ישיבת כרם ביבנה

אז ירננו עצי היער

הרב זכריה טובי
ראש הכולל

MS Word להורדת השיעור

חז"ל ייחסו חשיבות מיוחדת לשירה,ישנו מושג של הודאה יש הלל ויש מושג של שירה,שירה לא ניתנת להאמר תמיד אלא רק בנסיבות מיוחדות.


המדרש(פרשת בשלח כג'-ד') מציין כי עד קריעת ים סוף לא היה מושג של שירה (אע"פ שמסתמא היה הודאה) וז"ל


"אז ישיר משה, הדא הוא דכתיב (משלי לא, כו): פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה, מיום שברא הקדוש ברוך הוא את העולם ועד שעמדו ישראל על הים לא מצינו אדם שאמר שירה להקדוש ברוך הוא אלא ישראל, ברא אדם הראשון ולא אמר שירה, הציל אברהם מכבשן האש ומן המלכים ולא אמר שירה, וכן יצחק מן המאכלת ולא אמר שירה, וכן יעקב מן המלאך ומן עשו ומן אנשי שכם ולא אמר שירה, כיון שבאו ישראל לים ונקרע להם, מיד אמרו שירה לפני הקדוש ברוך הוא, שנאמר: אז ישיר משה ובני ישראל, הוי: פיה פתחה בחכמה, אמר הקדוש ברוך הוא לאלו הייתי מצפה, ואין אז אלא שמחה, שנאמר (תהלים קכו, ב): אז ימלא שחוק פינו"


 


אין ביקורת על האבות שלא אמרו שירה אלא המדרש רק מציין עובדה כי לא נאמרה שירה עד כה, ומדוע האבות לא אמרו שירה?וכי יעלה על הדעת שיכלו להגיד שירה ולא אמרו?! אלא כנראה שלא יכלו להגיד שירה,מדוע לא אמרו שירה?בשביל לענות על שאלה זו ננסה להבין מהי שירה.


 


איתא במדרש (כג-ג) 


"אז ישיר משה, הדא הוא דכתיב (שיר השירים ד, יא): נפת תטפנה שפתותיך, אמר משה רבון העולמים במה שחטאתי לפניך בו אני מקלסך.


אמר רבי לוי בר חיא משל למדינה שמרדה על המלך ואמר המלך לדכס שלו נלך ונלחם בה, אמר לו דכס אין אתה יכול, החריש המלך והלך בלילה בעצמו וכבשה. ידע דכס עשה עטרה והביא למלך, אמר לו העטרה הזו למה, אמר בשביל שחטאתי בדבר ואמרתי לך אין אתה יכול. כך אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא, יודע אני שחטאתי לפניך באז, שנאמר (שמות ה, כג): ומאז באתי אל פרעה, והרי טבעת אותו לים, לכך אני משבחך באז, הדא הוא דכתיב: אז ישיר משה. בא וראה דרך הצדיקים במה שהם סורחים הם מתקנים, הוי: נפת תטפנה שפתותיך כלה, ממי הם למדים מן הקדוש ברוך הוא שבדבר שהוא מכה הוא מרפא, שנאמר (ירמיה ל, יז): כי אעלה ארכה לך וממכותיך ארפאך, ממכות שאני מכה אותך, מהם אני מרפא אותך. מנין תדע כן, מן הקדוש ברוך הוא, צא ולמד ממרה, שהורה למשה דבר מר והשליך למים ונמתקו המים, שנאמר (שמות טו, כה): ויורהו ה' עץ וישלך אל המים, אי זה היה, רבי נתן אומר ירדינון היה. רבי יהושע אומר של ערבה היה. רבי אליעזר המודעי אומר של זית היה, מכל מקום עץ מר היה והמתיק המים המרים. וכך משה לא קנטר אלא באז, ובמה שסרח תקן מעשיו ואמר: אז ישיר משה. "   


 


מדרש זה תמוה וכי אנחנו משחקים משחקי מילים ששני המילים זה אותה מילה לכן זה התיקון של החטא שלו? חטא שאמר "ומאז באתי אל פרעה" ותיקן ב"אז ישיר משה" האז של התיקון זה תיאור זמן בכלל!


נחזור לחטא של משה שהובא במדרש וננסה להבין מה הלך שם,משה טוען כנגד קב"ה


{כב} "וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל יְהוָה וַיֹּאמַר אֲדֹנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי: {כג} וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ הֵרַע לָעָם הַזֶּה וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ" עונה לו הקב"ה


 "עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ"


תשובתו של הקב"ה אינה מובנת כלל,משה מתלונן על העבר שהמצב הורע בעבר עונה לו הקב"ה "עתה תראה.." אבל משה לא שאל על העתיד הוא מתרעם על העבר!


מסביר הכלי יקר כי הקב"ה במילה אחת ענה למשה "עתה",ומבאר כל דבר לפני סופו מקבל כוחות מיוחדים ומביא לכך דוגמאות אדם לפני שהוא מת הוא מתגבר ואז מת,"נר אדם נשמת אדם" נר לפני שהוא כבה הוא עולה כשלהבת ואז נכבה. זה מה שאומר הקב"ה למשה-זה שפרעה מגביר את השעבוד זה אומר שהוא עומד ליפול,ואותו דבר כשמשה רואה את הסנה בוער ולא נשרף מסביר שם השפת אמת כי משה רבינו תמה מפני שהוא רואה את הסנה שזה הסמל של הגלות וכולו בתוך האש בתוך האור ובכ"ז איננו נשרף,כלומר איננו נגאל אומר לו הקב"ה הסנה זה מה שמביא את האור,הגלות מביאה את הגאולה,ובדרך זו מסביר המהר"ל בגבורות ה' כי אע"פ שהגלות איננה טובה היא סיבה לטוב "כי כל ההוויה יוקדם להעדר..כך יוקדם עוה"ז לעולם הבא" הגמ' אומרת כי האפרוח בוקע מהביצה מתי שהביצה מסרחת,וכן זרע באדמה קודם הוא נרקב ומשם הוא צומח,וזוהי תשובתו של הקב"ה.


 


אבל השאלה שיש לשאול איך משה רבינו ע"ה חכם הרזים לא הבין זאת לבד?


ובאמת המדרש מציג זאת כשגיאה של משה רבינו (מ"ר וארא ו'-ד')


"וארא אל אברהם" אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה חבל על דאבדין ולא משתכחין, הרבה פעמים נגליתי על אברהם יצחק ויעקב באל שדי ולא הודעתי להם כי שמי ה' כשם שאמרתי לך ולא הרהרו אחר מדותי אמרתי לאברהם (בראשית יג, יז): קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה וגו', בקש לקבר שרה ולא מצא עד שקנה בדמים ולא הרהר אחר מדותי, אמרתי ליצחק (שם כו, ג): גור בארץ הזאת כי לך ולזרעך וגו', בקש לשתות מים ולא מצא אלא (שם שם, כ): ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק, ולא הרהר אחר מדותי. אמרתי ליעקב (שם כח, יג): הארץ אשר אתה שכב עליה וגו', בקש מקום לנטות אהלו ולא מצא עד שקנה במאה קשיטה, ולא הרהר אחר מדותי ולא שאלני מה שמי כשם ששאלת אתה, ואתה תחלת שליחותי אמרת לי מה שמי, ולבסוף אמרת (שמות ה, כג) ומאז באתי אל פרעה.."


וגומר המדרש(אות כג') " ויאמר ה' אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה, במלחמות פרעה אתה רואה ואין אתה רואה במלחמות של שלשים ואחד מלכים"


  


משמע מהמדרש כי האבות היו גדולים ממשה אבל אנו יודעים שלא היה ולא יהיה כמשה,ועוד מהמדרש משמע שמשה לא נכנס לארץ בגלל התרעמותו על הכבדת השעבוד, אבל אין זו הסיבה שהרי כל אחד יודע שמשה לא נכנס לא"י בגלל שהכה את הסלע!


 


השפת אמת מסביר את העניין- ישנם שני צורות גילויים של הקב"ה, "וארא אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב באל שדי.. ושמי ה' לא נודעתי להם" מה ההבדל בין שם ה' לאל שדי? מסביר שם השפת אמת- שם אל שדי הינה הנהגה טבעית של מציאות נסתרת של הקב"ה בתוך הטבע,אלוקים נסתר וכך הייתה ההנהגה של האבות ולכן האבות לא באו בטרוניא לקב"ה כי הם יודעים שה' נמצא מאחורי המהלך אע"פ שלא רואים זאת.אבל למשה רבינו נגלה הקב"ה בבחינת שם ה' שזה בחינת התגלות גילוי פנים,א"כ משה רבינו לא יכול לסבול את הגלות הבאה מתוך גאולה כי הוא לא בבחינת הסתר אלא בבחינת גלוי,אבל הקב"ה רוצה לנהוג עם עמ"י בהסתר לא בגלוי,משום שבא"י הארץ שעמ"י צריך להגיע אליו ההנהגה היא נסתרת,אבל משה רבינו שהנהגתו היא גילוי פנים לא יכול להכנס לא"י ולכן משה לא נכנס לא"י.


 


והיכן רואים את זה ששם ה' זה בחינת התגלות? מהגמ' בפסחים ד' נ.


 


"והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד אטו האידנא לאו אחד הוא אמר רבי אחא בר חנינא לא כעולם הזה העולם הבא העולם הזה על בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב ועל בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת לעולם הבא כולו הטוב והמטיב ושמו אחד מאי אחד אטו האידנא לאו שמו אחד הוא א''ר נחמן בר יצחק לא כעולם הזה העולם הבא העולם הזה נכתב ביו''ד ה''י ונקרא באל''ף דל''ת אבל לעולם הבא כולו אחד נקרא ביו''ד ה''י ונכתב ביו''ד ה''י "


 


שואלת הגמ' על הפס' ביום ההוא יהיה ה' אחד,וכי היום אלוקים איננו אחד?אלא בעוה"ז שזה הנהגת הטבע אדם לא יכול לחיות ע"פ שם הויה אלא ע"פ שם של אדנות,כי בעוה"ז א"א לראות את שם הוויה, א"א לראות שהצרות הם חיוביות,אבל בעוה"ב כל המציאות זה הטוב והמטיב ולכן משה לא יכל לסבול את זה שיש רע שהשעבור מתגבר כי הוא חי במעין עוה"ב לכן הוא מצפה לטוב גמור ושהטוב לא גמור בא משה לאלוקים בטרוניא.


 


אחרי שהבנו את חטאו של משה רבינו של "מאז באתי.." נבין איך השירה של אז ישיר משה מתקנת ובכך נבין מה הייחודיות של שירה-משה רבינו שר שירה לא על קריעת ים סוף אלא על שנסגר אצלו המעגל,משה חשב שהיה חושך עכשיו הוא מבין שזה היה אור,כלומר שירה זה סגירת מעגל,וזה מה שכתוב "נפת תטופנה שפתותיך..דבש וחלב תחת לשונך" שפה זה חיצוני לשון זה פנימי,הדבש וחלב שחשבתי שזה גלות שזה מוסתר יוצאים החוצה ועכשיו משה מבין שזה בעצם גאולה דבר טוב.


דבש וחלב יצאו מן דבר טמא(דבורה ופרה) ובכ"ז הם טהורים,דבש וחלב בחיצוניות זה טמא זה חושך אבל מה שיוצא מבפנים זה טהור זה אור וגאולה, ולכן האז של "אז ישיר משה" מתקן את החטא של "ומאז באתי אל פרה".


[במאמר מוסגר נציין כי לפי מהלך זה יובן מדוע הנצי"ב מסביר את כל שירת הים על הגלות לא על הגאולה מפני שעכשיו משה רבינו מבין כי הגלות הינה לא כפי שחשב אלא דבר חיובי]

 

 

השיעור ניתן בכ"א שבט תשס"ג

קוד השיעור: 5458

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר לפרשת בשלח
(זמן חורף תשסג)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב בן-ציון אלגזי
הרב בן-ציון אלגזי
ע 2
הרב בן-ציון אלגזי
הרב בן-ציון אלגזי
ע 2
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
ר' אהוד שלמה פיקסלר
ע K
אבי אורגלר
ע K
ר' דור חי דוייב
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב משה אמסלם שליט"א
ע K