דברי ראשית

בסייעתא דשמיא, הנני מגיש לפניכם לקט מאמרים בנושאי הלכה ורפואה אשר מושקעת בהם מלאכת מחשבת רבה - על מנת לברר היטב מציאויות רפואיות שונות, ומתוך כך לבנות דעת תורה רלוונטית ואקטואלית.

בשונה מהמאמרים שפרסמתי באשכולות לפני כחמש שנים בפינת "ורפא ירפא" - שם עסקתי בנושאי הלכה ורפואה אקראיים, אנסה בפינה זו לברר נושאי יסוד אשר להם השקה ברורה עם העולם ההלכתי, כגון: הגדרת שוטה, כללי קדימות בטיפול רפואי, כללי האתיקה הרפואית ביחס להלכה, חובות הרופא כלפי המטופל, כפיית טיפול רפואי, טעויות רפואיות, הגדרות הרפואה אל מול הגדרות חז"ל למושגי חולי / חולה ועוד.

כל נושא ייפרס על פני כמה מאמרים ולבסוף יובא מאמר מסכם עם הנפק"מ המעשיות.

בכתיבה אשתדל לפשט (ככל שניתן) ולדייק בהגדרות, בכדי שהקוראים יוכלו להפיק תועלת בלימודם על פי הגדרות אלו.

כדרך בעלי הלכה, אציין שאין להסיק להלכה מהמאמרים, למעט מהנאמר באופן ברור בשם גדולים או שהבאתי ששאלתי כן מרב פלוני וכו' והורני כך וכך, או שאישר את הדברים.

ולמעשה יש לדון כל מקרה לגופו.

אסיים בתפילה לבורא עולם לבל אטעה בדבר הלכה וישמחו בי חבריי ואשמח בהם.

הגדרת שוטה

מקרה א':

לפני כשנה נשאלתי ע"י ידיד אשר לו בן עם תסמונת דאון, האם ניתן לחגוג לילד בר מצווה ככל הילדים?

משמעות הדבר היא, שהילד יעמוד בשבת שמחתו בבית הכנסת, יקרא בתורה את פרשת השבוע, יברך תחילה וסוף ובכך יוציא י"ח את השומעים.

אחר בירור התפתחותי נראה שהילד מפותח יפה ביחס לילדים אחרים בגילו עם תסמונת דאון, הוא משולב בלימודים בבית ספר-ת"ת רגיל (עם סייעת), הילד הפגין יכולת קריאה בתורה בשלושה ניגוני טעמים (תימני, אשכנזי וספרדי) ויכולת השתלבות בחברה מרשימה למדי, מאידך לילד ישנו פיגור קל שנובע מעיכוב התפתחותי, הוא מתקשה להתרכז ולעקוב בתפילות ומתנהג כמו ילד קטן ביחס לילדים רגילים בגילו.

אם כן, ברורה שאלת האב: הבן בר-דעת ברמה בלתי מבוטלת, אמנם האם הדעת הזו מספיקה בכדי להחשיבו לבר חיובא, להוציא אחרים ידי חובה, להכשירו לעדות, נשיאת אשה וכו'?

מקרה ב':

לבית הכנסת הספרדי השכונתי חזר החזן הקבוע אחרי שעבר אירוע מוחי כפול. ב"ה הוא חזר לעצמו אמנם לעיתים קרובות הוא סובל מדמנציות. רב בית הכנסת התלבט נורא האם רשאי אותו חזן להמשיך בתפקידו שהרי הוא מאוזן תדיר ע"י כדורים פסיכיאטריים, ובידוע שללא הכדורים סביר שהחזן לא יתנהג בשפיות?

מקרה ג':

ילד שובב מאוד אשר עושה מעשי שטות שילדים אחרים ממש לא עושים, כגון: מסתובב ללא בגדים ברחוב, הורס דברים ללא סיבה וכו'. הוריו לקחוהו לבדיקות מקיפות בהן נמצא שהילד בריא ונורמאלי לחלוטין, אמנם למאבחן היה נראה שלילד ADHD  (הפרעת קשב וריכוז) קלה. הילד הגיע למצוות והוריו שואלים האם מעשיו מוכיחים עליו שגדל? האם יכול להוציא י"ח אחרים? להצטרף למניין?

בשאלות רבות ממין אלו נעסוק בשבועות הקרובים. ראשית נגדיר את התייחסות הרפואה למצבי "שוטה", ולאחר מכן נביא דעת תורה וכן פסיקות של אחרוני זמננו בנושא.

(המשך אי"ה בשבוע הבא)

(פורסם באשכולות 334 - אחרי קדושים תשע"ה)