ישיבת כרם ביבנה

שבחה של ארץ ישראל

הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה

פרשת שלח היא פרשתה של ארץ ישראל, ובימים אלו, כאשר החמרנות והנהנתנות נושאים ראש ומביאים ליחס של זלזול וקלות דעת בערכה של הארץ, יש ענין מיוחד לחזור ולהדגיש שייכותה של פרשתנו לדורות.


בספר מגיד מישרים (שם מובאים דברי המגיד מן השמים למרן הבית יוסף) עמד בתחילת הפרשה על הסתירה בין פרשת שלח לפרשת דברים. בפרשתנו מבואר שהקב"ה צוה את משה לשלוח מרגלים, ואילו בפרשת דברים נאמר "ותקרבון אלו כולכם". ועוד שאל, לשם מה היה צורך לבדוק את הארץ אם שמנה או רזה, אחר שהקב"ה הבטיח להם שהיא ארץ טובה ורחבה.


ופירש לו המגיד, שישראל באותו דור, לא היו ראויים להכנס לארץ, אחר כל הנסיונות שניסו את ה', אלא שהקב"ה ברחמיו הכניס בלבם שיבקשו לשלוח מרגלים כדי שהארץ תמצא חן בעיניהם, ויבואו ויספרו בשבחה, וזאת תהיה זכותם שתאפשר להם לבקש לשלוח מרגלים, ואכן בפועל ישראל בקשו. אלא שהנשיאים לא עמדו בנסיון ולא ספרו בשבחה.


מני אז מוטלת חובה זו על מנהיגי ישראל, לספר בשבחה של ארץ ישראל, כדי לתקן בזה מה שחטאו כשסיפרו בגנותה.


במדרש איכה (פרשה א' אות כג') נאמר על הפסוק "ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא", שתשא הוא לשון חוב, והיינו חוב רע שיצטרכו לשלם לדורות, כמאמר הכתוב "כי תשה ברעך משאת מאומה", לשון- תביעת חוב. "ותשא כל העדה", שכל העדה נתחייבה לפרוע חוב זה.


וכתב ע"ז בספר אם הבנים שמחה- "בחינם אנו מתפללין 'אבינו מלכנו מחוק ברחמיך הרבים כל שטרי חובותינו', שכל זמן ששטר חוב של מיאוס בארץ חמדה שעשינו אז, כדכתיב 'וימאסו בארץ חמדה', עודנו קיים, איך נתפלל שימחוק שטר חוב זה מעלינו, כיון שעלינו לשלם ובידינו לתקן זאת.


ומצינו בתולדות עמנו שנענשו קשות על יחס של זרות כלפי הארץ. וכך מובא  בספר הרוקח לר' אלעזר מזרמיזא: עזרא הסופר שלח אגרות לכל ערי הגולה שיעלו לארץ ישראל, ובא מכתב כזה גם למדינת אשכנז (גרמניה!) לערי וורמס, והשיבו לו: 'שבו אתם בירושלים הגדולה ואנחנו נדור בירושלים הקטנה'. כי היו חשובים מאוד בעיני השרים והערלים, והיו עשירים גדולים וישבו שם בשלום ושלוה. ועל כן שכיחים גזירות גדולות וקשות בארץ אשכנז יותר משאר הקהילות". ומי כמונו בדורינו חש עד כמה הדברים התממשו.


הגמ' אומרת שמי שלא הזכיר בברכת המזון את הארץ, לא יצא ידי חובה, והרי שם נאמר "ארץ חמדה טובה ורחבה". ולפי"ז מי שמקטרג או חושב בלבו רעה על א"י איננו יכול לומר שהארץ טובה, וא"כ אינו יוצא ידי חובת ברכת המזון מהתורה.


רק בהגברת האהבה והגעגועים לארץ ישראל, ניתן לתקן את חטא המרגלים. וכדברי ר' יהודה הלוי שסיים את ספרו הכוזרי בזה הלשון: וירושלים אמנם תבנה כאשר יכספו בני ישראל לה תכלית הכוסף עד שיחוננו אבניה ועפרה.


(פורסם בענבי הכרם # פרשת שלח)

 

 

קוד השיעור: 2603

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר לפרשת שלח לך

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב בן-ציון אלגזי
הרב בן-ציון אלגזי
ע 2
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב שלמה פרידמן
הרב שלמה פרידמן
ע
הרב נתנאל ברקוביץ
הרב נתנאל ברקוביץ
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב ארי כץ
הרב ארי כץ
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K