם שמים!


(פורסם באשכולות 342 - קרח תשע"ה)

 

 

השיעור ניתן בב' תמוז תשע"ה

קוד השיעור: 6471

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר לפרשת קרח (זמן קיץ תשע"ה)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב חזי כהן
ע
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K