ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה

ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה

הרב זכריה טובי
ראש הכולל

MS Word להורדת השיעור

המזמור "הודו לה' כי טוב ... יאמרו גאולי ה'" וגו' (תהלים קז) הוא מזמור הנאמר בחג הפסח כשיר של יום במספר קהילות בישראל. עיקרו של מזמור זה נסוב על אותם ארבעה החייבים להודות הנאמרים בגמ' בברכות (דף נ"ד ע"ב):


אר"י אמר רב ארבעה צריכים להודות: יורדי הים, הולכי מדברות, מי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא.


"יורדי הים" -- מנלן דכתיב "יורדי הים באניות" וגו'. "המה ראו מעשה ה'" וגו', ואומר "ויעמד רוח סערה יעלו שמים ירדו תהומות" ואומר "יחוגו וינועו כשכור" ואומר "וישמחו כי ישתוקו" ואומר "יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם."


"הולכי מדברות" -- מנלן דכתיב "תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו ויצעקו אל ה' וידריכם בדרך ישרה יודו לה' חסדו."


"מי שחלה ונתרפא" -- דכתיב "אוילים מדרך פשעים ומעוונותיהם יתענו כל אוכל תתעב נפשם" וגו' "ויצעקו אל ה' בצר להם" וגו' "ישלח דברו וירפאם" וגו' "יודו לה' חסדו."


"מי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא" -- מנלן דכתיב "יושבי חושך וצלמות" וגו' "כי המרו אמרי אל" וגו' "ויכנע בעמלו לבם" וגו' ואומר "יודו לה' חסדו."


והדבר טעון ביאור, כיצד אותם ארבעה שחייבים להודות קשורים עם ענינו של חג הפסח?


כהקדמה לדברינו יש להבין את ענינו של קרבן תודה המופיע בתורה בפר' צו, "וזאת תורת זבח השלמים אם על תודה יקרבנו." "אם" -- משמעותו רשות, זה תלוי ברצונו של הנודר, ומאידך ארבעה חייבים להודות -- יש כאן חובה לנדור. כיצד זה הולך יחד, האם זה קרבן רשות או חובה? אין ספק שאדם צריך להכיר בניסו ומתוך כך להביא קרבן תודה. אם כן, מדוע התורה מחייבת אותך לעשות זאת? וזה אחד מג' מקומות בתורה בהם נאמר "אם" שהוא חובה (כגון "אם מזבח אבנים תעשה לי").


מורכבות נוספת קיימת בקרבן זה. למעשה קרבן תודה הוא קרבן שלמים כמו שהתורה כותבת "וזאת תורת זבח השלמים," אך יש כאן צמצום של זמן האכילה ליום ולילה (כל קרבן שלמים שני ימים ולילה) וריבוי בלחמים. התפיסה הפשוטה היא שקרבן תודה הוא אמנם שלמים עם יותר לחמים ופחות זמן. אך אם נדייק נראה שקרבן תודה הוא קרבן מיוחד -- המורכב מקודשי-קדשים וקדשים קלים גם יחד, ויש ראיות לזה (הרב קופרמן):


א) המיקום של הקרבן הוא מיד לאחר קודשי קדשים. התורה אינה מזכירה קודם קודשים קלים ואח"כ תודה, אלא מיד לאחר חטאת ואשם ומנחה בא קרבן תודה.


ב) בנוסף לכך המקור בגמ' לזה שקודשי קדשים נאכלים ליום ולילה, הוא מקרבן תודה (זבחים לו): "ובשר זבח תודת שלמיו" -- למדנו לתודה שנאכלת ליום ולילה. חטאת ואשם מנין? ת"ל זבח. -- א"כ אין זה כתוב בקדשי קודשים אלא בתודה, בהכרח שלקרבן תודה יש דין של קודשי קודשים, ובשניהם האכילה יום ולילה. אין מקור בתורה ליום ולילה בקודשי קודשים רק בתודה! 


ג) יש בו חובה יותר מאשר רשות ובזה הוא דומה לקודשי קודשים שהם חובה.


יוצא שקרבן תודה אינו קרבן שלמים ויותר לחמים ופחות זמן, אלא "קרבן ממוצע" שהוא גם קודשים קלים וגם קודשי קדשים. והדבר טעון הסבר: מהי המשמעות של הרכבה זאת?


הנצי"ב בפירושו על התורה אומר על ענין זה שהתורה בקרבן תודה צמצמה בזמן האכילה ליום ולילה א' וריבתה באכילתו, הואיל ותכלית קרבן תודה בא על הנס לספר חסדי ה' אשר נעשה לו, ולכן ריבה הכתוב בלחמים ומיעט בזמן אכילתו כדי שיזמין הרבה רעים לסעודה ביום ההקרבה שלא יהיה נותר ובכך יתפרסם הנס ביותר בפני הרבה אנשים.

 

 

קוד השיעור: 4076

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר לפסח

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב אפרים רובינשטיין
הרב אפרים רובינשטיין
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב ישי בוכריס
הרב ישי בוכריס
ע
הרב בן-ציון אלגזי
הרב בן-ציון אלגזי
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב ציון לוז
הרב ציון לוז
ע
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע