ישיבת כרם ביבנה

מעשה אבות סימן לבנים

מרדכי דצקובסקי


כאשר עשו מבקש מיעקב, לאחר המפגש ביניהם, ללכת אתו יחד, עונה לו יעקב: "יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאיטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים עד אשר אבוא אל אדני שעירה". ומפרש רש"י: "ואימתי ילך? בימי המשיח, שנאמר 'ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו'", כלומר בגאולה העתידה לבוא במהרה בימינו. ועל כן נראה שניתן לפרש את כל תחילת הפרשה ואת ההכנה של יעקב למפגש כ"מעשה אבות סימן לבנים", כשלב לפני הגאולה העתידה.
רש"י בפרשה כותב "התקין עצמו לשלשה דברים: לדורון לתפלה ולמלחמה". ויש לשאול, הרי לפי סדר הפסוקים זה נראה אחרת: קודם כל הוא התקין עצמו למלחמה, שנאמר (פסוקים ח – ט) "ויחץ את העם אשר אתו... והיה המחנה הנשאר לפלטה", לאחר מכן התקין עצמו לתפלה, שנאמר (פסוקים י – יג) "ויאמר יעקב... הצילני נא מיד אחי מיד עשו פן יבוא והכני אם על בנים", ורק לאחר מכן בסוף התקין עצמו לדורון, שנאמר (פסוקים יד – כב) "ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו..."?
לגבי סיבת הסדר שיעקב עשה בפועל, ניתן להסביר כך: שאם היה שולח את השוחד לפני שהיה מכין עצמו למלחמה היה מראה לעם ולאנשים אשר אתו שהשוחד הינו הדרך הכי חשובה והכמעט היחידה לשרוד מול תוקף, ורק כאשר ממש אין בררה, מתכוננים למלחמה. לכן, קודם הכין למלחמה להראות שהשוחד הוא רק כניסיון נוסף שאפשר למנוע בעזרתו מלחמה. דבר זה עוצר את האדם מוויתור על כל הערכים החשובים לו, והוא אינו רואה צורך במניעת המלחמה בכל מחיר אפשרי. לכן הכין עצמו קודם למלחמה (ובהמשך נראה שלא היתה זאת באמת הכנה למלחמה) ורק לאחר מכן שלח את הדורון. והטעם שקודם הכין עצמו למלחמה ואחר כך התפלל, מפני שרצה להראות שההכנה למלחמה אינה מספיקה וצריך גם את התפילה. לעומת זאת, אם היה קודם מתפלל ורק לאחר מכן נפנה להכין עצמו למלחמה, היה מראה שאינו מאמין ממש בתפלה ולכן מתכונן למלחמה.
ועכשיו ניתן יותר להבין את הסיבה שרש"י הופך את הסדר: רש"י כותב "התקין עצמו", כלומר שכאשר הוא שמע שעשו בא לקראתו התקין לעצמו במחשבתו שהוא צריך לשלוח לו דורון ע"מ למנוע את המלחמה, לאחר מכן חשב שצריך להתפלל כדי לזכות בהשגחה של ה', ולאחר מכן חשב על ההשתדלות שהוא צריך לעשות ולהיות מוכן למלחמה, וברור שההכנה למלחמה היא השתדלות חובה ואין היא מראה על ספקות באמונה ח"ו, אך כשבא לעשות את הדברים בפועל ידע שהוא צריך לחנך את אנשיו, ולכן הכין את עצמו קודם למלחמה, אחר כך התפלל, ולאחר מכן נפנה לשלח את הדורון.
לגבי ההכנה של יעקב למלחמה אנו מוצאים סדר שדרוש הסבר: ראשית הוא מחלק את האנשים "ויחץ את העם אשר אתו", לאחר מכן הוא מעביר את אנשיו במעבר יבֹּק (דבר שככל הנראה לא שמר על החלוקה), ולאחר מכן הוא מחלק את משפחתו – "ויחץ את הילדים". מדוע יש הבדל בין החלוקה הראשונה לשנייה, ולמה חילק בתחילה אם ידע שהחלוקה לא תישמר? זאת עוד, רש"י מפרש את המילים "והיה המחנה הנשאר לפלטה"  – "על כרחו, כי אלחם עמו", ומדוע לא ילחם עמו כבר מיד בתחילת ההתקפה וכך כולם ישארו בחיים? אלא, נראה לי לפרש, שהחלוקה הראשונה אינה ממש הכנה למלחמה עצמה, אלא רק להחדיר בלב אנשיו שיש אפשרות שנצטרך להילחם אם נותקף, והחלוקה השנייה היא החלוקה האמתית, איתה רצה להילחם במקרה הצורך. וברור גם שיעקב לא התכוון להפקיר מחצית מאנשיו ולהתחיל להילחם רק על החצי השני, אלא ככל הנראה ידע, שאם יאמר שהוא ילחם מיד אנשיו לא ישמעו לו, וירצו להילחם רק כשאין ברירה, אך בחלוקה השנייה והגורלית היה מוכן להילחם מיד כפי שאנו רואים ברש"י – "אמר, אם יבא אותו רשע להילחם, ילחם בי תחילה". כמו כן, החלוקה השנייה אינה חלוקה כמו בראשונה, שם נאמר "והיה המחנה הנשאר לפלטה", וככל הנראה הם עמדו בצדדים שונים, אלא זה חלוקה טאקטית לגבי סדר העומדים "וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשנה ואת לאה וילדיה אחרונים ואת רחל ואת יוסף אחרונים", אך המלחמה היא על כולם!
לסיכום, יעקב אבינו אינו שש אלי קרב, ומכין גם אפשרות של דורון לרצות את אחיו (ואולי בגלל זה בסוף נלחם מול שרו של עשו, כדי להראות לו שלא ניתן לברוח ממלחמה שהיא עקרונית...). הוא מכין את אנשיו מנטאלית למלחמה, ומבין שדרישה מידית להילחם בכל מחיר לא תתקבל אצל אנשיו. הוא גם מראה שהמלחמה והתפילה הן יחידות שאינן נפרדות זו מזו, וכשהוא מתפלל הוא מזכיר "מיד אחי מיד עשו", שפעמים הוא נראה כאחי ופעמים כעשו, כלומר: המלחמה אינה דווקא מול חרבות שלופים אלא לפעמים תרבותית (מיד אחי). שנזכה לראות בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו.


(פורסם באשכולות 318 - פרשת וישלח תשע"ה)

 

 

השיעור ניתן בי"ד כסלו תשע"ה

קוד השיעור: 5915

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

פורסם באשכולות 318 - פרשת וישלח (זמן חורף תשע"ה)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב בן-ציון אלגזי
הרב בן-ציון אלגזי
ע 2
הרב יצחק לוי
הרב יצחק לוי
ע K
הרב נתנאל שושן
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב יצחק לוי
הרב יצחק לוי
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K