ישיבת כרם ביבנה

דבר 'נאה' ומתקבל

תמיר רוצ'ס


רבים קולמוסים נשברו ונהרות דיו נִגרו, לבאר עניינים מרכזיים בפרשיית המועדות המופיעה בפרשתנו. בשלוש מן הקושיות היותר פשוטות ומפורסמות אנכי מבקש להתמקד, ובהתבסס על מקורות ידועים, לנסות לתרצן ביסוד אחד. והקושיות כדלהלן:



  1. מה עניין שבת לפרשת המועדות?


  2. מדוע לא נזכר בפירוש התאריך של חג השבועות, אלא רק בחישוב של 50 יום "ממחרת השבת"?


  3. מדוע לא סופרים 'ספירה לאחור' כמצופה מאדם/אומה המתאווה להגיע אל 'היעד הנכסף'?



באשר לקושיה הראשונה, רש"י במקום כבר מתייחס ומביא את דברי חז"ל בתו"כ. המלבי"ם הטיב לנסח את הרעיון המובא בדברי רש"י, וז"ל (ד"ה ששת ימים):


לא היה לו לכלול שבת עם המועדות ששבת קדישא וקיימא ואינה מתקדשת ע"י הב"ד. רק ללמד בל יקל אדם בקדושת המועדות אעפ"י שנקראים ע"י הב"ד, כי קדושתם שווה עם קדושת השבת ועניינם אחד לפי סודם וטעמם, והמחלל את המועדות כאלו חלל את השבתות.


מדברי המלבי"ם עולה כי קיימת נטייה לזלזל בקדושת המועדים, בסיבת היותם נקבעים כאן - ע"י בי"ד של מטה, משא"כ שבת קודש - קביעא וקיימא מששת ימי בראשית. הייתה הו"א שקדושתם פחותה, עד שבא הקב"ה וחידש - קדושתם שווה עם קדושת השבת. קמ"ל.


הנטייה הזאת קיימת אצל כולנו במידה זאת או אחרת. אותה הו"א שבהשקפה ראשונה נראית רחוקה, תופסת מקום נרחב, אולי לא במובן המצומצם של שבת ומועד, אלא בעיקר במה שמסמל המועד ביחס לשבת. ואבאר כוונתי בעזרת מדרש שאין אוזן שלא שמעתו מעולם (תנחומא פר' תזריע סי' ה):


מעשה ששאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא איזו מעשים נאים של הקב"ה או של ב"ו, א"ל של ב"ו נאים. א"ל טורנוס' הרי השמים והארץ יכול אדם לעשות כיוצא בהם? א"ל ר"ע לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות שאין שולטין עליו, אלא אמור דברים שהם מצויין בבני אדם. א"ל למה אתם מולין, א"ל אני הייתי יודע שעל דבר זה אתה שואלני ולכך הקדמתי ואמרתי לך שמעשה בני אדם נאים משל הקב"ה. הביא לו ר"ע שבלים (מעשה הקב"ה) וגלוסקאות (מעשה ב"ו) ... א"ל אין אלו נאים יותר מן השבלים? א"ל טורנוס' אם הוא חפץ במילה, למה אינו יוצא הולד מהול ממעי אמו? א"ל ר"ע ... לפי שלא נתן הקב"ה את המצות לישראל אלא לצרף אותם בהם...


הטענה שמעלה טורנוס' לכאורה אמיתית - שמים וארץ אינם בהישג ידינו ואף לא בהשגת שכלנו שהוא כקליפת השום וכגרגר שומשום ביחס לחכמה האלוקית האדירה. למעשים כאלו וכיו"ב קורא טורנוס' מעשים 'נאים', וממילא של הקב"ה נאים משל ב"ו. הרי הנטייה הנזכרת בדברי המלבי"ם באה לידי ביטוי במלא קומתה. לכת טורנוס' פשוט שקדושת השבת עולה בהרבה על קדושת המועד. עבורם זו לא רק הו"א, זו גם המסקנה.


[אמנם יש לדון בהרחבה הראויה על נקודות נוספות המתעוררות מתוך דברי המדרש, ולהבין היטב את הסכנה הכרוכה בגישת כת טורנוס' הרשע, אשר לעולם לא יבינו את העבודה של 'תיקון המידות' ויתנו לטבע החומרי הגס 'לעשות את שלו'. לענ"ד, "אם הוא חפץ במילה, למה אינו יוצא הולד מהול?" אינה סתם שאלה תמימה, אלא ליקוי חמור בהסקת מסקנות, כשלשיטתם - אם הולד לא יצא מהול, סימן שהקב"ה לא חפץ במילה. אך קצרה היריעה ואכמ"ל].


לר"ע יש גישה אחרת. הגדרה מחודשת למושג 'נאה' מצינו בדבריו העמוקים. "לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות שאין שולטין עליו, אלא אמור דברים שהם מצויין בבני אדם". אין אנו מתיימרים להגיע לידי מעשיו המורכבים של הקב"ה. המשחק מכור. מעשה 'נאה' פירושו מעשה שהושקעו בו מאמץ ויגיעה ועמל והתמדה וטרחה וכוחות נפש וכו', עד שחומר הגלם שברא הקב"ה הופך דבר 'נאה' ומתקבל.


לפי"ז מתורצות גם הקושיות האחרונות. אין לך חג שמטמיע את היסוד הנ"ל יותר מחג השבועות, ושמו מעיד עליו- הדגש הוא על השבועות שסופרים עד ההגעה אל היעד ולא על היעד עצמו. שמא תאמר- כנראה מדובר ביעד שאינו בעל מעלה יתרה כ"כ, הלא ידוע כי מדובר בלא פחות ממעמד הר סיני - מתן תורה! ואפ"ה התאריך הנקודתי טפל לתהליך המתמשך שעברנו ועוברים כל שנה כהכנה לקבלת התורה.


'ספירה לאחור' משמעותה כמיהה להגיע ליעד, אבל באופן כזה שאילו ניתנה לנו אפשרות של 'קפיצת הדרך' היינו מקצרים תהליכים. ביהדות אין קיצור תהליכים, בטח לא בתורה ובמידות. הספירה הישרה מבטאת את הצפייה, ויחד עם זאת את חשיבותו העליונה של התהליך והצגת ההתקדמות האיטית והבטוחה במסילה העולה בית א-ל.


את היסוד הזה טרחה התורה- מעשה הקב"ה, ללמדנו, שנדע להעריך את מעשינו. זאת חקת התורה. אין לנו אלא דברי רבי עקיבא!


(פורסם באשכולות 335 - אמור תשע"ה)

 

 

השיעור ניתן בי"ב אייר תשע"ה

קוד השיעור: 6327

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר לפרשת אמור (זמן קיץ תשע"ה)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב עדי יהודה נוסבאום
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K