תורה וקנייניה

תורה וקנייניה

המשגיח, הרב שרון יוסט


אם היו שואלים אותנו, איזה שם יש לתת לחג הנחוג ב ו' בסיוון, מן הסתם הינו אומרים שכשם שחג הפסח נקרא כך על שם הפסיחה שפסח הקב"ה על בתי בני ישראל במצרים, וחג הסוכות קבל את שמו מחמת הסוכות בהן הושיב את אבותינו במדבר, כך גם  חג מתן תורה הוא השם המתאים ליום הנ"ל.


מדוע אם כן הוא נקרא חג השבועות?


השם שבועות מזכיר לנו את שבעה השבועות שאנו מונים מפסח עד עצרת, ואולי כאן טמונה התשובה לשאלתנו.


בפרק קניין תורה (הידוע בשם פרק שישי של מסכת אבות), נאמר שהתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים (פ"ו מ"ה). מכאן אנו רואים שישנם שני עניינים בתורה: ידעת התורה וקניין התורה.


נתאר לעצמנו את המהנדס שמתכנן ובונה מכונית. מסתבר שהוא מכיר כל פרט וכל פינה ברכב, אפילו יותר מהאדם שקנה אותו. אך מי נקרא הבעלים? דווקא אותו אחד שרכש את המכונית.


חז"ל אומרים במסכת ע"ז (דף יט ע"א) על הפסוק בתחילת תהילים: "אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב.  כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה, יוֹמָם וָלָיְלָה", שבתחילה נקראת על שמו של הקב"ה, ולבסוף נקראת על שמו [של אותו תלמיד שטרח בה - רש"י].


כלומר, יש מצב שבו אדם יודע ידיעות בתורה, אך עדיין לא קנה אותה, וכביכול איננה שלו.


 ידועים דברי חז"ל על מ"ט שערי טומאה שהיו עם ישראל נתונים בהם במצרים. לאחר שיצאו משם והחלו מתקדמים לקראת מתן תורה, באותם מ"ט ימים, הלכו והתעלו יום אחר יום משער לשער, בשאיפתם לצאת מטומאה לקדושה.


וכך כתב הר"ן (על הרי"ף בסוף פסחים): "ובהגדה גם כן אמרו, בשעה שאמר להם משה 'תעבדון את האלוקים על ההר הזה' , אמרו לו ישראל: משה רבינו, אימתי עבודה זו? אמר להם, לסוף חמישים יום, והיו מונים כל אחד ואחד לעצמו".


 אומר הרב רבי אליהו לאפיאן זצ"ל, שהשלבים הללו מקבילים לקנייני התורה אשר נצרכו להם על מנת לקבלה. בשבועות הללו הכינו את עצמם, ולולא הכנה זו, לא הייתה התורה שייכת להם באמת. ממילא נקרא חג זה "שבועות", שהרי לא רק נתינה סתמית של ידיעות התורה הייתה כאן, אלא הרבה יותר מזה.


ראינו, אם כן, שמלבד הצורך במ"ח קנייני תורה, חייב האדם לצאת משערי הטומאה בהם הוא נמצא.


על מנת להצליח בזה, עליו להתגבר על השאור שבעיסה, על יצר הרע. וכיצד עושים זאת?


אומרים חז"ל : "בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין". אם כן, לימוד התורה מצד אחד קודם להתגברות על היצר, ומצד שני רק אחרי שניטהר האדם, אז מגיע הזמן המתאים לעסק התורה.


אולי אלו הן שתי הדרגות שהוזכרו לעיל.


בשלב הראשון חייב האדם לעסוק בתורה אפילו שלא לשמה, גם אם עדיין לא נחלץ ממעמקי הטומאה. בשלב הבא, לאחר שנתנקה ונטהר, מוכן הוא לקנות את התורה בקניין גמור.


יהי רצון שנזכה לכוון באמת בתפילתנו: "השיבנו אבינו לתורתך, וקרבנו מלכנו לעבודתך, והחזירנו בתשובה שלימה לפניך" , ושתהא תורתנו חלוטה אצלנו, וחרותה על לוח ליבנו.



(פורסם באשכולות 338 - במדבר תשע"ה)

 

 

השיעור ניתן בד' סיון תשע"ה

קוד השיעור: 6375

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר לחג השבועות (זמן קיץ תשע"ה)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




המשגיח, הרב שרון יוסט
המשגיח, הרב שרון יוסט
ע
המשגיח, הרב שרון יוסט
המשגיח, הרב שרון יוסט
ע
המשגיח, הרב שרון יוסט
המשגיח, הרב שרון יוסט
ע
המשגיח, הרב שרון יוסט
המשגיח, הרב שרון יוסט
ע
המשגיח, הרב שרון יוסט
המשגיח, הרב שרון יוסט
E
המשגיח, הרב שרון יוסט
המשגיח, הרב שרון יוסט
E
המשגיח, הרב שרון יוסט
המשגיח, הרב שרון יוסט
E
המשגיח, הרב שרון יוסט
המשגיח, הרב שרון יוסט
ע
המשגיח, הרב שרון יוסט
המשגיח, הרב שרון יוסט
ע
הרב קלמן מאיר בר
הרב קלמן מאיר בר
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב אפרים רובינשטיין
הרב אפרים רובינשטיין
ע
הרב קלמן מאיר בר
הרב קלמן מאיר בר
ע
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע