ישיבת כרם ביבנה

'ויהי בנסוע הארון'

הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה

מנהג ישראל לומר בשעת פתיחת ארון הקודש והוצאת ספר תורה את הפסוקים 'ויהי בנסוע...' ו-'ובנוחה יאמר'.


ויש לתמוה על מנהג זה שתי תמיהות:



  1. פני מה אומרים פסוקים על נסיעת הארון בשעה שארון הקודש עצמו אינו נוסע כלל ועיקר.

  2. גם אם ניתן למצוא טעם באמירת הפסוק 'ויהי בנסוע' בשעת הוצאת הס"ת, קשה להבין מפני מה אומרים את 'ובנוחה יאמר' בשעה שמוציאים את הספר ולא בשעה שמשיבים אותו אל ההיכל.



יישוב המנהג תלוי כפי הנראה ביישוב המקראות עצמן.


בפסוק הראשון נאמר: וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ: מן הלשון 'קומה ה' ' אנו למדים שלא היה הארון יוצא ממקומו קודם שהיה משה אומר 'קומה ה' ' וגו'. וכך אכן דרשו רבותינו בספרי זוטא:


בזמן שהיו נוסעין היה עמוד הענן נעקר ממקומו על פי המקום ולא היה לו רשות להלוך עד שיאמר לו משה נמצאת מקיים על פי ה' ועל פי משה משל למה הדבר דומה למלך שאמר לעבדו הריני ישן לי עד שתעירני משנתי כך אמר הקדוש ברוך הוא איני מהלך עד שתאמר לי לך. קומה ה' ויפוצו אויביך


והרי דבר פשוט הוא שהארון היה נושא את נושאיו והיו טסים באויר [אולי באמצעות כנפי הכרובים]. ניתן לפרש שכך היה משה אומר בכל פעם שהיו ישראל נוסעים למסעיהם, כפועל יוצא מכך יהיה עלינו לפרש שבמהלך מסעותיהם במדבר נתקלו ישראל באויבים שונים שבזכות הארון זכו לנצחם.


ועל פי זה יתפרש גם הפסוק השני: וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל: כשהיה הארון עוצר לחניה היה משה אומר 'שובה ה' [עִם] רבבות אלפי ישראל דהיינו עם צבא ישראל המורכב מ'אלפים' ו'רבבות' שהם מבנים צבאיים כדוגמת חטיבה ואוגדה. אם נפרש כך ימצא שעיקר עיסוקם של ישראל במסעותיהם וחניותיהם במדבר היה מלחמה באומות העולם ושוכני המדבר, ועל כן לכך כיון משה את תפילתו. ובאמת זהו דבר שקשה לקבלו שהרי לא כך מצטיירים הדברים בעינינו מתוך סיפורי העניינים המופיעים בתורה.


נדמה שניתן להציע אפשרות פירוש אחרת שתהלום את פשטו של הפסוק ועוד תותיר בידינו הבנה במשמעות הדברים ובמנהגם של ישראל. יתכן והאמירה 'קומה ה' ויפוצו אויביך' וגו' נאמרה על ידי משה פעם אחת בלבד – באותה נסיעה ראשונה, שבה יצאו ישראל מחורב בדרכם לכיבוש ארץ ישראל. לאותה יציאה היתה תכלית ברורה, שהתפרשה בדברי ה' אל משה טרם אותה נסיעה: ה' אֱלֹקֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ בְּחֹרֵב לֵאמֹר רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה: פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל כָּל שְׁכֵנָיו בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב וּבְחוֹף הַיָּם אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת: רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת הָאָרֶץ בֹּאוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם: ועל פי זה מסתבר כי כוונת הפסוק 'ובנוחה יאמר' הינה תוכנית עתידית מה יהיה צריך לומר בשעה שיגיע הארון אל מנוחתו לאחר סיומן של מלחמות כיבוש הארץ.


ודברים אלו לא זכה משה לאומרן, וכבר נרמז הדבר במה שלא הוזכר בפסוק השני 'ובנוחה יאמר' שמו של משה. הזכרת דברי התודה העתידית עוד טרם המלחמה, ביטאו את בטחונם המלא של ישראל כי עתיד הקב"ה להנחילם נצחון ורבבותיהם ואלפיהם היוצאים לקרב יזכו לראות גם בסיומה של המלחמה ובהנחת הארון אל מקומו.


והדעת נותנת כי הראשון שאמר את הפסוק 'שובה ה' רבבות אלפי ישראל' היה יהושע באותה שעה שהשכין את הארון בשילה.


יתכן והביטוי 'רבבות אלפי ישראל' כלל בקרבו את ברכת משה ליוסף: 'וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח... והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה', והעיר שילה הרי שוכנת במרכז נחלת בני יוסף. ונדמה שגם שלמה שהכניס את הארון לבית עולמים השתמש באותו מטבע לשון של פסוקינו וראה בעצמו את המקיים של 'שובה ה' למנוחתך'.


וכך היו דבריו באותה שעה נשגבה: וְעַתָּה קוּמָה ה' אֱלֹקִים לְנוּחֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ כֹּהֲנֶיךָ ה' אֱלֹקִים יִלְבְּשׁוּ תְשׁוּעָה וַחֲסִידֶיךָ יִשְׂמְחוּ בַטּוֹב: אלפים ורבבות שבימי יהושע היו הלוחמים ואילו בימי שלמה האלפים הרי הם הכהנים והרבבות הם יראי ה' וחסידיו.


ומתוך כך עמדנו על עומק משמעותם של הפסוקים הללו. כל קיומם של ישראל בארצם והצלחתם במעשי ידיהם באו להם מכחה של השראת השכינה על ארון הברית. השראת שכינה זו מבטאת את העובדה שה' מצוי בישראל באמצעות התורה ולימודה. והצלחת יהושע נתלתה בפירוש בלימוד התורה ובהיותה חלק בלתי נפרד מחייו: 'לא ימוש ספר התורה הזה מפיך כל ימי חייך... כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל'.


כך שבפרשה קטנה זו נכללה הידיעה כי התורה היא הבסיס היחידי להצלחתם וישועתם של ישראל. ולא נפלאת היא כי פרשה זו נחשבת כספר בפני עצמה. ראו ישראל קדושים את חשיבותה של הפרשה בחינוך למרכזיותה של תורה ומפני כך תקנו להזכירה בכל פעם שמוציאים את ספר התורה לקרוא בו. לא משום שארון הקודש הוא ארון הברית ולא משום שהוצאת הספר דומה לנסיעת הארון, אלא מפני שרצו ללמד כי אם ישימו אזנם כאפרכסת לקריאת התורה ויקיימוה הרי מובטח להם שהקב"ה יפיץ אויביהם יניס שונאיהם ויבנה להם את בית הבחירה וישרה בתוכם על אלפיהם ורבבותיהם את שכינתו. יראו עינינו וישמח לבנו.

 

 

השיעור ניתן ב תש"ע

קוד השיעור: 4478

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

עלון אשכולות לפרשת בהעלותך תשע

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
ר' אבינדב אבוקרט
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K