ישיבת כרם ביבנה

על בגדים, על פורים ועל יום הכיפורים

הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה

MS Word להורדת השיעור

חיבורן של שבת זכור ופרשת תצוה מביא אותנו לחפש את הקשר בין בגדי הכהונה המופיעים בפרשת תצוה למגילת אסתר ומחיית עמלק.
חכמים במסכת מגילה יב. דורשים: "אמר רבי יוסי בר חנינא מלמד שלבש [אחשוורוש] בגדי כהונה כתיב הכא 'יקר תפארת גדולתו' וכתיב התם 'לכבוד ולתפארת'".
לבישת בגדי הכהונה על ידי אחשוורוש היתה לפי מדרשי חז"ל רק חלק מן הפגיעה במקדש וקדשיו. כלי המקדש הוצאו מן הגנזכים לשימוש חול כפי שנרמז בפסוק 'וכלים מכלים שונים'. לשיאה הגיעה ההתנכלות בהפסקת בנית הבית השני וכפי שנאמר בספר עזרא ו': וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם.
לבישת בגדי הכהן הגדול על ידי אחשוורוש יכולה להתפרש בשתי דרכים: האחת ביזוי הבגדים ואמירה ברורה: המקדש בירושלים לא יבנה עוד. [כך מן הסתם מתפרשת שתיית יין בכלי הקודש] והשניה, נסיון של אחשוורוש להתכבד בבגדי הכהן הגדול ולהציג את עצמו כממשיכו של הכהן הגדול בירושלים. אילו היתה הדרך הראשונה נכונה מסתבר כי אחשוורוש היה מלביש בבגדי הכהונה את אחד ממשרתיו העומדים לפניו, העובדה כי בחר ללבשם בעצמו מעידה כי לא לביזיון הבגדים היתה כוונתו, אלא לכבוד עצמו.
נותר איפוא, לבאר איזו משמעות ייחס אחשוורוש לבגדי הכהן הגדול ומה מקומם במגילתנו.
בגדי הכהונה אינם רק בגדי שרד לשירות במקדש בדומה לבגדי שרד המשמשים בעלי מקצועות אחרים. בגדי הכהונה יוצרים את הכהונה וכלשונה של דרשת חז"ל על הפסוק: "וְחָגַרְתָּ אֹתָם אַבְנֵט אַהֲרֹן וּבָנָיו וְחָבַשְׁתָּ לָהֶם מִגְבָּעֹת וְהָיְתָה לָהֶם כְּהֻנָּה לְחֻקַּת עוֹלָם וּמִלֵּאתָ יַד אַהֲרֹן וְיַד בָּנָיו" (שמות כ"ט, ט').
ממנו למדו כי כהן המשמש במקדש ללא בגדי הכהונה [מחוסר בגדים] חייב מיתה:
אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן ומטו בה משמיה דרבי אלעזר ברבי שמעון 'וחגרת אתם אבנט' בזמן שבגדיהם עליהם כהונתם עליהם אין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם והוו להו זרים ואמר מר זר ששימש במיתה (סנהדרין פג:)
הבגדים הם ההופכים את הכהן מ'זָר' לכהן, שכן הכהונה היא למעשה פעולה בשליחותו של הקב"ה. מצד עצמו אין האדם יכול להתרומם לדרגת 'מלאך ה'', רק מצד היותו שליח ה' יכול בן בנו של אהרן להפוך למלאך ה' שזהו תפקידו האמיתי של הכהן וכמו שתיאר זאת מלאכי: "כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָ-אוֹת הוּא".
דומה כי לא בכדי לבושם של הכהנים דומה ללבושם של המלאכים, שהרי ביחזקאל ובדניאל אנו מוצאים כי המלאכים לבושים 'בדים'. הכהנים של מטה הרי הם דוגמא של המלאכים למעלה ומלבושם דומה אלו לאלו. [עיין ויקרא רבה פ' כא': רבי ברכיה ורבי ירמיה בשם ר' חייא אמרו כשירות של מעלן כך שירות של מטן מה שירות של מעלן (יחזקאל ט') ואיש אחד בתוכם לבוש בדים כך של מטן כתונת בד קדש ילבש]. אלו משמשים לפני קונם במרום ואלו מתעלים לדרגת מלאכים במקדש של מטה.
ואם בכהן הדיוט כך בכהן גדול על אחת כמה וכמה. וכך אנו מתפללים בפיוטי העבודה של יום הכיפורים: "תּוֹכֶן בּוּץ, וַעֲרִיכַת אֶבֶן, מְחוּגָר בְּכוּלָם כְּמַלְאָך מִיכָאֵל מְשָׁרֵת".
כלומר הכהן הגדול נראה בבגדי הלבן [תוכן בוץ] ובבגדי הזהב [עריכת אבן- ע"ש אבני האפוד והחושן] כמלאך מיכאל המשרת למעלה בבית המקדש העליון [עיין חגיגה יב: שמיכאל מקריב קרבנות ועיין זוהר לך לך פ ע"א ועיין שו"ת מהר"י וייל סי' קצב' בתחילת דבריו]. המלאך מיכאל הוא השר הממונה על ישראל כפי שנאמר בדניאל יב' 'וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמֹד מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל הָעֹמֵד עַל בְּנֵי עַמֶּךָ'.
מכלל דברינו עולה כי באותו משתה ראוותני ביקש אחשוורוש להוציא מליבם של ישראל את תקוות בנית המקדש על ידי ביזוי כלי הקודש והפיכתם לכלי שתייה זולה. ובאותה משתה עצמו רצה ברשעותו להפוך את עצמו לסגנו של הא-ל ולשוות לעצמו דמות של מלאך אלקים שישראל כפופים לו. ועוד מתבאר לנו מתוך דברים אלו עצמם גודל חטא הנאתם של ישראל מסעודתו של אותו רשע, שהיה בה יותר משמץ עבודה זרה, ובעקבה כרוך היה היאוש מבנין המקדש וחזרת העבודה למקומה.
בשונה מן התאריכים האחרים המופיעים במגילה [בפרק ב' פסוק טז' 'בחודש העשירי הוא חדש טבת בשנת שבע למלכותו', ובפרק ג' פסור ב' בחודש הראשון הוא חדש ניסם בשנת שתים עשרה למלך']. הפסוק בו מתוארך המשתה מציין את תאריך המשתה רק באמצעות השנה: 'בשנת שלוש למלכו עשה משתה'. יתכן איפוא, להציע כי תחילת המשתה חפפה את תאריך תחילת שנת השלש למלכותו כלומר א' ניסן שהוא ראש השנה למלכים [וכשם שהמילה 'חודש' כשאין בצידה תאריך מדויק הרי היא מציינת את ראש החודש]. [אמנם בגמ' ראש השנה מובאת דעת רב חסדא שלמלכי אוה"ע מונים מתשרי, אך מלבד האמוראים החולקים עליו שם עיין תוס' שם ג: ד"ה למניינא שציין כי הירושלמי סבר כי גם מלכי אוה"ע מונים מניסן] לכשנמנה 180 ימי משתה נמצא כי אנו עומדים בתאריך ג' תשרי [שהרי חודשי הלבנה מחציתם מלאים ומחציתם חסרים (חודש לבנה אסטרונומי הינו 29 יום וחצי בקרוב) וב-6 חודשים יש 177 ימים] לכשנמנה שבעה ימים נוספים נמצא כי אותו יום השביעי בו לבש אחשוורוש בגדי כהונה ובו נתערבבה שמחתו בהריגת ושתי היה יום הכפורים בכבודו ובעצמו, לא לחינם לבש אחשוורוש את בגדי הכהונה ביום זה שכל כולו עבודת כהן גדול, ולא לחינם קשרו חכמים את יום הפורים ליום הכפורים, שהרי בו ביום החל הקב"ה להכין את הרפואה למכה שעוד לא נולדה.
בשעה שביקש הקב"ה להודיע לישראל על נצחונם הגדול העתיד לבוא, נתן בליבו של המן לבקש לעצמו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך, המורכב מתכלת, חור וארגמן ויש בו עטרת זהב והוא מזכיר לכל רואיו את בגדי הכהן הגדול. חזר הקב"ה והעביר את הלבושים למרדכי גדולם של ישראל, ושוב חזר מרדכי ולבש בגדי כהונה ומלכות כשיצא בשלום מלפני המלך לאחר חתימת אגרותיו ושליחתם, ככהן היוצא מן הקודש לאחר קבלת תפילותיו.
בשעה שביקשו לקבוע לדורות את ימי הפורים, שמו חכמים על ליבם לקבוע כי ציון מעלתו של החג לא תודגש רק בשושן בה נעשה הנס, אלא גם ובעיקר בירושלים וערי יהודה שהיו מוקפות חומה בימות יהושע בן נון, שהרי כל עצמו של המאבק היה מאבק בין שושן לירושלים, בין ארמונו של אחשוורוש לבית המקדש, בין שר מלכות פרס למיכאל השר הגדול ובין אחשוורוש המולך מהודו ועד כוש למלך מלכי המלכים הקדוש ברוך, אשר לו הים והוא עשהו ויבשת ידיו יצרו

 

 

השיעור ניתן ב אדר תש"ע

קוד השיעור: 4333

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

אשכולות פרשת תצוה – זכור תש"ע

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K